חוק חדלות פירעון נולד מתוך מטרה מרכזית של המדינה לעזור לחייבים להשתקם, ולהחזיר את הכסף לנושים שלהם. הליכי חדלות פירעון כוללים לרוב מחילה על חלק מחוב החייב, תוך ציפייה שהחייב ינהל את ההליך בתום לב, כלומר, ישתף פעולה ויעניק גילוי מלא בנוגע למצבת נכסיו.
מהי המשמעות של תום לב בהליך חדלות פירעון?
המשמעות של תום לב היא שעל יחיד המנהל הליך של פשיטת רגל או חדלות פירעון להתנהג בצורה ישירה והגונה מול הממונה על ההליך, מול הנאמן שמתמנה בתיק שלו ומול הנושים שלו. זה אומר שעליו לגלות כל מידע חיוני בנוגע לנכסיו. למשל, אם הוא עומד לקבל צו ירושה, לגלות על כך ולא להסתלק מצו ירושה כדי שנושים לא יגיעו אליו. כלומר, על החייב אסור לבצע כל מעשה של ניצול ההליך לרעה על מנת להתחמק מתשלום חובותיו לנושים ואסור לו להסתיר אינפורמציה מהנושים על נכסיו.
תום לב בשלב בדיקת הליכים
ככלל, במהלכים הראשונים של ההליך, בהגשת הבקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים, המשקל על תום הלב הוא פחות. עם זאת, עם בית המשפט יראה באופן בולט חוסר תום לב של החייב ביצירת החוב כגון חובות הימורים בולטים וכד', הוא עלול להחליט שלא להעניק לחייב צו פתיחת הליכים.
מה ההשלכה של חוסר תום לב בשלב יצירת החובות?
בשלב יצירת החובות, ההשלכה היא שבית משפט יכול שלא לתת לאותו חייב שיצר את החובות בצורה פזרנית, במרמה או בהונאה, לא לקבל את הבקשה לפתיחת צו ההליכים. חשוב מאד לפני שמוציאים הרבה כסף על הגשת בקשה לצו הליכים, להתייעץ עם עורך דין מקצועי לפני, כדי שלא יקרה מצב שיושקע הרבה כסף מאמץ והבקשה לא תתקבל.
במקרה שנקלע לידיו של הח"מ, חייב נפל להתמכרות הימורים וכך איבד את כל כספו ורכושו. בבניית התיק והבקשה, הח"מ תיאר את הבקשה באופן שלא יתגלה כל כך מהר שהחייב נקלע לחובות מתוך הימורים, אלא יותר העניק הסבר על החובות שהוא נקלע אליהם ותיאר גורמים עבריינים שאיימו על החייב וכך הוא הצליח לקבל צו פתיחת הליכים ולהתגבר על חוסר התום לב בשלב יצירת החובות.
תום לב בשלב החקירה של הנאמן
לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, הבדיקה של תום הלב מחמירה יותר והנאמן שממונה לתיק מזמן את החייב שנקלע לחובות לשלב החקירה הראשונית. בשלב החקירה הראשונית הנאמן חוקר את אותו האדם יותר לעומק לגבי איך נוצרו החובות, האם תוך כדי ניהול עסק או חובות אישיים, האם היו אלו הלוואות שנלקחו לצורך מימון עצמו ומשפחתו כי נקלע לצרות או שחלילה אם החובות נוצרו תוך הימורים או בגין קנסות על עבירות מסוימות, אלימות, מין וכד'. בדיקה זו של הנאמן מלמדת גם היא על תום ליבו של החייב.
בשלב זה, חשוב מאד שהחייב יתכונן לשלב החקירה שכן כל דבר שייאמר בחקירה יכול להשפיע על קביעת הנאמן אם החייב תום לב או לא.
תום לב בתקופת צו התשלומים ופדיון החוב
לאחר שלב פתיחת ההליכים ושלב הבדיקה של הנאמן, ולאחר קביעת תכנית שיקום כלכלי, ישנם מספר גורמים שיכולים להיחשב כחוסר תום לב מצד החייב:
- אם החייב לא שילם את צו התשלומים שהושט עליו לשלם בתקופה המתאימה.
- אם לא הגיש דוחות של הכנסות והוצאות אחת לחודשיים.
- אם יתברר שהחייב לא שיתף פעולה בנוגע למצבת נכסיו והסתיר אינפורמציה מהנאמן.
- נסיבות אחרות של חוסר תום לב שקשורות לחוסר שיתוף פעולה של החייב עם ההליך.
ההשלכות של חוסר תום לב
בכל שלב עד לקבלת הפטר, אם בית המשפט יחליט שהחייב נהג בחוסר תום לב קיצוני, הן ביצירת החובות והן במהלך ההליך, הוא יכול להחזיר אותו להיות חסר הגנה מול הנושים.
ביהמ"ש קבע בע"א 6416/01 - בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי - כי אין להפוך את ההליך למקלט לעבריינים. משמעות הדבר היא שהליך פשיטת רגל זה לא מקלט לאנשים לא לשלם את חובותיהם. הליך פשיטת הרגל נועד לאנשים שבאמת נפלו בתום לב, "קרתה להם תאונה כלכלית" וחובת החברה לעזור להם.
על פי חוק החדש, חוסר תום לב בהתנהלות בהליך עלול להאריך את התקופה במקרים קיצוניים עלול גם לבטל את ההליך.
לכן, חשוב לנהוג בתום לב לכל אורך הליך חדלות הפירעון; להקפיד לשלם בהתאם לצו התשלומים ולדווח את הדיווחים בהתאם לסטנדרטים ולכללים הנדרשים על ידי הרשות, כדי שיהיה ניתן לפתוח דף חדש בחיים.
מה קורה לאותם חייבים שבוטל להם ההליך בגלל חוסר תום לב או בגין מחדלים שלהם במהלך ההליך?
במקרים כגון אלו, יש להגיש בקשה מבית משפט לתיקון המחדלים, למשל להגיש את כל הדוחות רטרואקטיבית או אם מדובר בתשלומי צו תשלומים, להגיש בקשה לפריסת הפיגורים לתקופה מסוימת או לתשלום הפיגורים. ככה ניתן לנסות לשכנע את בית המשפט שמביעים חרטה על זה שלא עמדנו על פי צו ההליכים שהיה על החייב לעמוד בו.
בתיקים רבים, עוה"ד המתאים יוכל לשכנע את בית המשפט שהחייבים ביצעו את המחדלים בהליך מתוך התנהלות לא נכונה של עורכי דין קודמים שלא ייצגו כהלכה את החייב או מתוך חוסר הבנה של ההתנהלות בהליך, וכך יש לתת להם הזדמנות נוספת לתקן ולנהל את ההליך כמו שצריך. על כן, יש חשיבות יתרה לבחירת עורך הדין המתאים בדיני חדלות פירעון.
אם טענות החייב נדחות בכל זאת, ניתן להגיש ערעור על החלטת בית המשפט ולא לוותר על הליכי פשיטת הרגל. בחוק החדש, ברגע שבוטלו הליכי פשיטת הרגל בשל מחדלים, נצטרך לחכות עד שנה שנתיים במקרים רבים כתקופת צינון עד שנוכל להגיש בקשה שנית לפתיחת ההליכים בבית המשפט להיכנס מחדש להליך חדלות הפירעון (הלכת אלקצאצי ע"א 663/21 ע"א 1204/21). בתקופה זו החייב יישאר ללא הגנה וללא יכולת להתמודד עם עיקולים והוצאה לפועל ועל כן על העו"ד לעשות ככל הניתן כדי להימנע מכך.
לסיכום, עיקרון תום הלב הוא עיקרון חשוב ומרכזי בכל שלבי הליך חדלות הפירעון. לחוסר תום לב בהיווצרות החובות ובהתנהלות מול הנאמן ומול הנושים יכול להיות השלכות חמורות מאד על החייב, עד לכדי אי מתן צו הליכים או ביטול הליך חדלות הפירעון. עו"ד מקצועי ומתמחה בתחום יעשה את כל הניתן כדי לשכנע את בית המשפט לתת לחייב הזדמנות נוספת על מנת שלא להשאיר אותו לבד מול שוקת שבורה.
עו"ד מסלה אצ'יילתום מתמחה בדיני חדלות פירעון וחברות והסדרי חוב מול בנקים.
טלפון: 053-9387292
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד