זה קורה לרבים, שפתאום באמצע החיים חוטפים שבץ מוחי או התקף לב: הם מגיעים לביטוח לאומי, מספרים בהרחבה על הקשיים היומיומיים שעימם הם נאלצים להתמודד ועל הלחץ הבלתי נגמר בעבודה, ובטוחים שבדרך זו יוכרו מיד כנפגעי תאונת עבודה.
אבל האמת היא שמבחינת הסיכוי להיות מוכרים על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגעי תאונת עבודה, אותם אנשים עושים בדיוק את ההפך, ובמידה רבה "יורים לעצמם ברגל". הסיבה: לצורך הכרה בשלל אירועים רפואיים כתאונת עבודה - מסוכרת, דרך אירוע אוטם לבבי ועד שבץ מוחי - בדיוק ההיפך הוא הנכון, יש להוכיח כי העובד היה נתון ללחץ חריג או למאמץ יוצא דופן, חריג וחד פעמי, ולא לעומס קבוע ותמידי.
כלומר, עבודה פיזית קשה ומתמשכת של עובד, למשל כסבל כנמל, או עבודה שבה העובד נתון ללחץ מתמיד, למשל כפקח טיסה או עומס מתמשך של משימות ניהול או פיקוד, עלולים למנוע מהעובד להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.
קשר סיבתי בין האירוע החריג להתקף
כדי שאדם שעבר אירוע אוטם לבבי או שבץ מוחי יוכר כנפגע בתאונת עבודה עליו להוכיח שני תנאים מרכזיים: ראשית, קשר סיבתי בין האירוע הרפואי ובין עבודתו, והשני כאמור קיומו של אירוע חריג או לחץ יוצא דופן, שבהם הוא היה נתון בעבודה.
התנאי הראשון, קרי קשר סיבתי בין העבודה ובין האירוע הרפואי, אינו מחייב שהאירוע הרפואי יתרחש תוך כדי העבודה דווקא. הפסיקה מכירה גם באירוע רפואי של אוטם לבבי או שבץ מוחי שאירעו לאחר שעות העבודה כתאונת עבודה, ובלבד שהאירוע התרחש בסמוך לשעת העבודה.
התנאי השני, קיומו של אירוע חריג, הינו יציר הפסיקה שנסמכת על האסכולות הרפואיות המקובלות, והוא המשוכה המרכזית שאותה צריך לעבור. הנפגע חייב להראות שהלחץ, המאמץ הפיזי או המאמץ הנפשי שבהם הוא היה נתון בסמוך ולפני האירוע הרפואי, היו חריגים.
אם מדובר במאמץ גופני או במתח נפשי שהעובד מתנסה בהם באופן תדיר, האירוע הרפואי לא יוכר כנובע מהמאמץ, ואז לא יוכר כתאונת עבודה. לכן, למשל לספורטאי, שחקן בקבוצת כדורגל, שנפגע באירוע אוטם לבבי והתמוטט במהלך אימון כושר רגיל של קבוצתו, יש פחות סיכוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.
לעומת זאת, למורה להיסטוריה שהשתתף עם התלמידים בבית הספר ביום ספורט והתמוטט במהלך משחק כדורגל של מורים נגד תלמידים, יש סיכוי רב יותר להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה, ככל שיוכח שהוא לא היה ספורטאי פעיל.
כך גם למפקד של יחידת עילית בצבא או במשטרה, הנתון פעמים רבות בסכנת חיים, ו"רואה למוות את הלבן בעיניים" בתדירות יום יומית, או למנהל עסק שחייב במשך שנים כספים לבנקים ולשוק האפור ונתון לאיומים מתמידים, יהיה קשה יותר להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה ולקבל פיצוי לאחר אירוע לב. זאת, לעומת חייל בתפקיד עורפי או בעל עסק אמיד שנקלע לחוב גדול לראשונה.
ביטוח לאומי פועל בניגוד ללוגיקה שלנו
אנו נוטים לחשוב שעבודה קשה ומתמשכת עלולה לגרום חלילה לנזקים גופניים ואף למוות, אך במקרה של אירוע אוטם לבבי או מוחי, ביטוח לאומי פועל בדיוק ההיפך. על פי נוהלי המוסד לביטוח לאומי, אדם ש"התרגל" לעבוד במתח או בלחץ, לא יוכר כנפגע עבודה.
לדוגמה, עובד רשות מקומית בשומרון, שהוזמן לנאום באירוע אזכרה לתלמיד שנרצח בפיגוע, וקיבל אירוע אוטם לבבי, בסמוך לפני האזכרה, לא הוכר כנפגע תאונת עבודה, כיוון שבמסגרת תפקידו הוא השתתף ונשא דברים באזכרות רבות.
בנסיבות הפרטיות של אותו עובד, המתח והעצב הנובעים מההשתתפות באזכרה, לא הוכרו כאירוע חריג. תביעה שהגיש העובד לבית הדין נדחתה, וטענת העובד כי היה קרוב במיוחד לאותו תלמיד שנרצח ולמשפחתו, לא התקבלה על ידי בית הדין, שגם הצביע על נתונים רפואיים אישיים של העובד (אירועי לב קודמים, עישון) שייתכן וגרמו לאירוע הלבבי.
צריך להתחשב גם בחלוף הזמן
הצורך בקיומו של אירוע חריג כתנאי להכרה בנפגע אירוע אוטם לבבי או מוחי כנפגע עבודה נעוץ במבנה הפיזיולוגי והאנטומי של בני האדם. בכלי הדם שוקע ברבות הימים רובד טרשתי, והוא עלול להתקלף ולהתנתק משכבת הדופן הפנימית של כלי הדם וליצור אוטם.
הדבר אמנם עלול לקרות גם מאליו, אך הסיכון לאירוע אוטם גובר, כאשר יש שינוי מהיר ופתאומי בלחץ הדם ובמהירות זרימת הדם. זרימה מהירה ובלחץ עלולה להגביר את הסיכון לקילוף של השכבה הטרשתית, ולכן עלולה לגרום לאוטם.
לכן רק אירוע חריג של לחץ או מתח, עלול להביא לשינוי בלחץ הדם ובמהירות זרימת הדם. לעומת זאת, למי שנתון בלחץ תמידי, או רגיל לבצע עבודות פיזיות קשות, לא צפוי שיהיו תגובות פיזיולוגיות חריגות, כאשר יועמדו בפניו אתגרים דומים, פיזיים או מנטליים, בעבודה. מסיבה זו ביטוח לאומי צפוי לדחות תביעות שיוגשו בעקבות אירוע של אוטם לבבי או שבץ מוחי על פגיעה בעבודה.
אלמנט נוסף שצריך להתחשב בו הוא חלוף הזמן בין קרות האירוע החריג לבין האירוע הרפואי של האוטם לבבי או המוחי. ככל שחולף זמן רב יותר, הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע להתקף נחלש.
כך לדוגמה, דחה בית המשפט תביעה שהגיש אדם שהשתתף ביום חמישי בשבוע בוויכוח סוער ונוקב עם מנהלו הישיר, ויכוח שעלה לטונים צורמים ולווה בגידופים. אותו אדם נפטר בשבת שלאחר מכן לאחר שחש ברע בבית הכנסת, חזר לביתו וחווה אירוע של אוטם לבבי.
הוויכוח עם המנהל הישיר אמנם הוכר כאירוע חריג, אך כיוון שהאירוע הלבבי אירע למעלה מ-48 שעות לאחר האירוע החריג בעבודה, התביעה נדחתה.
הרופא שמונה באותו מקרה על ידי בית המשפט קבע כי הקשר הסיבתי לעניין זה מצטמצם לכ-24 שעות בלבד, ולכן האירוע שחווה העובד לאחר למעלה מ-48 שעות מהאירוע החריג בעבודה, לא הוכר כתאונת עבודה. האירוע הלבבי יוחס על ידי בית הדין לגורמים אחרים כמו עברו הקרדיולוגי של העובד המנוח, עישון, גיל, וגורמי סיכון נוספים במצבו הרפואי הכללי.
לעניין זה, יש לחזור ולהדגיש כפי שאירע בפועל במקרים שהזכרנו קודם לכן, כי המוסד לביטוח הלאומי, טרם שיכיר באדם שעבר אירוע אוטם לבבי או מוחי כנפגע בתאונת עבודה, יבחן תמיד את הנסיבות האישיות של אותו אדם, ובמיוחד קיומם של גורמי הסיכון.
למשל, האם אותו אדם עישן או שהוא סובל מכולסטרול גבוה, סבל מסכרת, השמנת יתר, האם קרובי משפחה של האדם סבלו מאירועי אוטם - נסיבות שעשויות לעקר מתוכן את תביעתו, שכן כל הגורמים הללו, עלולים להגביר את הסיכון לעיבוי וניתוק הרובד הטרשתי מדופן כלי הדם באופן "טבעי", ובמקרים כאלו ביטוח לאומי ידחה קשר סיבתי בין האירוע בעבודה ובין האירוע הרפואי, ויטען שהאירוע הרפואי התרחש כחלק מתהליך מחלה שהעובד לקה בה.
גם אירוע משמח יוכר כתאונת עבודה
חשוב לציין כי גם אירוע משמח וחיובי בעבודה שמוכח שהינו חריג, וגורם לאירוע של אוטם לבבי או מוחי, עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה, ובלבד שמדובר באירוע חריג.
כך לדוגמה, עובד שעבר אירוע מוחי בעקבות ביקור מרגש של מנכ"ל הרשת שביקר בסניף שלו ולחץ את ידו בעודו משבח את העובד בפני כל צוות העובדים - הוכר כנפגע בתאונת עבודה. הפסיקה מסבירה בהתאם לחוות דעת רפואיות, כי גם אירוע משמח חריג, עשוי לגרום לשינוי בלחץ הדם ומהירות זרימת הדם, ולכן עשוי לגרום לקילוף שכבת הרובד הטרשתי, ולגרום לאירוע אוטם.
משפטים שלא כדאי להגיד לביטוח לאומי
כאשר אדם שעבר אירוע אוטם מוחי או לבבי מגיש תביעה לביטוח לאומי, עליו להיזהר בלשונו. משפטים כמו "הלחץ בעבודה הורג אותי" או "הבוס תמיד מעצבן אותי" עלולים להישמע תמימים לכאורה, אבל עשויים להביא למסקנה שאותו עובד נתון בלחץ קבוע ומתמשך.
כפועל יוצא מכך, מי שמתבטא בדרך זו עלול להפסיד את הפיצוי המגיע לו מביטוח לאומי. בשל מורכבות הנושא, כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין מיומן ובעל ניסיון בתביעות ביטוח לאומי וזאת עוד טרם מילוי טופס התביעה והגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי. במקרים רבים ייעוץ מוקדם וליווי על ידי עו"ד יכול לא רק להגדיל את הסיכוי שתקבלו פיצוי, אלא קובע אם בסופו של דבר התביעה תוכר או תידחה.
* עו"ד ברק אסף מתמחה, בין היתר, בדיני ביטוח לאומי, ומלווה נפגעי עבודה רבים המבקשים למצות את זכויותיהם
טלפון: 077-2303946
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד