השנה האחרונה שינתה לחלוטין את פני שוק העבודה ומעסיקים רבים נאלצו להוציא לחל"ת את עובדיהם עקב משבר הקורונה. יש לציין שהיציאה לחל"ת הייתה חייבת להיות בהסכמה, כך שאם העובד סרב לצאת על המעסיק היה או להמשיך להעסיק אותו לפטר את העובד בהליך מסודר, לרבות שימוע והודעה מוקדמת. לחילופין העובד יכול היה לטעון כי ההוצאה לחל"ת מהווה הרעת תנאים מוחשית ולהתפטר בדין מפוטר.
כעת, כשהמשק נפתח מחדש, הן מעסיקים והן עובדים עומדים בפני סוגיות חדשות - כמו עובדים המסרבים לשוב מחל"ת כל עוד הם מקבלים תשלומי אבטלה, מעסיקים המבקשים להשיב את העובדים אולם בתנאי עבודה טובים פחות ועוד. כיצד לנהוג במקרים אלו? עורכת הדין עופרה קוניין המתמחה בדיני עבודה מרחיבה בנושא.
חל"ת - המושג הנפוץ כיום במשק
חל"ת היא "חופשה ללא תשלום". בתקופת החל"ת נשמרים יחסי עובד-מעביד, אולם מופסקים כמעט כל היחסים הכספיים ביניהם. כך למשל, העובד לא זכאי לתשלומי שכר, נסיעות, זכויות סוציאליות (למעט תקופה מוגבלת של תשלום ביטוח לאומי) הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות. עובד שחולה במהלך החל"ת לא יהיה זכאי לדמי מחלה.
כמו כן, תקופת החל"ת לא תיספר במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כמו דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת. נוסף על כך, במהלך החל"ת העובד נדרש להשיב כל הטבה שקיבל מהמעסיק (אלא אם כן הוסכם אחרת) כגון רכב, טלפון, מחשב נייד וכן הלאה.
זכאות לפיצויי פיטורין
חל"ת האורכת עד 14 ימים בשנת עבודה, נכללת בוותק של העובד לצורך חישוב סכום הפיצויים. בחל"ת ארוכה יותר, התקופה שמעבר ל-14 ימים בשנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב סכום פיצויי הפיטורים.
עם זאת, חל"ת בהסכמת המעסיק, לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים, אשר מותנית בתקופת עבודה של שנה לפחות במקום העבודה - כך שתקופת החל"ת נכללת בתקופת ההעסקה של העובד לצורך בדיקת זכאותו לפיצויי פיטורים. כך לדוגמה, עובד אשר עבד עשרה חודשים ואז יצא לחל"ת של חודשיים ולאחר מכן פוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין (דהיינו חודשי החל"ת יחושבו כחלק מהוותק) אך סכום הפיצויים יחושב על התקופה היחסית שעבד בפועל, כלומר עשרה חודשים בלבד.
למעשה, כאשר העובד שב מהחל"ת הוא חוזר, מבחינת צבירת זכויות, לאותה הנקודה שבה היה לפני יציאתו לחל"ת. יש לציין, שבתקופת הקורונה נקבעה זכאות מורחבת לדמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת, אך כאמור הזכויות הסוציאליות לא צברו ותק או "הוקפאו" במהלך החל"ת.
סיום תקופת החל"ת
כיום, עם פתיחתו חזרה של המשק, חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת יחזרו למקום עבודתם, יש עובדים שיפוטרו ויש עובדים שיתפטרו מסיבות שונות. לעיתים, מעסיקים מבקשים להשיב את עובדיהם מהחל"ת, אולם נתקלים בעובדים שמבקשים להמשיך ולקבל דמי אבטלה ומסרבים לשוב לעבודה (שלא מסיבות ענייניות, כמו לדוגמה מצב בריאותי).
במקרה והמעסיק נתקל בסירוב העובד לשוב לאותה העבודה ובאותם תנאים, אף על פי שהתבקש לכך במפורש, ניתן לראות בו כעובד שזנח את עבודתו והתפטר בפועל.
נוסף על כך לעיתים ניתן לראות בהתנהלות זו של העובד כהפרת משמעת. עם זאת, מומלץ למעסיק לנהוג בזהירות ולהתריע קודם לכן בפני העובד כי אם לא יתייצב לעבודה ייחשב כמתפטר. חשוב לדעת, שבמצב זה המעסיק יכול לדווח על סרבנותו של העובד לביטוח לאומי והדבר עשוי להשפיע על זכאות העובד לדמי אבטלה.
ככלל, המעסיק חייב להחזיר את העובד לאותה העבודה ובאותם תנאים כפי שהיו ערב יציאתו לחל"ת. כך שאם המעסיק מבקש להשיב את העובד לעבודה אולם בתנאים טובים פחות (כגון - משרה חלקית, שכר מקוצץ), רשאי העובד לסרב ובתנאים מסוימים, ככל שמדובר בהרעת תנאים מוחשית - להתפטר בדין מפוטר.
גם עובד שהוצא במקור לחל"ת בהסכמה (לתקופה קצובה) אולם המעסיק מאריך לו את החל"ת שוב ושוב ובנקודה מסוימת העובד מפסיק להסכים לכך, נחשב למפוטר או לחילופין רשאי להתפטר בדין מפוטר .
בכל מקרה שהמעסיק מבקש לפטר עובד עם תום החל"ת, עליו לנהל את הליך הפיטורין כדין, לרבות עריכת שימוע ומתן הודעה מוקדמת או חלף הודעה מוקדמת וכן עריכת "גמר חשבון" עם העובד.
עורכת הדין עופרה קוניין מתמחה פועלת בתחום דיני העבודה קרוב לשני עשורים, לייעוץ משפטי צרו קשר
טלפון: 053-6853734
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד