בעקבות החוק החדש: האם פושט רגל עדיין יכול להגן על בית המגורים שלו?

אחד הפחדים הגדולים ביותר של חייבים הוא שיאבדו את דירת מגוריהם, שהיא ביתם ומבצרם. פחד זה הולך ומתגבר בשנים האחרונות, על רקע שינוי חקיקה משמעותי. חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף בשנים האחרונות, ביטל את ההגנה שניתנה לחייבים בעבר מפני מימוש דירתם.

ואולם, האם משמעות החוק היא שלפושטי רגל אין כעת שום יכולת להגן על ביתם, והם מאבדים כעת כל יכולת להתגונן? לא בדיוק. החוק החדש והמציאות המשפטית החדשה שנולדה בעקבותיו הם מורכבים, ופותחים פתח לאפשרויות שונות שאותן אבקש להציג בשורות הקרובות.

בעבר, לפני חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חייבים נהנו מהגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. החוק העניק הגנה רחבה לפושטי רגל שבבעלותם דירה או שבבעלותם נכס שנמצא בחכירה לדורות, להמשיך להתגורר בנכס, גם לאחר מכירתו במסגרת הליכי פשיטת הרגל שלהם.

הנקודה החשובה היא כי הנכס נמכר כ"תפוס". כלומר, ניתן היה למכור אותו במסגרת הליכי פשיטת הרגל, אך זאת רק בתנאי שהחייב ובני משפחתו ימשיכו לאכלס אותו. המשמעות של הגנה זו: הנכס התפוס יכול היה להימכר רק בשווי נמוך משמעותית (30%-40%) משוויו של נכס פנוי.

בשל ההגנה שחלה על חייבים, אשר הורידה משמעותית את ערכו של הנכס, התאפשר לבני זוג של חייבים, המחזיקים במחצית מהזכויות על הנכס, לרכוש את מחציתו האחרת במחיר נמוך, מתחת למחיר השוק.

עוד אציין, כי על פי המצב המשפטי ששרר בעבר נקבע שאם לא חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, חלה ההגנה בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל. הגנה זו מאפשרת לבית המשפט למכור את דירת המגורים של החייב רק לאחר שימצאו מגורים חלופיים ברמה סבירה או שיינתן לו ולבני משפחתו פיצוי.

בתי המשפט לא קבעו קריטריונים ברורים למתן הדיור החלופי לחייב, והדגישו כי מכירת הדירה צריכה להיות מוצא אחרון. קודם לכן, יש לבחון אילו אמצעים כספיים עומדים לרשות החייב, מה הנסיבות האישיות שלו ושל משפחתו, ומה יכולתם להשיג קורת גג לאחר שדירתם תימכר.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש ביטל את הגנת הדייר המוגן שניתנה לחייבים פושטי רגל ולבני משפחותיהם. החוק החדש מאפשר למכור את הדירה כנכס פנוי, ולא כנכס תפוס, המאוכלס על ידי הדייר ובני משפחתו, מה שמעלה את ערך הדירה באופן משמעותי.

כפועל יוצא מכך, בן או בת הזוג של החייב - בשונה מן העבר - אינם יכולים לרכוש את החלק שלו בדירת המגורים במחיר אטרקטיבי. אבל האם החוק החדש מבטל לחלוטין את ההגנה על דירת המגורים הניתנת לחייבים פושטי רגל? לא בדיוק.

על אף ביטול ההגנה, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב שלא לאפשר את מכירת הדירה. לפי סעיף 229(ג') לחוק, לפני שבית המשפט מאשר את מכירת הדירה צריכים להתקיים כמה תנאים:

ראשית, התועלת שתהיה לנושים מהמכירה צריכה להיות גבוהה מהנזק אשר ייגרם לחייב פושט הרגל.

שנית, יש להראות כי אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה בחייב קטנה יותר.

שלישית, לחייב ולבני משפחתו יימצא מקום מגורים סביר באזור המגורים שלהם, התואם את הצרכים שלהם או שיימצא להם סידור חלופי באותו אזור לתקופה שיקבע בית המשפט.

כלומר, לבית המשפט יש שיקול דעת רחב להגן על פושט הרגל מפני מכירת דירתו. אם למשל הוא קשיש או שבני משפחתו סובלים מבעיות רפואיות או שהכנסתו הצפויה נמוכה.

זאת ועוד, החוק מקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט גם בכל הנוגע לקביעת פרק הזמן שיינתן לחייב ולבני משפחתו דיור חלופי.

במסגרת זאת, נדרש בית המשפט לשקול בין היתר את גילו של החייב ואת גילם של בני משפחתו הגרים עמו; את הנסיבות האישיות שלהם ואת מצבם הבריאותי; וכמובן את יכולת השתכרותו של החייב וקרבתו לגיל הפרשה.

בנוסף, רשאי בית המשפט לשקול שיקולים הנוגעים גם להתנהגותו של החייב במסגרת הליך פשיטת הרגל, ובין היתר להתייחס לשאלה האם התנהג בתום לב בהליך או שגרע נכסים מנושיו (במילים אחרות האם הבריח נכסים בהליך).

לסיכום, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש ביטל לכאורה את הגנת הדייר המוגן שניתנה לחייבים פושטי רגל על דירת המגורים שלהם בעבר. עם זאת, החוק מקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט שלא לאפשר את מימוש דירת המגורים של החייב, מה שמוביל למסקנה כי בפועל לא חלה בעניין זה מהפכה גדולה.

* עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס, מלווה חייבים רבים בהליכי פשיטת רגל, לרבות הסדרי חוב, ומתמחה גם בדיני מכס וסחר בינלאומי ובדיני משפחה וירושה, לרבות עריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך

עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס באתר zap משפטי

טלפון: 053-6110332

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד