בתקופה האחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר את צמד המילים ניכור הורי, שעלול לפגוע לא רק בהורים, אלא גם בילדים עצמם. אבל מה בכלל המשמעות של ניכור הורי, מה יכול להוביל לכך, איך נמנעים מהמצב הלא פשוט הזה, מה עמדת בית המשפט בנושא ובאיזה שלב כדאי לפנות לעורך דין? עו"ד גלית צור עושה סדר.
איך נוצר בכלל ניכור הורי?
"בדרך כלל הוא נוצר כשיש קונפליקטים משפחתיים, גירושין וכדומה, כאשר הורה אחד מסית באופן שיטתי וקיצוני את הילד או הילדים נגד ההורה האחר. הדגש הוא על קיצוניות. לדוגמה שימוש בשפה אלימה או פוגענית כלפי ההורה אחר בפני הילדים, חשיפה לדברים שילד לא אמור להיחשף אליהם, מניעת פגישות או שיחות, קללות ועוד. כאן הסתה הופכת לניכור, כי לא כל הסתה היא ניכור".
בית המשפט יודע להבחין בין הסתה לניכור?
"כן, הם יודעים לעשות את ההבחנה הזו. חשד כזה יכול לעלות או על ידי הגשת תביעה בגין ניכור או דרך גורם מטפל, שחושד שיש ניכור שעלול לפגוע בילד ובתקשורת בין ההורה לילד".
מה עושים אם יש חשד לניכור?
"לפעול וכמה שיותר מהר, ועדיף שלא לעשות זאת לבד. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע - מטפלים, פסיכולוגיים ועוד, וכמובן לתעד את הכול לקראת טיפול משפטי מהיר ויעיל. לאחרונה עבר נוהל מהפכני - נוהל הנשיאה חיות, שמיקד את הטיפול בבעיה הקשה הזו. תוך שבועיים בית המשפט חייב להתוות דרך כדי לפתור את הנושא בהקדם".
איך בתי המשפט מתייחסים לנושא?
"בחומרה רבה. לאט לאט אנחנו רואים את הפסיקה מיושמת בדיוק כמו שצריך. בתי המשפט יכולים להטיל סנקציות כספיות במקרים של ניכור, לשנות משמורת, לבטל מזונות ולא פחות חשוב, ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין נזק רגשי, פסיכולוגי ונפשי שנגרם להורה ולכן צריך לפעול כמה שיותר מהר, כי צריך לזכור - שנים של ילד הן מהותיות וקריטיות וחייבים לטפל בזה ברצינות".
עו"ד גלית צור באתר משפטי
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 050-7427780
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד