הערכת שווי חברה או עסק לצורך חלוקת רכוש בגירושין

ישנן 4 שיטות מרכזיות להערכת שווי חברה לצורך חישוב חלוקת הרכוש בעת גירושין: שיטת שווי חברה, שיטת היוון תזרים מזומנים (DCF), שיטת השווי הנכסי ושיטת המכפיל. יש לבחור בשיטת החישוב לפי סוג העסק ואופי פעילותו.

הבחירה בשיטת החישוב היא בעלת משמעות מכרעת משום שיש הבדל עצום בתוצאות ההערכה על פי כל שיטה. לכן, לכל אחד מהצדדים בסכסוך גירושין יש אינטרס שהשיטה לפיה ייבחן שווי השוק של החברה תיטיב עם האינטרס שלו בחלוקת הרכוש.

בכתבה זו נסביר את השיקולים השונים בבחירת שיטת החישוב באמצעות תיק חלוקת רכוש, בו בית המשפט נדרש להכריע מהו השווי של חברת ההייטק שהיתה בבעלות אחד מבני הזוג המתגרשים.

על מנת להעריך שווי חברה בוחנים את נתוני החברה, ובודקים את הכנסות שהיו לה עד היום ואת הכנסותיה הצפויות ופוטנציאל הצמיחה שלה בהשוואה לנתונים של חברות דומות הפועלות באותו שוק. על בסיס ההשוואה גוזרים את ערכה לצורך חלוקת הרכוש.

במקרה שהזכרנו קודם, שווי החברה של חברת ההייטק שעמדה להערכה לצורך חלוקת רכוש היה צפוי לעמוד על 0 (אפס!) שקלים או קרוב לכך. זאת היות והחברה סיפקה שירותים לספק בודד בלבד, ולא היה חוזה ארוך טווח בינה לבין אותו ספק. בשוק החופשי אין ערך כלכלי לחברה מסוג כזה.
למרות זאת, המומחה מטעם בית המשפט הפעיל שיקול דעת שונה, והחליט להעריך את ערכה של החברה באמצעות שיטה אחרת - שיטת היוון תזרים המזומנים.

בשיטת היוון תזרימי בודקים את העסק מול עצמו בלבד. כלומר, בוחנים מה היו הרווחים של העסק לאורך התקופה שבה פעל, ומה צפויים להיות הרווחים העתידים. את התחזית מבססים בין היתר גם על הערכת הנהלת החברה, על בסיס הנחות אלה גוזרים את מהו ערך החברה.

במקרה שהצגנו קודם, המומחה בחר בשיטה זו מפני שהיא השיטה המקובלת והמועדפת על בתי המשפט ברוב רובם של המקרים. לפי שיטת היוון תזרימי המזומנים, יצא כי שווי החברה עומד על מיליון ו-700 אלף שקל, מתוכם מיליון שקל שווי תזרימי.

משובר בהבדל עצום!

לאחר שחוות הדעת הוצגה בפני בית המשפט, בת הזוג שחברת ההייטק היתה בבעלותה העלתה את הטענה כי לחברה אין מוניטין או כל דבר אחר שניתן למכור בשוק, ולכן הערכת היוון תזרים מזומנים אינה השיטה המתאימה. כלומר, אם היא היתה מוצעת למכירה, בהשוואה לחברות אחרות, סביר להניח אף אחד לא היה קונה אותה ושווי השוק שלה הוא אפס. יתרה מכך, נטען כי ללא עבודתה של בעלת החברה אין לה שווי תזרימי כלשהו וממילא לחברה עצמה אין שווי.

חשוב להבין כי גם לאחר שבית המשפט מקבל את חוות הדעת של המומחה, לצדדים לסכסוך המשפטי נתונה הזכות להגיש שאלות הבהרה למומחה, ואף לבקש לחקור אותו על חוות הדעת שהגיש. כמו כן, הם יכולים לבקש לצרף מומחה מטעמם.

במקרה המדובר, בית משפט קיבל את הטענה כי שיטת ההיוון התזרימי שבה בחר המומחה מטעמו אינה מתאימה לאופן פעילות החברה, וקבע כי ערך החברה ייקבע לפי שיטת שווי חברה (0 שקלים). במקביל, הוא קבע שיש לחלק בין בני הזוג את השווי הנכסי של החברה.

שיטת השווי הנכסי להערכת חברה משמשת במקרים שבהם הפעילות העסקית של החברה היא אינה הפעילות העיקרית שלה, והשווי של הנכסים שלה הוא משמעותי יותר מאשר ההכנסות שלה מפעילותה השוטפת. לדוגמא, חברת נדל"ן או חברה בהליכי פירוק.

אם נחזור לתיק שבו עסקנו קודם, השווי הנכסי של חברת ההייטק עמד על 700 אלף שקל, כך שבסופו של דבר, בת הזוג שהחזיקה בחברה נדרשה לחלוק עם בן הזוג שממנו התגרשה חברה בשווי 700 אלף שקל, במקום בשווי של מיליון ו-700 אלף שקל.

זהו הפרש משמעותי ביותר!

ישנן סוגיות נוספות בחלוקת חברות בהליכי גירושין, כגון, האם החלוקה היא לפי שווי או לפי מניות, וסוגיות נוספות, שמשפיעות באופן משמעותי על התוצאה הסופית. לשם כך, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום שיסייע לכם לבחון את הדברים לעומקם.

לסיכום, אם לכם או לבן או לבת הזוג שלכם חברה, עסק, או אפילו אופציות ומניות, ואתם עומדים להתגרש, כדאי לקבל ייעוץ משפטי מטעם עורך דין המתמחה בדיני חברות בנוסף להתמחותו בדיני משפחה והליכי גירושין. כך תוכלו להבטיח כי האינטרס שלכם יישמר בצורה הטובה ביותר בעת ניהול הדיון על חלוקת הרכוש.

משרד עורכי דין אלעד זמיר מתמחה בדיני משפחה, דיני חברות ובייעוץ וליווי של הליכי גירושין

טלפון: 058-4820820

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד