העליון קבע תקופת צינון משמעותית לפושטי רגל שהתנהלו בחוסר תום לב

בית המשפט אישר כי חוק חדלות פירעון החדש אינו מבטל את תוקפה של הלכת אלקצאצי. על פי ההלכה, פושטי רגל שההליכים נגדם בוטלו נדרשים להמתין לפחות שנה עד להגשת בקשה חדשה

עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס, בשיתוף zap משפטי
09/01/2022
פשיטת רגל. ShutterStock
פשיטת רגל(צילום: ShutterStock)

תמרור אזהרה לפושטי רגל: בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי חייבים שהליכי פשיטת הרגל בעניינם בוטלו בשל התנהלות בעייתית מצדם, לא יוכלו להגיש בקשה מחודשת לפשיטת רגל לפני תקופת צינון של שנה לפחות. בכך, אישר בית המשפט העליון את תוקפה של הלכת אלקצאצי - הלכה משנת 2014 על פיה נדרשת תקופת צינון לפושטי רגל שהתנהלו בחוסר תום לב. פסק הדין החדש קובע כי הלכה זו חלה גם על חוק חדלות פירעון החדש.

עוד בוואלה!

רוכבים על אופניים חשמליים? אלה הצעדים שימנעו את הקטל בכבישים

עו"ד שי גלעד בשיתוף אתר Zap משפטי

פושטי הרגל רצו לדלג על תקופת הצינון

ההליך נוגע לשני פושטי רגל שהליכי חדלות הפירעון בעניינם בוטלו בעקבות התנהלותם. האחד לא הצליח לעמוד בתשלומים של 3,500 שקל לחודש, ולא הגיש דוחות כנדרש, והאחר לא הצליח לעמוד בצו תשלומים של 450 שקל לחודש. אף שההליכים נגד השניים בוטלו עקב חוסר תום ליבם, הם ביקשו זמן קצר לאחר מכן לפתוח בהליכים חדשים. הבקשות של השניים נדחו לאור הלכת אלקצאצי, מאחר שתקופות הצינון שנקבעו להם להגשת בקשות חדשות טרם חלפו.

על פי ההלכה, חייב שהליך פשיטת הרגל בעניינו בוטל צריך להמתין בין שנה לשנה וחצי עד שיוכל להגיש בקשה חדשה לחדלות פירעון, ואילו חייב שההליך נגדו בוטל בנסיבות חמורות יותר אף יידרש להמתין פרק זמן של עד שנתיים וחצי.

בערעור שהגישו השניים לבית המשפט העליון הם טענו כי הלכת אלקצאצי לא חלה עוד עקב כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש. השניים טענו, בין היתר, כי סוגיית הצינון איננה מוזכרת בחוק החדש, והתמקדו בשינוי הגישה שחל בחוק החדש - מגישה עונשית כלפי החייב לגישה שיקומית.

בערעור התבקש העליון להשיב על שתי שאלות: הראשונה, האם הלכת אלקצאצי עדיין חלה, לאור כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון החדש, והשנייה מיהו הגורם שנדרש להחליט באשר לאורך תקופת הצינון ומוסמך לדחות בקשה, המוגשת על ידי החייב בעיצומה של תקופת הצינון.

הממונה הוא המוסמך לקבוע את הצינון

במסגרת פסק הדין (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון) קבע שופט בית המשפט העליון דוד מינץ (בהסכמת השופטים עמית וסולברג) כי הלכת אלקצאצי עדיין חלה גם לאחר כניסת החוק החדש לתוקף. השופט מינץ נימק זאת, בין היתר, בהסתמך על עיקרון תום הלב וקבע כי גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון החדש, על הליכים מסוג זה "חולש העיקרון הקובע כי על היחיד לנהוג בתום לב ולא לנצל לרעה את ההליכים כדי ליהנות מחסדיהם".

מינץ דחה גם את הטענה כי קיימת סתירה בין קביעת תקופת צינון לתכלית החוק החדש, שעניינה קידום שיקומו הכלכלי של החייב. לדבריו, אם יתאפשר לחייב לפתוח מיד בהליך חדלות פירעון לאחר ביטול הליך קודם בעניינו, "ייחלש התמריץ המעודד אותו לשתף פעולה בהליך שאמור להביא לשיקומו". עוד קבע מינץ כי פרט לשיקום הכלכלי של היחיד, קיימות תכליות נוספות של החוק שיש לקחת בחשבון כמו טובת הנושים וטובת הציבור כולו.

בנוסף, קבע מינץ כי בהיעדר קביעה אחרת של ערכאה קודמת בעניינו של החייב - הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא הגורם המוסמך לדחות בקשות לפתיחת הליכים חדשים, ולקבוע את המועד החדש להגשתם.

לסיכום, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לפושטי רגל הנוהגים בחוסר תום לב, לא ממלאים אחר צו התשלומים שלהם ולא מעבירים דיווחים על הוצאות כנדרש. פושטי רגל אלה יצטרכו לדעת כי בתקופה שלאחר ביטול הליך חדלות הפירעון נגדם הם יהיו חשופים להליכים חדשים שייפתחו נגדם ולאמצעים שונים, כמו עיקולים, ביטול רישיון הנהיגה, עיכוב יציאה מהארץ ועוד.

* עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס מייצגת חייבים רבים, מתמחה בדיני חדלות פירעון, דיני מכס וסחר בינלאומי, דיני משפחה וירושה ועריכת ייפוי כוח מתמשך

טלפון: 053-6110332

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

  • חדלות פירעון
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully