וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ייצוגית: הסטודנטים דורשים להשיב תשלומים שנגבו מהם בקורונה

עו"ד פנחס מיכאל אור, בשיתוף zap משפטי

עודכן לאחרונה: 3.5.2021 / 9:50

בשלוש תביעות ייצוגיות דורשים הסטודנטים מהמוסדות האקדמיים בישראל להשיב להם תשלומים שנגבו מהם בזמן שהיו בבית. המוסדות: לא הרווחנו דבר מהמשבר, פועלים על פי חוק

לימודים אקדמיים. ShutterStock
אוניברסיטה. אילוסטרציה/ShutterStock

המוסדות האקדמיים בישראל הפגינו ניתוק מהסטודנטים בתקופת הקורונה - והמשיכו לגבות מהם תשלומים עבור שירותים שכלל לא סופקו - כך טוענים הסטודנטים בתביעות ייצוגיות גדולות שהגישו נגד המוסדות האקדמיים, באמצעות משרד עו"ד פינחס מיכאל אור ושות'.

במסגרת שלוש תביעות שהוגשו בחודשים אפריל ומאי 2020 נגד 22 מוסדות אקדמיים בישראל, ובהם מכללות ואוניברסיטאות שונות, טענו הסטודנטים כי כל עוד לא מתקיימים הלימודים בקמפוס עקב משבר הקורונה, אין לשלם למוסדות תשלומים עבור שירותים נלווים.

שירותים אלה כוללים, בין היתר, דמי שמירה ואבטחה, ניקיון, חשמל, מים, תחזוקה, דמי חנייה ותשלומים דומים אחרים, שכלל לא נצרכו על ידי הסטודנטים, כיון שאלה לא נכחו בקמפוס בזמן הקורונה. בדרך זו, טענו הסטודנטים, התעשרו המוסדות האקדמיים על חשבונם.

המוסדות האקדמיים ניסו לקבל פטור

בתביעות הייצוגיות נטען כי על אף החסכון הכספי העצום שהיה למוסדות בשנה האחרונה, בשל היעדרות הסטודנטים בתקופת הקורונה ולימודי הזום, לא מצאו לנכון המוסדות להשיב את כספם של הסטודנטים שנגבה ביתר, ואלה גבו שכר לימוד מלא. כך היה לטענתם גם בשנת תש"פ (2020-2019) וגם בשנת תשפ"א (2021-2020).

עוד טוענים התובעים כי המוסדות האקדמיים, שמעסיקים את משרדי עורכי הדין הטובים ביותר, החליטו להתיש את הסטודנטים המבקשים ואת באי כוחם, והגישו אינסוף בקשות פרוצדוראליות לביהמ"ש המחוזי בלוד, שם מתקיים ההליך המשפטי.

לטענת התביעה, המוסדות האקדמיים טוענים, בין היתר, כי הם אינם נחשבים ל"עוסק" ולכן לא ניתן להגיש נגדם תובענה ייצוגית. לעומתם, טוענים הסטודנטים המבקשים כי במתן השירותים הנלווים, המוסדות האקדמיים מוכרים כ"עוסק", זאת מאחר שהם פועלים לעשיית רווחים, משווקים את עצמם בתקשורת, וקיים פער גדול בין הסטודנטים חסרי הכוח למוסדות האקדמיים העשירים שמבטא את התכלית של תביעות ייצוגיות. בתביעות הייצוגיות נטען כי פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב משנת 2018 הכירה כבר במוסדות האקדמיים כ"עוסק", כשלאחר מכן בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישו מוסדות האקדמיה בעניין.

כיום לא ניתן לתבוע את המוסדות האקדמיים באמצעות תביעה ייצוגית על השירותים שלהם הקשורים להוראה אקדמית, כיון שבתחום זה הם נחשבים לגוף ציבורי, ולכן לא מבצעים גבייה שלא כדין. ואולם, כפי שנטען בתביעות הייצוגיות, בתחום השירותים הנלווים אין סיבה שלא להכיר במוסדות האקדמיים כגוף עסקי, שמקיים מו"מ עם ספקים שונים, ופועל במישור העסקי לכל דבר ועניין. בשנים האחרונות, טוענים התובעים, פועלים מוסדות האקדמיה כדי למנוע כל אפשרות לתובענה ייצוגית נגדם, כיוון שהם יודעים שסטודנטים לא יתבעו אותם אישית, משום שהם תלויים במוסדות הלימוד שלהם.

הכנסות גבוהות שלא נפגעו בגלל הקורונה

לדברי התובעים, הדיון המשפטי מתנהל כאשר הכנסות מוסדות האקדמיה הן גבוהות מאוד וקבועות, וכמעט שלא נפגעו בגלל משבר הקורונה. שכר הלימוד ממשיך לזרום באופן קבוע, ובמרבית המכללות שאינן מתוקצבות, נגבה מהסטודנטים שכר לימוד של יותר מ-40 אלף שקל לשנת לימודים. לטענת התובעים, גם ראשי המכללות והאוניברסיטאות המשיכו להרוויח ולמשוך משכורות עתק של מאות אלפי שקלים בחודש.

ברור, טוענים התובעים, שכתוצאה מאי מתן שירותים נלווים היו למוסדות האקדמיה רווחים גבוהים, לאור החיסכון שלהם בעלויות, אולם אלה בחרו להמשיך להילחם בסטודנטים שהגישו את התביעות הייצוגיות. הדבר צורם עוד יותר, אומרים התובעים, היות שמוסדות האקדמיה הם ככל הנראה הגוף היחיד בישראל שלא מחזיר כספים שנגבו ביתר בתקופת הקורונה. זאת לדבריהם, בשונה מחברות ביטוח, חברות סלולר, חברות תעופה, אולמות אירועים, חדרי כושר, תיאטראות וגופים רבים נוספים, שהחזירו כספים על גבייה עודפת. התביעה גורסת כי מוסדות האקדמיה, שאמורים להיות מודל לחיקוי של הגינות והוגנות, ממשיכים להתנהל כ"מגדל שן", ולהפגין ניתוק מהמציאות סביבם וממצבם הקשה של הסטודנטים, עקב משבר הקורונה.

המוסדות המתוקצבים החזירו חלק מהכסף

ביום 14 במרץ התקיים קדם המשפט בתביעת הסטודנטים בבית המשפט המחוזי בלוד, וכעת השופט הדן בתיק נדרש להכריע אם מוסדות האקדמיה נחשבים ל"עוסק" לעניין השירותים הנלווים

עו"ד פינחס מיכאל אור כותב כי בשלהי 2020 הבינו מוסדות האקדמיה המתוקצבים כי הם לא יכולים להמשיך לעצום עיניים, ובמשותף עם משרד ראש הממשלה, האוצר, המשרד להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג וגופים נוספים, הוחלט להעמיד קרן סיוע לסטודנטים בסך של 800 מיליון שקל.

מתוך סכום זה תבוצע השבה חלקית של התשלומים הנלווים בגובה של מחצית מדמי האבטחה לשנת תשפ"א. אם כן, מוסיף עורך הדין, המוסדות המתוקצבים הבינו היטב שהם לא יכולים לגבות כסף על שירותים שלא ניתנו לסטודנטים, ולכן בחרו רכיב עסקי להשבה. עם זאת, המאבק לא הסתיים. התובענות הייצוגיות תובעות השבה של התשלומים הנלווים גם מהמוסדות הלא מתוקצבים (כמו המרכז הבינתחומי הרצליה, הקריה האקדמית אונו וכו'), גם את דמי האבטחה המלאים לשנת תש"פ ולשנת תשפ"א, וכן את שאר השירותים הנלווים.

ב-14 במרץ התקיים קדם המשפט בתביעת הסטודנטים בבית המשפט המחוזי בלוד, וכעת השופט הדן בתיק נדרש להכריע אם מוסדות האקדמיה נחשבים ל"עוסק" לעניין השירותים הנלווים. מדובר בהכרעה חשובה מאוד לצורך המשך ההליך המשפטי, ולהכרה בדבר מתן סעד כספי לכל הסטודנטים בארץ.

"מלכ"ר? במוסדות האקדמיים יש חגיגות שכר"

"המוסדות האקדמיים טוענים שהם מלכ"ר (מוסדות ללא כוונת רווח), אבל יודעים יפה מאוד לחלק לעצמם רווחים והטבות", טוען עו"ד פינחס מיכאל אור. לדבריו, הוא נדהם לראות את בקשות הסילוק שהגישו רוב מוסדות האקדמיה בטענה שהם "מוסדות ללא כוונת רווח ולא עסק". לטענת עו"ד אור, המוסדות האקדמיים משחקים משחק כפול. "כאשר הם נדרשים להשיב לסטודנטים כספים שהם לא קיבלו עבורם תמורה, הם טוענים שהם מלכ"ר ולא עסק".

לעומת זאת, "כאשר בכירי האקדמיה נהנים ממכוניות פאר ומחלקים לעצמם משכורות עתק, הם לא נוהגים כמלכ"ר אלא כעסק כלכלי ורווחי שנהנה ומחלק את רווחיו. חלוקת ההטבות היא בבחינת חלוקת רווחים מוסווית של מיליוני שקלים בשנה".

כמה מרוויחים במוסדות האקדמיים? כהמחשה לדבריו, עו"ד אור מציג מספר דוגמאות, שפורסמו בכלי התקשורת. בקריה האקדמית אונו למשל, השתכרו בכירי המגזר הציבורי לשעבר, ובהם פרופ' ירון זליכה, פרופ' שמואל האוזר ופרופ' זוהר גושן משכורות עתק של 92-140 אלף שקל בחודש ברוטו.

פרסום אחר הצביע על חריגות השכר של האוניברסיטאות בישראל, שמובילות במספר החריגות שחוזרות על עצמן, על פי היחידה לחקירות שכר באוצר.

מפרסום נוסף עולה כי באוניברסיטת בר אילן התקיים מהלך לטיפול בחריגות בתנאי שכרם של עובדי הסגל המנהלי, שבסיומו נחתם הסכם קיבוצי שהסדיר את החריגות. בעקבות ההסכם הופחת שכרם של עובדי הסגל המנהלי ב-8.4 מיליון שקל, והושב סכום של 11 מיליון שקל.

עו"ד פנחס מיכאל אור. ZAP משפטי, אתר רשמי
עו"ד פנחס מיכאל אור/אתר רשמי, ZAP משפטי

המוסדות טענו כי פעלו על פי החוק

המוסדות האקדמיים הכחישו בעבר בתקשורת את הטענות העולות נגדם בתביעות הייצוגיות וטענו כי פעלו בהתאם לחוק ולא רשמו רווחים בעקבות משבר הקורונה.

הקריה האקדמית אונו טענה בתקשורת כי היא פעלה ככל הניתן כדי לסייע לסטודנטים ונרתמה באופן מידי ומקסימלי כדי לוודא את קיום הלימודים - בלמידה מרחוק ובהרצאות זום כדי לאפשר לסטודנטים המשך לימודים תקין וסיום התואר במועד. "לימודים מרחוק מצריכים השקעת משאבים גדולה ומשמעותית", טענו באונו בהקשר זה. עוד טענו שם כי הם היו המוסד האקדמי הראשון בישראל שהתגייס למתן סיוע פיננסי לסטודנטים.

באוניברסיטת אריאל טענו בתגובתם בתקשורת בעבר כי הם פועלים על פי החוק ועל פי הנחיות המל"ג: "בשום מקרה לא יהיו לנו רווחים כתוצאה ממשבר הקורונה. ככל שיהיו עודפים, הם ינותבו לטובת הסטודנטים".

אוניברסיטת חיפה טענה בתקשורת כי מפריצת המשבר היא פעלה לסייע לסטודנטים, והקימה קרן סיוע של עד 10,000 שקל לסטודנט. האוניברסיטה הפתוחה מסרה בתקשורת בעבר כי משבר הקורונה הסב לה הוצאות בלתי מבוטלות.

תגובת "הקריה האקדמית אונו" לדברים המובאים בכתבה לא התקבלה עד למועד פרסומה.

עו"ד פנחס אור - צרכנות וליטיגציה מסחרית

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

עו"ד פנחס מיכאל אור, בשיתוף zap משפטי
4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully