אנשים רבים נמצאים תחת הרושם כי הרפורמה החדשה בנושא אחזקת סמים מסוג קנאביס, שיצרה מדיניות מקלה יחסית של אי-הפללה (דוחות קנס מנהליים), מתייחסת גם לנהיגה תחת השפעת סם.
חשוב מאוד להבין שהרפורמה אינה מתייחסת לנהיגה. נכון שלפי החוק היבש נהיגה תחת השפעת סמים דינה להיחשב כנהיגה בשיכרות, ואולם יש הבדל בין השתיים מבחינת הפסיקה בפועל, מה גם שהתביעה המשטרתית רואה את העבירה של נהיגה תחת השפעת סם כחמורה יותר.
הרשעה בנהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים גוררת לצדה עונש מינימום של שנתיים פסילה בנוסף לעונשים נלווים אחרים כמו מאסר על תנאי, של"צ (שירות לתועלת הציבור) התחייבות, פסילה על תנאי, קנס ובמקרים חוזרים אף עונש מאסר בפועל.
מהו ההבדל בין עבירת נהיגה תחת השפעת סם לנהיגה תחת השפעת אלכוהול?
ההבדל העיקרי בין נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת סמים הוא שבאחרון, החוק קובע שמספיק שיימצאו שרידי סם בלבד בגופו של הנהג, כדי שאותו אדם ייחשב כנוהג תחת השפעת סמים. זאת, אפילו אם השימוש עצמו קרה מספר ימים לפני כן, ובעת הנהיגה השפעת הסם כבר חלפה.
לעומת זאת, בעבירת הנהיגה בשכרות יש רף מסוים של אחוזי אלכוהול שמותר שיהיו בגופו של הנהג, ורק מעל לרף זה מתחילה האכיפה. וכך, נהג רגיל, שאחוז האלכוהול בליטר אוויר נשוף אינו עובר את ה-240 מיקרוגרם, או לחלופין 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם, לא ייחשב כמי שנהג בשכרות.
ראוי לציין, כי עבור נהגים חדשים או צעירים ונהגים מקצועיים, הרף המקסימלי המותר הוא נמוך יותר ועומד
על עד 50 מיקרוגרם נשוף, כשכל מיקרוגרם מעליהם ייחשב כנהיגה בשכרות. עוד חשוב לציין כי צריכת האלכוהול הוא דבר אינדיבידואלי וכל אדם מגיב בצורה אחרת לצריכת אלכוהול.
מהו ההבדל בין הבדיקה לגילוי סם לבין הבדיקה לגילוי אלכוהול?
הבדל מרכזי שני הוא בבדיקה הנעשית לגילוי האלכוהול או הסם. לכל שוטר ישנה סמכות לעצור כל נהג ולבקש ממנו לבצע בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה בלבד. לעומת זאת, ניתן לחייב נהג לבצע בדיקת שתן או בדיקת דם לגילוי סמים רק אם השוטר מוכיח שישנו חשד סביר לשימוש בסמים. למשל, כאשר יש ריח של סמים ברכב, או אם נמצא ברכב חומר החשוד כסם. אחרת, ללא חשד כזה, לא ניתן לחייב נהג לבצע בדיקה לגילוי הימצאות הסם.
כאן המקום לציין, שבימים אלה מתגבשת רפורמה חדשה לאכיפת הנהיגה תחת השפעת סמים, שצפויה להקל על האכיפה.
מה צפוי להיות ההבדל בכל הנוגע לבדיקות לגילוי סם אצל נהגים?
המשטרה הודיעה כי בקרוב עומדת לצאת בדיקה חדשה לגילוי סם באמצעות מתן דגימת רוק. בדיקה זו מקנה אינדיקציה אם נהג השתמש בסמים, ממש בדומה למכשיר הנשיפון.
התיקון לחוק שקובע את היתכנות הבדיקה החדשה מבטל, למעשה, את הצורך בחשד סביר על מנת לדרוש לבצע בדיקה להימצאות לגילוי סם בגוף. כלומר, העבירה של נהיגה תחת השפעת סמים תהפוך לעבירה שיהיה קל הרבה יותר לאכוף אותה.
אם עד היום השוטר היה צריך חשד סביר והיה צריך לעבור פרוצדורה שלמה לפני שקיבל סמכות לבצע את הבדיקה לגילוי סם, הרי שכיום לשוטר יש סמכות על פי חוק לבצע את הבדיקה בקלות ובמהירות כמו עם הנשיפון של האלכוהול.
מדוע הבדיקה החדשה מהווה החמרה של האכיפה?
עם הבדיקה החדשה, לא רק שניתן לבצע בדיקה לגילוי סם אצל כל נהג, אלא שהרף נותר כפי שהיה בעבר. כלומר, כל שריד סם שמתגלה במהלך הבדיקה יהפוך את אותו אדם למי שייחשב שנהג תחת השפעת סמים.
ראוי אולי לציין כאן כי המכשיר עדיין נמצא בבדיקת התקן הישראלי ורק לאחר אישורו הרפורמה תצא לדרך.
האם ההחמרה באכיפה צפויה לחול גם על מי שיש להם רישיון למריחואנה רפואית?
גם לאדם בעל רישיון למריחואנה רפואית אסור לנהוג תחת השפעת הסם. עם זאת, עולה השאלה לגבי הימצאות שרידי סם בדמו. הרי מי שמעשן מריחואנה כתרופה באופן קבוע, תמיד יהיו שרידי סם בגופו, ללא קשר למועד ההשפעה.
לכן, נכון להיום המדיניות של התביעה היא לאכוף את האיסור על נהיגה תחת השפעה על אדם בעל רישיון למריחואנה רפואית אך ורק אם יש עדות ברורה שהוא נוהג תחת השפעה. כלומר, אם הוא נתפס כשהוא מעשן בעת נהיגה או בסמוך אליה, או שיש עדות ברורה להשפעת הסם.
מדיניות זו נבעה בעקבות פסיקה של בית משפט השלום בעכו והמחוזי בחיפה שקבעה כי אדם בעל רישיון למריחואנה רפואית הוא אדם שתמיד יימצאו שרידי סם בדמו, גם ללא השפעה, ולא ניתן להפעיל עליו את החוק באותה צורה כמו אדם שאינו בעל רישיון כזה.
3 הדברים שחשוב לעשות אם נעצרת בעת נהיגה על ידי שוטר והתבקשת לבצע בדיקה לגילוי סם
1. הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא להתייעץ עם עורך דין, ולעשות זאת בהזדמנות האפשרית הראשונה. רצוי עוד לפני שעושים את בדיקת הנשיפון. זכות ההיוועצות קיימת למי שנעצר כחשוד בנהיגה תחת השפעה או בשכרות והיא קמה מרגע שהודע לנהג שעוכב לצורך בדיקה, אך אין לעכב את הבדיקה. ולכן, כשם שבהמתנה לבדיקה רשאי החשוד להתקשר למי שהוא חפץ, כך יש באפשרותו להתקשר ולהיוועץ בסנגורו.
2. לא הצלחתם להתקשר? זיכרו כי כל מה שתאמרו יירשם, גם אם מדובר ב"שיחת חולין" או בבקשות לוויתור, ועלול לשמש לרעתכם במשפט. כמו כן, ברוב רובם של המקרים עדיף לעשות את הבדיקה מאשר לסרב לה. ברגע שאדם מסרב, מיוחסת לו נהיגה תחת השפעה באופן אוטומטי בגין סירובו, ללא צורך להוכיח זאת, והעונש, אם יגיע, יהיה מהרף הגבוה ביותר.
3. ההיענות לבקשה לעשות את הבדיקה, גם אם נהגתם תחת השפעה, עשויה לפתוח בפניכם ובעיקר בפני עורך הדין שלכם אפשרויות שונות ורבות יותר לניהול התיק בהמשך, תלוי בנסיבות המקרה כמובן.
לכן, גם אם כבר עשיתם בדיקה ולא הספקתם לקבל ייעוץ, פנו מייד לעורך דין המתמחה בעבירות תעבורה על מנת שיילווה אתכם בכל ההליך מול בית המשפט ויבדוק מה האפשרויות העומדות בפניכם.
משרד עורכי דין אנה ליכטנשטיין מתמחה בדין התעבורתי בייעוץ, ליווי וייצוג בנושא עבירות נהיגה תחת השפעת סם ובשכרות.
טלפון: 072-3217342
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד