לאחרונה נידון בבית המשפט לענייני משפחה תיק השבת ילדים חטופים. תחילתו בזוג הורים שהתגוררו עם ילדיהם בצרפת והחליטו להתגרש. האם רצתה לעבור לישראל, אך לא סיפרה זאת לאב - היא אמרה לו שהיא נוסעת לטיול בישראל ולוקחת איתה את הילדים.
אחרי שלושה שבועות האב שוחח עם הילדים בשיחת וידיאו, וראה כי הם עם תיקים של בית ספר. אז הוא גם הבין שזה לא טיול אלא מעבר לישראל. הוא פנה מידית לבית המשפט בצרפת בבקשה שיורה להשיב את הילדים לצרפת, ולאחר מכן פנה לבית המשפט בישראל.
כיצד התייחס בית המשפט לבקשה?
בית המשפט הציע לצדדים לגשת לגישור, אך הליך גישור נכשל, והאב פנה למשרד החתום מעלה. הצענו לו להמשיך מידית בתביעה בבית המשפט, אך הוא התמהמה בהחלטתו והדבר הוביל לסגירת התביעה. לאחר כשנה הוא החליט לחזור ולהגיש את התביעה לבית המשפט, ודרש שהילדים יוחזרו לצרפת. דרישותיו התבססו על אמנת האג, שהיא האמנה הבינלאומית העוסקת בנושא הרגיש של העברת ילדים ללא רשות למדינה אחרת כחלק מהליך גירושין.
מה קובעת אמנת האג בנושא חטיפת ילדים?
הורה המחליט להוציא את ילדו הקטין אל מחוץ למדינת מגוריו, ועושה זאת ללא הסכמת ההורה השני ובלי ידיעתו, למעשה חוטף את הילד. גם מקרה שבו הילד יוצא ממדינת מגוריו בידיעתו ובהסכמתו של ההורה השני, אך לא מוחזר בתום התקופה שהוסכמה, ייחשב כחטיפה לכל דבר ועניין.
אמנת האג היא החוק הבינלאומי בנושא והיא נוטה לטובת ההורה שילדיו נחטפו ממנו. האמנה קובעת כי במקרים כאלה, הרשויות של שתי המדינות צריכות לפעול יחד להשבת הילדים למדינת מגוריהם. ברם, ישנם חריגים שבהם בית המשפט אינו מחויב להשיב את הילדים, כמו, לדוגמה, אם הוכח שההורה ממנו נחטף הילד הסכים למעבר, או השלים עם המעבר לאחר מעשה, ואז ההחלטה על השבת הילד נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
מה היו טענות האם בתגובה לתביעה שהגיש האב?
בכתב ההגנה, האם טענה שהאב הסכים למעבר של ילדיו מצרפת לישראל, ידע עליו, ואף הסכים לכך עוד בהיותם בצרפת. היא גם טענה שהוא נתן את הסכמתו לרישומם לבית ספר בישראל והביאה לכך עדויות. לבסוף, היא טענה כי גם לאחר המעשה האב השלים עם המצב.
כיצד פסק בית המשפט?
לאחר דיונים ארוכים ומפרכים, שארכו מעל ל-7 שעות כל דיון, בית המשפט קבע כי העדויות והראיות שהוצגו בפניו מוכיחות שהאב לא הסכים למעבר, לא ידע עליו, ולא נתן את רשותו לכך. בפסק הדין נקבע כי כל העדויות שהאם הביאה לגבי הסכמת האב לרישום לבית הספר לא היו נכונות.
בנוסף, נקבע כי הוכח בבירור שהאם שיקרה לאב ילדיה והסתירה ממנו את כוונתה לעבור לישראל. עניין זה הוכח בין היתר על בסיס העובדות שהאם לא העבירה את חפציה מצרפת, לא הפסיקה לשלם את שכר הדירה שם, ולא ביטלה את רישום הקטינים לבית הספר הצרפתי.
לכן, לאב לא היתה יכולת לדעת על התוכנית, ובוודאי שלא להסכים למעבר של הילדים למגורים עמה בישראל. לבסוף, בית המשפט אף קבע כי האם מבצעת במעשיה ניכור הורי חריף נגד האב.
האם בית המשפט הורה על החזרת הילדים לצרפת?
למרות כל האמור, בית המשפט קבע שהילדים יישארו עם אמם בישראל. זאת לאור סעיף 12 לאמנת האג, הקובע שאם חלפו 12 חודש מיום החטיפה עד יום פתיחת ההליכים, ואם הילדים כבר השתלבו בסביבה החדשה, בית המשפט לא יורה להשיב אותם למדינה ולהורה האחר.
במקרה זה, בית המשפט הכריע כי עיקרון טובת הילדים דורש שלא לנתק אותם שוב מהסביבה החדשה שבה השתלבו זמן רב כל כך לאחר שהמעבר קרה. מכאן, שאם האב היה פועל בזמן ובצורה הנכונה הרי שהילדים היו שבים לצרפת.
מדוע חשוב לפעול במהירות ולא לעכב הליכים משפטיים במקרה של חטיפת ילדים בגירושין?
אמנת האג, המתמקדת בהשבת ילדים חטופים, נוטה אמנם לטובת ההורה שהילד נחטף ממנו, ובאופן ברור, אך לפעולה המיידית, ללא התמהמהות, יש חשיבות עליונה. זאת משום שככל שהזמן עובר, כך עולה הסיכוי שבית המשפט יכריע שטובת הילד היא להישאר דווקא בסביבה החדשה, גם אם הוא נעקר אליה ללא רשות והסכמה.
חשוב לא פחות לבצע את ההליכים השונים בעזרת ייעוץ משפטי מומחה, כדי למנוע מהצד השני לנקוט בפעולות שונות שיסכלו את האפשרות להשבת הילד, ויעידו לכאורה על הסכמת ההורה שהילד נחטף ממנו, או על השלמתו עם המצב.
עורך דין אלעד זמיר מתמחה בהליכי גירושין בכלל וייעוץ משפטי במקרים של חטיפת ילדים בעת גירושין בפרט.
טלפון: 058-4820820
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד