הצעת חוק חדשה, שאושרה אתמול בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, מחוללת מהפכה בכל הקשור לטיפול במי שהוצא נגדו צו הרחקה. על פי התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה שאושר, בית המשפט יוכל לחייב אנשים שהוצא נגדם צו הרחקה בקבלת טיפול, אפילו בניגוד לרצונם.
מדובר באקט דרמטי, בעיקר בהתחשב בשלב הראשוני יחסית שבו אמור בית המשפט לקבל את ההחלטה על הטיפול: אמנם לאחר הוצאת צו הגנה במעמד שני הצדדים, אך בטרם התנהל נגד אותו אדם הליך משפטי. ספק אם יוזמי החוק החדש לקחו בחשבון את השלכותיו מרחיקות הלכת.
הימנעות מטיפול? רק בנסיבות חריגות
נכון להיום, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה, יכול כל אדם החווה אלימות במסגרת משפחתית לפנות לבית המשפט לשם קבלת הגנה. למרבה הצער, לא תמיד נעשה בחוק שימוש הולם, ולעיתים הוא מנוצל באופן טקטי במסגרת קרבות גירושין שמנהלים זוגות.
על פי החוק, ניתן להוציא צו הרחקה במעמד צד אחד באופן מידי, אך תוך שבעה ימים יש לקיים עליו דיון במעמד שני הצדדים, שבמסגרתו ניתן להאריך את תוקף הצו. החוק החדש והמהפכני מאפשר לחייב את מי שניתן נגדו צו הגנה בקבלת טיפול של המדינה לאחר קבלת המלצות בדבר הטיפול מעו"ס לסדרי דין.
איך זה הולך לעבוד בפועל? לאחר מתן צו ההגנה (וכאמור, בלבד שניתן במעמד שני הצדדים) יבקש בית המשפט חוות דעת של עובד סוציאלי לגבי האדם שניתן נגדו צו ההרחקה. חוות הדעת תתייחס לשאלה אם אותו אדם מתאים לטיפול ואם יש עבורו מקום פנוי במסגרת מתאימה.
לאחר מתן חוות הדעת, יכול בית המשפט לחייב את האדם שניתן נגדו צו ההרחקה לקבל טיפול, אך רשאי בנסיבות חריגות (על פי לשון החוק, "מטעמים מיוחדים שיירשמו"), שלא להורות על קבלת חוות הדעת בעניין התאמתו של האדם המדובר לטיפול.
צפירת הרגעה: החוק לא ייושם באופן מידי, אלא רק בעוד שישה חודשים, כך שיש עוד זמן להיערך אליו. בנוסף, הוא רלוונטי רק לצווי הגנה חדשים, ולא לצווים ישנים שניתנו בעבר. בית המשפט רשאי לדרוש דיווח על התקדמותו של מי שהוא שולח לטיפול, ולקיים על כך דיון.
המערכת לא ערוכה ליישומו של החוק
אף שהחוק החדש נושא עמו בשורה חשובה לטיפול במי שנוקטים באלימות בתוך המשפחה, ספק אם המערכת ערוכה ליישומו בהתחשב במשמעויות הדרמטיות הנעוצות בו.
ראשית, קיים בחוק קושי מסוים, משום שהוא טומן בחובו הכרעה שיפוטית שבאה לידי ביטוי בשליחתו של אדם לקבלת טיפול, אך זאת בשלב מוקדם של ההליך המשפטי, בטרם הוכחה אשמתו של האדם שנחשד באלימות בתוך המשפחה, ובניגוד לאמות המידה הפליליות.
מצב דברים זה יכול ליצור מצב אבסורדי בו משטרת ישראל תסגור את התיק מחוסר אשמה לאחר שהאיש קיבל טיפול על אלימות שלא היתה.
לכן, בהתחשב באחריות הגדולה שתוטל על אותם עובדים סוציאליים שממלאים תפקיד קריטי במסגרת החוק, נראה כי יידרשו חוות דעת מעמיקות ומפורטות מאוד, לפני שחשודים יישלחו לטיפול. ספק אם לצורך כך קיימים מספיק תקנים של עובדים סוציאליים מיומנים ומנוסים והאם יומנו של בית המשפט יאפשר קיום דיון מעמיק וענייני תוך מתן אפשרות לחקור את העובדים הסוציאליים על המלצותיהם ואת הצדדים על טענותיהם.
שנית, ספק אם המערכת ערוכה למבול המקרים שיופנו לטיפול. רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2019 נפתחו בממוצע מדי יום 90 תיקים בגין אלימות במשפחה, וניתנו 10,000 (!) צווי הגנה. האם קיים מי שיטפל בכל כך הרבה מקרים? האם קיימות מספיק מסגרות טיפוליות של המדינה שערוכות לכך?
ועוד נקודה למחשבה - בצווים הדדיים יהיה צורך במתן טיפול לשני הצדדים - גם אם ניתנו בהסכמה.
נראה שיישום החוק יצריך תיקונו באופן שאנשים אשר ישתמשו לרעה בצווים מסוג זה ייענשו באופן משמעותי ולו על הזמן שיגזלו מבן או בת זוגם עבור הדיונים, הטיפול ועוגמת הנפש שתיגרם עקב החקיקה החדשה, ואולי ישקלו טיפול כלל משפחתי לכל משפחה במסגרתה מוצאים צווים מסוג זה בשל עצימות הסכסוך שברוב המקרים הרחקתם של צדדים נעשית לצורך הרגעת הרוחות.
לסיכום, התיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה הוא מבורך וצועד כברת דרך משמעותית לטיפול בנגע זה, אך ספק אם קיימים מספיק אמצעים ליישומו של החוק. טוב יעשו שר המשפטים ושר הרווחה האמונים על היישום אם לא ישקטו על השמרים, וינקטו בפעולות זריזות ונחושות בנושא.
עו"ד רינה פוליטי עומדת בראש משרד המתמחה בתחום דיני המשפחה והגישור כאשר טובת הילדים היא בראש מעייניו. המשרד בראשותה של עו"ד פוליטי פועל להשגת תוצאות מיטביות עבור לקוחותיו תוך הימנעות ממאבקים ארוכים בהם שני הצדדים יוצאים נפסדים. לפרטים נוספים באתר המלא של עו"ד רינה פוליטי.
ליצירת קשר ושאלות נוספות: 053-9374039
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד