מדוע קציבת מזונות בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון היא כל כך בעייתית?

האם לחייב, שניתן נגדו בעבר פסק דין המחייב אותו בתשלום מזונות, מומלץ לבקש לקצוב ולהפחית את סכום המזונות, כאשר הוא נכנס להליך חדלות פירעון או פשיטת רגל? בכלל לא בטוח. חייבים רבים אינם יודעים זאת, אך סכום המזונות שאותו הם מבקשים להפחית, לא הולך לשום מקום.

לאחר שיסתיים הליך פשיטת הרגל בעניינם והם יקבלו הפטר, יגלו אותם חייבים שהם מחויבים לשלם את הפרשי מזונות שלא שולמו על ידם. אז האם צריך לבקש הפחתה של קצבת המזונות בהליך חדלות פירעון או פשיטת רגל או שבעצם עדיף להימנע מכך? תלוי למי אתם מעדיפים לשלם.

באופן עקרוני, עדיף לחייבים להמשיך לשלם את סכום המזונות המקורי שנקבע להם, ולא לבקש להפחיתו, משום שכך יאפשרו לילדיהם ליהנות מחופש כלכלי רב יותר, וליהנות מתשלומי מזונות גדולים יותר לאורך הדרך, במקום להעביר את הכסף לנושים.

כיצד בדיוק?

בעת שבית המשפט מחליט לקצוב את סכום המזונות ולהפחיתם, "מתפנה" הוצאה בכיס החייב ובכך מוצא לנכון הממונה להעלות את התשלום החודשי שמשולם בהליך כל חודש ובסופו של יום, במצב זה, הכסף עדיין משולם, רק לנושים במקום לקטינים. ואם לא די בכך, ההפרשים שיופחתו בזמן ההליך, "ימתינו" לחייב לאחר ההפטר ויהיה עליו לשלמם בנוסף.

במצב זה, החייב גם גורע מכספי ילדיו הקטינים ומוסיפם לנושים וגם יאלץ לשלם בסוף את הפרשי המזונות כך שבמקום לצאת "נשכר", משלם כפליים.

כך לדוגמה, סכום המזונות שאותו נדרש החייב לשלם הופחת ל-36 חודשים מ-3,000 ₪ ל-1,000 ₪. בהתאמה "הממונה" ביקש להעלות את התשלום החודשי של החייב בהליך בסך של 1,500 ₪. כך שהחייב הפחית את התשלום מצד אחד אך מהצד השני התשלום עלה בהתאמה. בנוסף, אותם 2,000 ₪ שהופחתו לו מדי חודש יצטברו, והחייב יידרש לשלמם לאחר ההפטר.

בניגוד לחייבים המצויים בהליך פשיטת רגל, בו נדרשים להמשיך לשלם את סכום המזונות שנקבע להם מבלי לציין זאת במפורש בצו הכינוס, בהליך חדלות פירעון לפי החוק החדש, הממונה מציין במפורש את סכום המזונות השוטפים שנדרש החייב להמשיך ולשלם, כבר בצו פתיחת ההליכים שניתן לו.

באופן כמעט אוטומטי, מורה הממונה לחייב להמשיך לשלם את סכום המזונות המקורי שנקבע לו בפסק הדין מדי חודש בחודשו, להוציא מקרים חריגים שבהם קיימת הצדקה להפחית את הסכום שנקבע. לאחר פתיחת ההליך, יכול החייב להגיש בקשה לקציבת סכום המזונות בהתאם לנסיבותיו.

הבקשה מוגשת לבית המשפט, ובמסגרתה נדרש החייב להציג את כל ההכנסות וההוצאות שלו, ולהציג אסמכתאות (במידה והוא מבקש הפחתה של המזונות). למרות שרוב החייבים מבקשים "לקפוץ" על העגלה ולהפחית את המזונות, אין לכך על פי רוב הצדקה ממשית.

מה קורה בכל הנוגע לחובות מזונות עבר, אשר נערם בעקבות אי תשלום מזונות מטעם החייב לגרושתו? במקרה שקיימים חובות עבר של מזונות, יכולה הגרושה להגיש כנגד החייב תביעת חוב, שבה תציין באיזה חוב מדובר, לאילו תקופות הוא מתייחס, ותצרף אסמכתאות לחוב כלפיה. (ניתן להגיש תביעת חוב עד לתאריך בו ניתן צו כינוס/צו לפתיחת הליכים).

עם הגשת התביעה, תקבל הגרושה מעמד של נושה "בדין קדימה". המשמעות של מעמד זה בין הנושים היא שתהיה ראשונה בתור לקבל את הכספים שמגיעים לה (יקדמו לה בתור רק נושים המחזיקים בשעבוד כלשהו).

כתוצאה מכך, תוכל הגרושה לקבל כספים עבור חובות העבר בגין אי תשלומי המזונות המגיעים לה, או לפחות לקבל חלק מהכסף, אם תחליט להגיע להסדר עם החייב על תשלום מהיר של החוב תמורת הפחתת חלק מהסכום.

יצוין, כי גרושה שזכאית לכספי מזונות יכולה לפתוח נגד החייב תיק הוצאה לפועל באופן ישיר, אך מי שאין לה כוח "לשבור את הראש" יכולה לפנות גם אל הביטוח לאומי, ולקבל את הכסף ישירות ממנו.
במקרה כזה, יכנס הביטוח הלאומי לנעלי הגרושה לצורך גביית הכסף באופן ישיר מהחייב בהוצאה לפועל ובהמשך יגיש תביעת חוב בהליך חדלות הפירעון או פשיטת הרגל וישמש כנושה "בדין קדימה".

עו"ד מור בן עמי

טלפון: 054-3983098, 077-8048766

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד