אחת ולתמיד: בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני?

בתקופה האחרונה נרשמת עלייה חדה במספר תביעות הגירושין. מרבית התחזיות שעסקו בתקופת הקורונה וביציאה ממנה דיברו אמנם על עלייה צפויה בתביעות לגירושין, אך למעשה קשה לומר כי משבר הקורונה והשלכותיו הם הסיבה המובהקת לכך, או לפחות לא היחידה. כבר שנים רבות ניתן לראות בבירור קושי הולך וגובר ביכולת השמירה על הקן המשפחתי, וכתוצאה מכך שיעור הזוגות המתגרשים רק הולך ועולה. זוגות רבים מתקשים להתפשר ולוותר, ממהרים לבחור באלטרנטיבה של גירושין ומוצאים עצמם מנהלים מלחמות קשות ומכוערות עם האנשים שרגע קודם עוד היו בתפקיד שותפיהם לחיים.

במסגרת הליך הגירושין, מנסה כל אחד מבני הזוג להשיג את מבוקשו במגוון נושאים כמו מזונות, משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש ועוד. הסמכות לדון ולהחליט בנושאים אלו נתונה בידי שתי ערכאות מקבילות - בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הערכאה אליה תוגש התביעה קודם, בידי אחד הצדדים, תהיה זו שבה יתנהל ההליך.

במשך שנים נהוג היה לחשוב כי ניהול תביעה בבית הדין הרבני מוטה לטובת הגבר, ואילו ניהול תביעה בבית המשפט לענייני משפחה יראה יותר את טובת האישה. לפיכך, גברים מיהרו להגיש את תביעותיהם לבית הדין הרבני ואילו נשים - לבית המשפט. אך בזמן האחרון יותר ויותר נשים מעדיפות לפנות דווקא לבית הדין הרבני.

אם כך, מהי הערכאה העדיפה לכל אחד מהצדדים? התשובה אינה גורפת, ואין לייחס כל נטייה של אחת הערכאות לטובת צד זה או אחר. עם זאת, בנושאים מסוימים, הגישה של כל אחת מהערכאות בהחלט יכולה להשפיע על פסיקתן, ולפיכך גם על שיקולי הצדדים. על מנת להבין מתי עשויה הגישה של כל אחת מהערכאות לשרת את מטרותיכם, יש ראשית להבין מהם התחומים בהם ההבדלים בגישות בולטים במיוחד.

תביעות שמוגשות לבית המשפט לענייני משפחה נבחנות ומוכרעות על ידי שופט המתבסס על מערכת החוק הישראלי. תביעות שמוגשות לבית הדין הרבני, לעומת זאת, נבחנות ומוכרעות על ידי הרכב דיינים שמבססים את החלטתם על ההלכה היהודית. הפערים בין הגישה ההלכתית לבין הגישה המבוססת על החוק הם, בחלק מהמקרים, עמוקים מאוד, ולכן ההחלטות אליהן נוטה כל אחת מהערכאות עשויות להיות מאוד שונות. לדוגמה:

מזונות ילדים - כשמדובר בילדים עד גיל 6 ניתן לומר כמעט בוודאות שהאישה תקבל מזונות, לא משנה באיזו ערכאה מדובר. אבל החל מגיל 6 ומעלה, קיים הבדל עצום בצורת ההסתכלות של בית הדין הרבני מול זו של בית המשפט לענייני משפחה: בית המשפט בוחן את חלוקת הסדרי הראיה בין הצדדים ואת כושר ההשתכרות שלהם ובהתאם לכך, עשוי לפסוק על ביטול מזונות ובמקרים מסוימים אף לחייב את האישה בתשלום מזונות קטינים לגבר. לתפיסת בית הדין הרבני, לעומת זאת, גם אם יש משמורת משותפת, האישה תמיד צריכה לקבל מזונות כיוון שחובת מזונות הקטינים על פי ההלכה מוטלת אך ורק על אביהם. במקרה הזה, אם כך, ייתכן שלגבר יהיה עדיף לפתוח תביעה בבית המשפט בעוד שלאישה כדאי יהיה לנהל את ההליך בבית הדין הרבני.

חינוך הילדים - בבית הדין הרבני, נושא חינוך הילדים והערכים שהם סופגים מהוריהם עלול להשפיע על המשמורת. אם הילדים, למשל, חונכו על דת ומסורת ופתאום אחד ההורים מחליט שהוא רוצה להכניס אותם למסגרת חינוכית חילונית, מתרחק בעצמו מערכי הדת ומכניס טלוויזיה לבית או כל דבר דומה לכך - בית הדין עלול לשלול את המשמורת של אותו הורה. את בית המשפט לענייני משפחה, לעומת זאת, דברים מהסוג הזה כלל לא מעניינים, כל עוד אין פגיעה בילד או הוצאה לא מוצדקת שלו מהמסגרת החינוכית, קרי בית הספר שבו הוא לומד. גם במקרה של אישה שבגדה - בבית המשפט לענייני משפחה הדבר לרוב לא ישפיע על נושא משמורת הילדים, בעוד שמבחינת בית הדין הרבני בהחלט תיתכן השפעה על ההחלטה בנושא זה, כיוון שהבגידה היא פגיעה בערכי ההלכה.

כאמור, במגוון תביעות שונות המתלוות להליך הגירושין ניתן לבחור בין ניהול ההליך בבית המשפט לבין ניהול ההליך בבית הדין הרבני. תביעת אישה לכתובה, לעומת זאת, נמצאת רק בסמכות בית הדין הרבני, וחשוב מכך - עצם הגירושין עצמם נמצאים בידי בית הדין בלבד: זוג נשוי בישראל, שנישא על פי ההלכה, לא יכול להתגרש אלא רק בבית הדין הרבני, כך שגם אם כל התביעות הנלוות לגירושין יתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה, עדיין תצטרכו להגיע לבית הדין על מנת לקבל מעמד של גרושים.

בחלק מהמקרים, עדיף יהיה לאחד מהצדדים להגיש קודם כל בקשה לגירושין בבית הדין הרבני, גם אם ברצונו לנהל את התביעות הנלוות בבית המשפט, וזאת ממספר סיבות. ראשית, המאבק המשפטי עלול להיות ממושך ביותר, וברוב המקרים ההתנהלות של בית הדין הרבני מהירה יותר. עבור אישה שהשעון הביולוגי שלה מתקתק והיא רוצה להתחיל פרק חדש בחייה ולהביא ילדים, כל זמן שעובר ובו היא עדיין לא קיבלה גט עלול להיות בעוכריה. לכן, עבורה, רצוי לא לחכות לפסק הדין של בית המשפט ולהוריד קודם כל את נושא הגט מהפרק.

בנוסף, לבית הדין הרבני ישנה סמכות לבטל הסכם לגירושין שנעשה בבית המשפט, אם יתברר שהגירושים נעשו בכפייה או שהופעלה איזושהי סנקציה על אחד הצדדים על מנת שיסכים להתגרש. לכן, על מנת לא להסתכן בביטול הסכם שהושג, במקרים רבים מומלץ להגיש קודם כל את תביעת הגירושין עצמה.

בהגיעכם להתייעץ עם עורך דין, יהיה עליו ראשית להכיר אתכם, את פרטי הסכסוך עם בן או בת הזוג, ללמוד את אורחות החיים שלכם ולהגדיר את המטרות שאותן הייתם רוצים להשיג. בהתאם לכך, אפשר יהיה לתמרן כבר מהצעד הראשון את ההתנהלות המשפטית ולהבין מי מהערכאות תפגע בכם פחות ותיטה יותר לענות על הצרכים החשובים לכם. ככל שתבחרו בבעל מקצוע מנוסה יותר, המכיר היטב את שתי הערכאות על תפיסותיהן השונות ועל דקויות ההתנהלות מולן, כך יגדלו הסיכויים שלכם להשיג את מה שאתם רוצים.

הרב אשריאל עטיה הוא עורך דין לענייני משפחה וטוען רבני.

טלפון: 053-7931090

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד