שונים ולא שווים: כיצד החקיקה מקשה על העסקת אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה החופשי?

חוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות נועד להסדיר את העסקתם של בעלי המוגבלויות בשוק העבודה. על פי לשון החוק כל ארגון גדול מחויב להעסיק עובדים בעלי מוגבלויות בשיעור של חמישה אחוזים, והוא יכול לעשות זאת באמצעות מתן עדיפות למועמדים בעלי מוגבלויות שמעוניינים להשתלב בשורותיו וכל עוד כישוריהם הולמים את דרישות התפקיד. חרף זאת על אף החקיקה המתקנת - בפועל שיעור המועסקים בעלי מוגבלויות לא עלה ביחס ליתר האוכלוסייה, ולכך יש מספר סיבות:

1. החוק לא שינה את גישת המעסיקים כלפי אנשים עם מוגבלות, וכל עוד אין שינוי תודעתי אלא רק שינוי רשמי (חקיקתי) הוא נותר כנתון סטטיסטי בלבד.

2. קיים קושי מהותי ביכולת האכיפה והפיקוח על מנגנון העסקת אנשים עם מוגבלויות - ולכן הלכה למעשה אין ייצוג הולם ברמה הנדרשת בשל היעדר מנגנון זה.

3. יתרה מכך גם הגופים הציבוריים לא הובילו את יישום החקיקה, ובפרט כאשר בגופים אלו קיים מנגנון של פיקוח ובקרה ברמה יותר הדוקה.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה הגנות פרטניות הן בקבלה לעבודה והן בביצוע התאמות לנגישות ולתעסוקה לכל אורך מחזור העבודה של העובד - בהקשרים של הליך הפיטורין ובנושא של הפסקת יחסי עובד-מעביד. למרות זאת קיים קושי עיקרי ביישום החקיקה, כיוון שלא ידוע כיצד להוכיח שמעסיק לא קיבל אדם עם מוגבלות מחמת מוגבלותו? כך למשל אדם עם עיוורון או חירשות, או אדם עם הנמכה קוגניטיבית או על הרצף, שמתמודד על תפקיד בו יש צורך בעבודה עם מחשב והוא עונה על כלל דרישות התפקיד אך לא מתקבל לעבודה חש מופלה לרעה עקב היעדר תשתית הולמת. כדי להסביר את הנושא אציג דוגמה מעשית משגרת היום יום העסקית.

עורך דין מקצועי הסובל מראייה לקויה מעוניין לעבוד במשרד המתמחה בתחום דיני העבודה. לשם כך הוא נדרש למחשב עם הגדרות מיוחדות, תוכנת הגדלה והקראה, ועליו לגשת למעסיק, שטרם הכיר אותו ואת עבודתו באופן מעשי ולבקש ממנו ציוד מותאם כמו תוכנות ואביזרי עזר, שניתן לרכוש בסיוע כספי של המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה. בשלב הבא עליו להציג למעסיק שתי הצעות מחיר, על המעסיק לרכוש את הציוד והוא יכול לעשות זאת באמצעות הלוואה, שתהפוך למענק אם יעסיק את האדם עם המוגבלות במשך כשנה לכל הפחות ובהיקף של כחצי משרה לפחות. ומה קורה לאחר שהאדם בעל המוגבלות מסיים את תפקידו? הציוד נותר אצל המעסיק ועליו למצוא אדם עם כישורים זהים ומוגבלות זהה כדי שיוכל לממש את השימוש בציוד. במילים אחרות: המעסיק כבול למדינה ולתהליך העסקה מסורבל, שמקשה על העסקת בעלי מוגבלויות.

על פי התיקון לחוק הנכות הכללית - "חוק לרון" (סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בגמלת הנכות) כל אדם המקבל גמלת נכות יוכל לעסוק בפעילות יצרנית, אך אם משכרותו עולה על סכום של 5,300 ש"ח ברוטו אז יבוצע קיזוז מהגמלה לה הוא זכאי. במילים אחרות, על הנכה לעבוד בהיקף משרה שמביא אותו להשתכרות הנמוכה משכר המינימום כדי לקבל את הגמלה במלואה וגם את השכר.

תקרת הזכוכית הזאת היא חרב פיפיות למשק, שכן קיזוז הגמלה יוצר הגבלה לסכום ההשתכרות של אנשים עם מוגבלויות שונות שרוצים ויכולים להרוויח סכומים גבוהים יותר. כתוצאה מכך הם ירכשו יותר מוצרים, יצרכו יותר שירותים ויניעו את גלגל הכלכלה והמשק. הקיזוז המובנה בגמלה נובע מההגדרה כי הגמלה היא חלופה לשכר (אי כושר השתכרות) להבדיל מהמצב השורר לרוב באירופה - ששם הגמלה היא לעיתים תכופות תקצוב נוסף לצורכי חייו של האדם ולקיום חיים עצמאיים, נורמטיביים.

רק שינוי תפישתי במהות הגמלה - ממצב של נזקקות למצב של הכלה, אשר החל את דרכו בישום חוק לרון, כאשר הגמלה אינה תלויה בשכרו של הנכה, והוא יכול להשתכר בכל סכום שיוכל להרוויח תביא לשילוב טוב יותר ולאפשרויות תעסוקה מגוונות יותר לציבור הנכים. התחלה טובה יכולה הצמדת התקרה לגובה השכר הממוצע במשק עד לביטול כליל של מושג הדיסריגארד מעולם גמלת הנכות הכללית.

לסיכומו של עניין תעסוקה היא הערך החשוב ביותר לאדם השואף לחיי עצמאות, תעסוקה נותנת תחושת שייכות ומיצוב חברתי ומאפשרת לאדם המתמודד עם נכותו להתקדם ולהשתקם באופן ממשי. יישום חוק שיווין זכויות אנשים עם מוגבלות באופן מעשי בפן התעסוקתי, תחילה במשרדי הממשלה ולאחר מכן בשוק הפרטי החופשי יכולים להוות את נקודת הפתיחה לתיקון המצב, גם הבנת קשיי התעסוקה ומתן פתרונות גמישים יותר למעסיקים יסייעו להעדיף ולתעדף מועמדים בעלי מוגבלויות שעונים על תנאי ההעסקה על פני מועמדים אחרים. ולבסוף שינוי מהותי בתפישת הגמלה - מגמלה לצורכי קיום המגבילה את יכולת ההשתכרות של הנכה לגמלה המסייעת לו לנהל חיים עצמאיים יובילו לתהליך אמיתי של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

עורך דין גיא אקוקה הינו אדם עם מוגבלות בעצמו, בעל משרד עורכי דין פרטי ברמת גן, פעיל מרכזי במספר עמותות המסייעות לאנשים עם מוגבלות, חבר הועדה לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות בלשכת עורכי הדין בישראל, ומתמחה בתחומי המשפחה, העבודה והביטחון הסוציאלי בדגש על אנשים עם מוגבלות.

ליצירת קשר:

גיא - 052-8034955 מייל akokag@gmail.com

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד