וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עומדים להעביר לילדכם נחלה ללא תמורה? כל מה שאתם צריכים לדעת

עו"ד ונוטריון תומר צידון, בשיתוף zap משפטי

עודכן לאחרונה: 2.2.2022 / 13:07

בישראל יש אלפי משקים חקלאיים המכונים "נחלות". רבים מבעלי המשקים מייחסים חשיבות לכך שהנחלה תישאר בידי המשפחה. עו"ד תומר צידון, העוסק בייעוץ משפטי וליווי צמוד ואישי ללקוחות במגזר החקלאי ולאגודות שיתופיות, מסביר כיצד מעבירים את הנחלה לדור הבא ומה חשוב לדעת

שדה חרוש ליד גן יבנה. ShutterStock
כיצד מתבצעת העברה של משק לקרוב ללא תמורה?/ShutterStock

"רכישה או מכירה של משק חקלאי איננה דומה לעיסקה של דירת מגורים עירונית, ובדרך כלל מורכבת יותר", מסביר עו"ד תומר צידון, העוסק בייעוץ משפטי וליווי צמוד ואישי ללקוחות במגזר החקלאי ולאגודות שיתופיות. "עם זאת, בעל משק שמעוניין לתכנן את העברת המשק לדור הבא, ללא תמורה, יכול לעשות זאת תוך חיסכון של חלק ניכר מהמיסים והתשלומים לעומת אלה הכרוכים במכירה של משק בתמורה".

לפי חלק מחוזים ישנים של רשות מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, בעל משק יכול היה למנות בן ממשיך שיקבל את המשק לאחר פטירת בעל הנחלה, אולם כיום, השימוש במנגנון זה פחות מומלץ ובמרבית המושבים אינו בר מימוש לאור חוזים עדכניים של רשות מקרקעי ישראל.

"אמנם, קיימת אפשרות לבעל משק לצוות את הזכויות במשק בדרך של צוואה, אולם ישנם בעלי משקים שמעדיפים לבצע את ההעברה של משק לדור הבא כבר בחייהם להימנע מסיכונים הכרוכים בציווי בדרך של צוואה, כמו לדוגמה הסיכון שיהיה מי שינסה לערער על תוקפה של צוואה בבוא העת".

כיצד מתבצעת העברה של משק לקרוב ללא תמורה?

"בהעברה של משק לקרוב ללא תמורה", מסביר עו"ד צידון, "נוהגים להחתים את שני הצדדים על 'תצהירי העברה ללא תמורה'. בתצהירים אלה, אשר מהווים למעשה גם חוזה בין הצדדים, מתחייב ומצהיר בעל המשק על כך שמקבל המשק הוא קרוב משפחתו (ובהקשר לכך יש לתת את הדעת להגדרת "קרוב", הן לפי דיני מיסוי מקרקעין והן לפי כללי רשות מקרקעי ישראל) וכי הקניית המשק נעשית ללא תמורה. מנגד, מקבל המשק מצהיר בתצהיר שהוא מסכים לקבל את המשק ושאכן מדובר בהעברה ללא תמורה.

"מעבר לתצהירי העברה ללא תמורה ולדיווחים לרשויות הרלוונטיות, חשוב לתת את הדעת בטרם עורכים הצדדים את התצהירים לכך שתובטחנה זכויות ההורים המעבירים. בדרך כלל, בהעברות של משקים ללא תמורה, ההורים המעבירים מעוניינים שיובטחו זכויות שונות שלהם, כגון הזכות להמשיך ולהתגורר בבית מגוריהם במשק עד יומם האחרון. חשוב לכן לערוך מסמך משפטי אשר מעגן את זכויות ההורים, ובאם לצאצא שמקבל את המשק יש בן או בת זוג, חשוב כי גם בני הזוג יחתמו על מסמך אשר מעגן את זכויות ההורים המעבירים".

מי הגורמים המעורבים בהעברה לקרוב ללא תמורה?

"בתהליך קנייה או מכירה של משק חקלאי מעורבים גורמים רבים. בין היתר, ניתן למנות את רשות מקרקעי ישראל, האגודה השיתופית במושב, המועצה האזורית ועוד. במידה שיש למשק פעילויות כמו מכסת ייצור חלב או מכסת ביצים או מערכת סולארית, הקניית המשק עשויה להיות כרוכה גם בממשק עם גורמים כמו מועצת הלול או מועצת החלב או חברת חשמל. בנוסף, קיימת מעורבות גם של רשויות המס. מעורבותם של גורמים רבים בהעברה של משק חקלאי דורשת ייעוץ בראייה כוללת הבוחנת את כל ההיבטים הללו טרם הכניסה לתהליך".

הרכב הנחלה והסדרתה

"כשאני מתחיל לטפל בהעברה של משק חקלאי, ראשית אני מבקש לקבל מסמך 'הרכב נחלה' ובודק את הרכב המשק וכן מוודא עם בעלי המשק שמבנים ושימושים במשק מוסדרים, מבעוד מועד", אומר עו"ד צידון.

"הן המעביר והן המקבל אמורים לדעת מה כולל המשק. במשק חקלאי יש חלקת מגורים שמשתרעת על פני 2.5-3 דונם ורק בה מותר לגור. קיימת חלקה א' - החלקה החקלאית שגודלה נע ממספר דונמים בודדים ולעתים עד כ-20 דונם. חלקה זו היא בהמשך לחלקת המגורים ומבחינה עקרונית היא אמורה להיות רשומה כחלק בלתי נפרד של המשק. חלקות ב' ו-ג' לרוב רשומות על שם

האגודה, ולא באופן פרטני על שם החברים. המשמעות היא שחלקות ב' ו- ג' שייכות לאגודה שמחליטה על החלוקה הפנימית של החלקות הללו בין החברים או על עיבוד משותף של חלקות".

עו"ד צידון מציין כי בנוסף חשוב לבדוק טרם תחילת התהליך האם לכל המבנים במשק קיים היתר והאם קיימות במשק חריגות בנייה או שימושים חורגים. היבטים אלה צפויים להיבחן על ידי רשות מקרקעי ישראל או המועצה אזורית וכן בוועדה מקומית לתכנון ובנייה, וככל שיימצאו חריגות, עלול הדבר להיות כרוך בסנקציות, לרבות קנסות ואף חשש לעצירת תהליך ההעברה עד להסרה או הסדרה של חריגות.

"בחלק גדול מהנחלות יש חריגות בנייה בחלקת המגורים או בשטחים החקלאיים. לעתים מגלים כי סככות ישנות, שקיימות במשק מימים ימימה, נבנו בזמנו ללא היתר וכאשר באים להעביר זכויות במשק, מסתבר שהרשויות לא נותנות את האישורים לכך".

מה עושים במקרה של מבנה חקלאי ללא היתר?

"הורסים את המבנה או שמגישים תכנית למשרד החקלאות בעזרת אדריכל ומנסים לקבל היתר למבנה חקלאי. העניין הוא שכיום, בחלק מן המשקים לא מתקיימת פעילות חקלאית ולא תמיד קל לקבל היתר כזה. כאמור, חשוב לבחון היבטים אלה בעזרת בעל מקצוע טרם כניסה לתהליך העברת זכויות במשק".

זכויות באגודה שיתופית

ככלל, לבעל משק יש זכויות או מניות באגודה השיתופית - אגודת המושב. "בעל משק שמעביר את זכויותיו במשק לצאצא, מעביר עם המשק גם את המניות וזכויות חברות באגודה השיתופית", אומר עו"ד צידון. לעיתים, לזכויות אלו יש ערך כספי לא מבוטל ויש לתת על כך את הדעת, במיוחד באגודות שמחזיקות ומנהלות שטחי עיבוד או נכסים משותפים".

אילו מיסים והוצאות כרוכות בהעברת נחלה לקרוב ללא תמורה?

"תכנון נכון של תהליך העברת משק ללא תמורה לקרוב, ככל שאותו 'קרוב' שמקבל את המשק עונה על ההגדרות הקבועות בהוראות הדין השונות, עשוי לחסוך חלק ניכר ממיסים והוצאות אשר כרוכים במכר רגיל של משק. כך לדוגמה, עשוי להיחסך תשלום דמי רכישה או דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל, אשר במכר רגיל של משק עלול לעתים להגיע לשיעור של כמחצית מסכום המכר.

"באשר למיסוי מקרקעין", מסביר עו"ד צידון, "העברה של משק לצאצא ללא תמורה צפויה להיות פטורה ממס שבח, אך מקבל המשק ללא תמורה יידרש לשלם מס רכישה, הגם ששיעור מס הרכישה צפוי לעמוד על שיעור של שליש משיעור המס במכר רגיל. חישוב מס הרכישה בהעברה של משק חקלאי מושפע גם מאלמנטים שונים שמצויים במשק כגון אדמה חקלאית, מבנים חקלאיים ומספר יחידות מגורים שבמשק".

עו"ד צידון מסכם: "תהליך של העברת זכויות במשק, גם כאשר מדובר בהעברה לקרוב ללא תמורה, הוא תהליך מורכב ומומלץ להיעזר בעורך דין שמתמחה בתחום ובבעלי מקצוע מתאימים, החל משלב תכנון המהלך ולכל אורך תהליך ההעברה, עד לרישום הסופי".

תומר צידון עו"ד ונוטריון

טלפון: 077-9977574

עו"ד תומר צידון באתר משפטי

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

עו"ד ונוטריון תומר צידון, בשיתוף zap משפטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully