וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"אל תבואו לרופא בלי לעשות שיעורי בית"

טלי ירון, בשיתוף zap משפטי

עודכן לאחרונה: 28.2.2022 / 7:17

כמי שמגיע מהפרקטיקה הרפואית, עו"ד יונתן מינדלין מכיר את מערכת הבריאות הישראלית, יודע מתי היא מועדת לכישלון ומציג שלושה תחומים עיקריים בהם גובר הסיכוי לרשלנות רפואית

רשלנות רפואית. ShutterStock
רשלנות רפואית/ShutterStock

"בעוד שהנטייה 'הטבעית' לתבוע בגין רשלנות רפואית היא לפי מבחן התוצאה - לאו דווקא מדובר במבחן האולטימטיבי", אומר עו"ד יונתן מינדלין, בעל משרד המטפל בתביעות רשלנות רפואית. "עלינו לזהות מקרים שעל פניו נחשבים לרשלנות רפואית, בעוד שבפועל הם לא, ולהפך".

דוגמה טובה לכך, לדברי עו"ד מינדלין, היא מתן סיוע במצבים מסכני חיים כגון אירוע לבבי המצריך צנתור חירום - להם קשה לייחס רשלנות רפואית כאשר הביצוע התנהל בידיים מיומנות. "מצבי חירום, מבחינת הפרקטיקה המדיקולגאלית, 'נהנים' מהגנות מסוימות, בניגוד לניתוחים אלקטיביים שמאפשרים לצוות הרפואי להיערך מראש".

לטענת עו"ד מינדלין, ישנם כמה כשלים משמעותיים במערכות הבריאות בישראל שמעלים את הסיכוי לרשלנות רפואית ולנזק למטופל, לעתים נזק בלתי הפיך. ביקשנו ממנו את רשימת האזהרות שכל אדם צריך לדעת לפני טיפול רפואי. הנה הן לפניכם:

רשלנות רפואית בצבא

לדברי עו"ד מינדלין, הרופאים הצבאיים מגיעים בדרך כלל מהעתודה האקדמית, ללא הכשרה ייחודית של התמחות ותת התמחות. מדובר ברופאים שהתגייסו לאחר שנות לימודים וסטאז' ומיד מקבלים אחריות על ניהול טיפול רפואי ביחידות שדה. יש גם רופאים בצבא שהם אזרחים עובדי צה"ל, בשילוב עם מוקדי עזרה ראשונה בקהילה. כל אלה מעניקים טיפול ראשוני ואחראים על המעקב הרפואי של החיילים, ולרוב מדובר על אנשים צעירים בעלי מוטיבציה גבוהה להוכיח את עצמם.

מעקב בקופות חולים מתנהל בהתאם לשיקול רפואי-כלכלי, תוך מודעות גבוהה לאחריות מקצועית ומנגנוני בקרה משולבים. לכן, השיטה מעודדת להתאמץ כדי לפענח תסמינים חשודים. לעומתם, במערכת הרפואית-הצבאית יש ערבוב אינטרסים ובעיקר דרישת העל לזמינות כוח אדם.

הבעיה העיקרית בכך היא שהרופאים הצעירים לא מספיק מנוסים והחיילים לא מספיק ערים ומודעים לגופם - זה יוצר מצב של איחור בזיהוי מחלות, לעתים איחור קריטי. צעירים יכולים לחלות בסרטן אשכים ולהסתובב ללא אבחון וטיפול נכונים, למעט אקמול, מסביר עו"ד מינדלין.

הגישה הצבאית היא שהחיילים אמורים להוקיר תודה על שהגיעו לרופא בכלל. החלק האופטימי בסיפור הוא שהמדיניות הצבאית כיום היא יותר להפנות החוצה, לבדיקות ולמעקבים במערכת האזרחית, והגישה הזאת מבורכת.

רשלנות רפואית ברפואת שיניים

מרבית רופאי השיניים המצליחים בישראל מנהלים פרקטיקה עצמאית. זה כמובן לא מטיל דופי ברופאים של המערכת הציבורית, אבל אפשר להגיד שזהו מסלול הקריירה שרופאי השיניים מתווים לעצמם. הם מסיימים התמחות, עובדים במשך תקופה כשכירים בקליניקה כדי לצבור ניסיון וממשיכים לתחזק מוניטין בקליניקה פרטית.

לדברי עו"ד מינדלין, רוב האנשים כלל לא מודעים לכך, אבל יש התמחויות שונות ברפואת שיניים, כמו מומחה לטיפול שורש שנקרא אנדודונט וכירורג פה ולסת בעל הכשרה ייעודית בפרט לביצוע השתלות שיניים, להרמות סינוסים ועוד.

נכון להיום, כל רופא שיניים כללי יכול לעשות הכל, כולל טיפול שורש או השתלות מורכבות ללא קבלת הכשרה ייעודית בתחום. אין נוהל שאוסר גם להציע הזרקות בוטוקס וטיפולי יופי תחת אותה קורת הגג.
חלק מהבעייתיות בנושא טמון בכך שבבתי החולים אין מספיק מקומות כדי לעבור התמחות ברפואת שיניים. מומחים בתחום טיפולי שורש והשתלות גובים סכומים גבוהים, ולכן מאוד מפתה לגשת לרופא ללא הכשרה מובהקת המציע מחיר אטרקטיבי.

תחום רפואת השיניים במשך שנים רבות נחשב לפרוץ במיוחד בשל תשלומים במזומן, לצד ניהול בלתי מבוקר של תיקים רפואיים. אני ממליץ למטופלים לבקש תמצית ביקור או פירוט טיפול, גם אם קיבלתם את הטיפול בהנחה ועם קריצה.

טיפול שיניים לא טוב עלול לפגוע במפרק הלסתות, בסגירה של הפה ובשיניים סמוכות, ואף להביא לאיבוד שיניים ולהשלכות קשות נוספות.

רשלנות רפואית באורתופדיה

ניתוחים של עמוד השדרה עולים עשרות אלפי שקלים ומניבים הכנסה נאה למנתח ליום עבודה בקליניקה הפרטית שלו. לכן, יש לצפות שתהיה מוטיבציה לבצעם, בדומה להחלפות מפרקים מלאכותיים ופעולות ארתרוסקופיה למיניהן.

ניתוח עמוד שדרה שלא צולח עלול להותיר את המטופל עם נכות ולהביאו למצב רפואי בלתי הפיך - כל זה כאשר פעמים רבות קיימת אפשרות לוותר על הניתוח ולקבל טיפולים שמרניים, גם עם מגבלה.

לסיכום, אומר עו"ד מינדלין: "מערכת הבריאות בארץ היא בין המתקדמות בעולם, אך עם כל הכבוד וההערכה לעוסקים בתחום, יש מקום לשיפור ולשינוי".

נכון להיום, ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית מוגבלת לשבע שנים. לעתים, ככל שהגילוי מתעכב, ניתן להגיש תביעות לבית המשפט גם תוך עשר שנים.

באשר לילדים, קיימים הסדרים מיוחדים המאפשרים לתבוע בגין הרשלנות או גילוי מאוחר בעקבות הולדה בעוולה גם שנים לאחר מכן. כל זאת בהתחשב במגמות בפרקטיקה המשפטית והתפתחות המדע.

לפרטים נוספים וליצירת קשר עם עו"ד יונתן מינדלין>>

לעו"ד יונתן מינדלין באתר משפטי

ניתן לפנות גם בטלפון - 077-8045082 או במייל - OFFICE@MINDLIN-LAW.CO.IL

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

טלי ירון, בשיתוף zap משפטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully