צעירה, שעלתה לישראל לפני מספר שנים מאחת ממדינות חבר העמים, לא תשכח לעולם את התחושה הקשה שליוותה אותה כשביקשה מבית הדין הרבני להכיר בה כיהודייה. היא עמדה להינשא לבחיר ליבה, אולם רגע לפני הטקס טענה הרבנות הראשית בפניה כי היא לא יהודייה.
בעקבות זאת, פנתה הצעירה באופן מידי למשרד עורכי הדין אברהם אילוק המתמחה בתחום דיני המשפחה, והוא פנה בשמה לבית הדין הרבני באזור הצפון בבקשה שיכיר ביהדותה, כדי שתוכל להתחתן.
לאחר מכן, התייצבה הצעירה עם אמה בפני "מברר יהדות" מטעם הרבנות, והציגה לו מסמכים, כולל תעודת לידה, שבה נכתב תחת סעיף הלאום כי היא יהודייה. "התעודה שלך מזויפת", טען מברר היהדות בפני הצעירה ההמומה, שמשלב זה ואילך הלכה והסתבכה עם הממסד הרבני.
טענות קשות על זיוף של תעודת הלידה
הצעירה הופנתה על ידי הרבנות למכון "שורשים", העוסק בבירור והוכחת יהדות בהליכים המתנהלים בפני בית הדין. במקביל הורה בית הדין על בירור אמיתות תעודת הלידה שהיא הציגה, באמצעות לשכת הקשר אשר עובדת מול המדינה שהנפיקה לה את תעודת הלידה.
מהבירור עלו ממצאים לא מעודדים: "המספר הסידורי על גבי התעודה שהונפקה לא שייך לצעירה אלא לאדם אחר", מסרה לשכת הקשר. מסקנה זו הובילה את בית הדין הרבני לנקוט בצעדים קשים נגד הצעירה: הוצאת צו לעיכוב הנישואין שלה, והטלת קנס של 10,000 שקל על הצעירה.
הדיינים נימקו את הקנס הכבד בגין "ניסיון להטעות את בית הדין על ידי הצגת תעודת לידה מזויפת, ובזבוז מיותר של זמן שיפוטי יקר".
ביטוח לאומי, משפחה ומעמד אישי, מקרקעין ועוד. להורדת טפסים ממשלתיים להגשה>>
"הרבנות הטילה את הקנס בחוסר סמכות"
הצעירה, שהתעקשה כי במעשיה לא נפל רבב, התקשתה לקבל את רוע הגזירה והגישה ערעור על ההחלטה, באמצעות הח"מ, לבית הדין הרבני הגדול בירושלים. בערעור היא ביקשה לבטל את צו עיכוב הנישואין ואת הקנס.
ואולם, בית הדין הגדול דחה את הערעור על הסף והורה להותיר את הסכום שהוטל על הצעירה (אותו הוא כינה "קנס" או "הוצאות משפט"). בית הדין קבע כי הקנס ניתן על "הצגת תעודה מזויפת בפני רשות שיפוטית על מנת להשיג אישור יהדות במרמה".
לאחר דחיית הערעור, לא איבדה הצעירה אמון ברשויות החוק, החליטה לעשות ניסיון נוסף, והגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון באמצעות הח"מ. בערעור טענה הצעירה כי הטלת הקנס ניתנה בחומר סמכות, מאחר שבית הדין הרבני לא עמד בתנאים הקבועים להטלת הקנס בחוק כפיית ציות, לא ציין כי הקנס ניתן לפיו, ולא מסר הודעה על הטלת הקנס לנשיאת בית המשפט העליון, כנדרש בחוק.
הנשיאה חיות אישרה את טענות הצעירה וקבעה כי יש לבטל את הקנס. חיות קבעה כי הסכום שהוטל עליה הוא למעשה הוצאות משפט, וכי ההחלטה לקנוס אותה נעשתה בחוסר סמכות. בית הדין לא יידע את הצעירה כי הקנס ניתן לפי חוק כפיית ציות, ואף לא מסר על כך הודעה לחיות כנדרש בחוק.
לפי נשיאת העליון, בית הדין אף לא מיצה את הכלים העומדים ברשותו, טרם הטלת הקנס. חיות הדגישה כי על אף ביטול הקנס שהוטל על הצעירה, אין באמור כדי להביע דעה ביחס לשאלת סמכותו של בית הדין לברר את יהדותה של הצעירה, סוגיה שעודנה מתבררת.
* עו"ד אברהם אילוק, המתמחה בדיני משפחה וירושה, ייצג את הצעירה במסגרת הליך זה
טלפון: 053-4255789
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד