העליון: לבתי המשפט סמכות כמעט בלתי מוגבלת בתביעות קיפוח מיעוט

חברה שהוכיחה כי סבלה מקיפוח מיעוט וזכתה בסעד של מכר כפוי בסך של 25 מיליון שקל, ביקשה בצעד יוצא דופן לערער על ההחלטה לעליון, אשר קבע: מרגע הגשת תביעת קיפוח מיעוט בחברה, לא יכולה החברה הזוכה לוותר על הסעד, ושיקול הדעת היחיד נתון לבית המשפט

  • בית המשפט העליון
עו"ד פז יצחקי-וינברגר, בשיתוף zap משפטי
מאזניים (צילום: ShutterStock)

קיפוח מיעוט בחברה הוא מצב שבו בעלי שליטה בחברה, המחזיקים ברוב המניות, מתנהלים בצורה שמקפחת בעל מניות קטן באותה החברה. הדבר עשוי להתבטא בדרכים שונות: תשלום שכר מנופח לבעלי השליטה, העסקת מקורבים בתעריפים מופרזים, ביצוע עסקאות מפוקפקות לטובת בעלי השליטה ושאר פעולות שמועילות, למעשה, לבעל הרוב בלבד, ושוללות את זכויותיהם של בעלי המניות הקטנים.

למרבה הצער, מדובר במצב נפוץ שמתרחש בחברות רבות. ככל שלאדם יש כוח גדול יותר בחברה, כך גדלה ההזדהות שלו עמה, ולצידה הפיתוי להשתמש בכוח הקיים במסגרת ניהולה. במקרים רבים בעלי שליטה בחברה חושבים - בצדק או שלא בצדק - שהחברה היא בבעלות בלעדית שלהם או שעל הצלחתה להיזקף באופן בלעדי או כמעט מוחלט לפועלם. קל לשכוח שותפים או משקיעים דומיננטיים פחות, שהיוו חלק חשוב מחיי החברה בתחילת הדרך, ואשר בלעדיהם החברה לא הייתה מגיעה למקום בו היא נמצאת היום.

על רקע זה מתגלעים לא פעם סכסוכים עסקיים בין שותפים. אחד הכלים המאפשרים לתקן את המצב הוא הגשת תביעה להסרת קיפוח מיעוט.

עוד בוואלה!

מה עושים כששאלת מינוי אפוטרופוס לבגיר הופכת לקרב בתוך המשפחה

לכתבה המלאה

צעד יוצא דופן מס. 1: הצד שזכה בתביעה מחליט לערער

במוקד הסכסוך, שהגיע עד לבית המשפט העליון, עומד נכס מקרקעין ביפו הכולל שטחי מסחר ויחידות מגורים להשכרה, ונמצא בבעלות חברת מגדל השעון ביפו בע"מ. בתחילת דרכה של החברה, 45% ממניותיה הוחזקו על ידי חברת ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ. בהמשך הדרך, העבירה ס.ב. 25% ממניותיה לחזקתה של תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ, ונותרה עם 20% ממניות חברת מגדל השעון. לאורך השנים, הגדילה תינהב את שליטתה בחברת מגדל השעון והפכה לבעלת השליטה בחברה עם 80% ממניותיה, כאשר 20 האחוזים הנוספים נותרו בידי ס.ב.

לפני מספר שנים הגישה ס.ב. תביעה להסרת קיפוח מיעוט כנגד חברת תינהב והעומד בראשה. אחת הטענות העיקריות של ס.ב. הייתה שבעל השליטה בחברת מגדל השעון החליט לוותר על קבלת מימון בנקאי או חוץ בנקאי סטנדרטי למימון הקמת מבנה על המגרש המדובר, ובמקום זאת העמיד בעצמו מימון לחברה וקבע ריביות בשיעורים החורגים לחלוטין מן המקובל. בית המשפט המחוזי קיבל את טענת קיפוח המיעוט ופסק על מכר כפוי - פתרון נפוץ למצב בו ממנה בית המשפט מומחה לקביעת השווי הראוי של המניות, ומכריח את הצד המקפח לקנות את המניות מן הצד המקופח על פי הערך שנקבע.

קראו עכשיו: על אכיפת מזונות בינלאומיים - מה עושים כשחייב/ת נמלטו לחו"ל?

על אף שתביעתה של ס.ב. למחוזי התקבלה ונפסק לה סעד של מכר כפוי, בעקבותיו הייתה צפויה לקבל עבור מניותיה סכום מכובד של כ-23 מיליון שקלים, החליטה החברה בצעד חריג לוותר על הסעד שניתן לה, להגיש לבית המשפט העליון ערעור על ההחלטה ולבקש סעד אחר שלטענתה הלם יותר את הנסיבות - סעד של "חלוקה בעין" או רישום בית משותף, או סעד של מכר כפוי הפוך, במסגרתו היא זו שתרכוש את חלקו של הצד המקפח (רכש הרוב בידי המיעוט).

צעד יוצא דופן מס. 2: העליון מבטל הלכה קודמת מבלי להתייחס לכך ישירות בפסק הדין

בשנת 1998, במסגרת פסק הדין בנושא אירוקון נגד הוק תעופה, קבע בית המשפט העליון כי הזוכה בסעד יכול לבחור לוותר על הסעד, לא לקבל או לא לממש אותו, אפילו בשלב הערעור על ההחלטה וכמובן בכל שלב קודם לכך, לפני שיש פסק דין. בהתבסס על הלכה זו ביקשה, כאמור, חברת ס.ב. לוותר על הסעד שקיבלה ולבקש סעד אחר במקומו.

בהחלטה יוצאת דופן, למעשה ביטל בית המשפט העליון את תוקפה של הלכת אירוקון נגד הוק תעופה במסגרת הליכים מסוג קיפוח מיעוט, זאת מבלי להזכיר אותה כלל בדבריו. על פי פסק הדין, קבע העליון כי ההלכה אינה תקפה בתביעות של קיפוח מיעוט וכי בתביעות מסוג זה אין לזוכה כל אפשרות לוותר על הסעד שקיבל, שכן ההחלטה על הסעד ואופיו נתונה בידיו של בית המשפט בלבד. למעשה, משמעות ההחלטה היא שבתביעת קיפוח מיעוט נשללת מן הזוכה הזכות לאוטונומיה על התביעה של עצמו, ומרגע הגשת התביעה, השליטה עוברת באופן מוחלט לידי בית המשפט.

נקודה נוספת אליה התייחס העליון בדבריו נוגעת לחישוב ערך המניות של הצד שקופח. אם עד כה נהוג היה להעריך את שווי המניות בחסר, בטענה שמניית המיעוט שווה פחות ממניית הרוב (בהיותו צד בעל כוח מופחת לנווט את מהלכי החברה ולקבל בה החלטות), כאן אומר בית המשפט העליון את ההיפך הגמור וקובע שבמקרה של מתן סעד של מכר כפוי, הצד המקפח שקונה את מניות הצד המקופח יחויב בתשלום עודף, כפיצוי על הוצאת בעל מניות המיעוט מן החברה.

בסופו של דבר, על אף שערעורה נדחה, יוצאת ס.ב. מן הערעור כזוכה, משלוש סיבות עיקריות:

1. כיוון שהגדרתה כמיעוט מקופח בידי ביהמ"ש המחוזי נותרה בעינה.
2. בשל הערך הגבוה שנקבע למניות, אשר מבטיח כי תקבל כ-25 מיליון ש"ח בעבור המכירה במקום כ-23 מיליון ש"ח כפי שקבע המחוזי.
3. כיוון שאם ההתנהלות של בעל השליטה הייתה ממשיכה ללא הפרעה, ערך המניות של ס.ב. היה צונח לאפס.

תביעה להסרת קיפוח מיעוט וכן אמצעים נוספים כמו תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית, הם כלים חשובים המסייעים לבעלי מניות קטנים להילחם כנגד בעלי שליטה המתנהלים באופן פסול. החלטתו של בית המשפט העליון מצביעה מצד אחד על רצון לשים סוף למצב, להפריד בין הצדדים ולאפשר לכל אחד מהם להמשיך לדרכו, ועם זאת להבטיח פיצוי ראוי לצד המקופח, כל עוד יצליח להוכיח כי בעל השליטה אכן שולל את זכויותיו ומקפח אותו.

עו"ד פז יצחקי-וינברגר הוא מומחה למשפט אזרחי ומסחרי, משפט בינלאומי פרטי ודיני מדינות זרות, חבר לשכות עורכי דין זרות בארה"ב, אנגליה ו-ויילס.

טלפון: 077-2303726

הכתבה באדיבות Zap משפטי


המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully