"הרבה אנשים שעוברים אירוע מוחי בבית לא מעלים על דעתם שייתכן כי הוא יהיה שווה להם הרבה מאוד כסף", כך אומר עו"ד עשהאל בר-נס, המתמחה בנזקי גוף. לדבריו, האירוע עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה, זאת אף שלא התרחש במקום העבודה או בדרך אליה.
"למרות שהאירוע לא קרה בעבודה אלא בבית, אם מוכיחים שיש קשר בין דברים שקרו במקום העבודה והאירוע המוחי שנגרם, מכלול הדברים עשוי להיות מוכר כתאונת עבודה על ידי הביטוח הלאומי ולזכות את הנפגע בפיצוי כספי משמעותי מאוד", אומר עו"ד בר-נס.
שאלת המפתח היא האם קרה משהו חריג בעבודה
כאשר נשאל עו"ד בר-נס למי עשויה להיות רלוונטית תביעה מסוג זה המוגשת לביטוח לאומי, הוא משיב: "לרוב, זה יהיה רלוונטי לאנשים שהם בריאים בדרך כלל. כלומר, למי שאין להם מחלות רקע ולא סבלו מאירוע מוחי קודם. הסיבה לכך היא שאם ברקע קיימות מחלות אחרות, יהיה קשה להוכיח שהאירוע המוחי נגרם כתוצאה מהעבודה, ולא מהן".
למי שמעוניין לברר את זכויותיו ושוקל להגיש תביעה בנושא, כדאי לפנות לעורך דין מיומן ובעל ניסיון בדיני נזיקין על מנת שיסייע לו בתהליך. "כאשר נפגשים עם עורך דין, צריך לתאר בפניו את כל מה שקרה לכם בימים שלפני האירוע", מסביר עו"ד בר-נס.
לדבריו, שאלת המפתח היא אם קרה לחולה משהו יוצא דופן בעבודה, לפני האירוע המוחי. "המטרה היא בעצם לקשור בין האירוע המוחי שאירע בבית לבין האירוע יוצא הדופן שהתרחש בעבודה".
הרופא דוחה את התביעה? זה לא סוף פסוק
הליך הגשת התביעה לביטוח לאומי כולל כמה שלבים. תחילה ממלא הנפגע את טפסי התביעה, שעליהם נדרש לחתום המעסיק. מאוחר יותר, עורך הביטוח הלאומי חקירה מטעמו, שבמסגרתה נחקר הנפגע כדי לאמת את טענותיו. לבסוף, מועבר המקרה לבחינת רופא מטעמו של הביטוח הלאומי על מנת שיקבע אם אמנם קיים קשר בין האירועים יוצאי הדופן שהתרחשו בעבודה לבין האירוע המוחי.
"הביטוח הלאומי יכול לקבל את התביעה שמגיש המבוטח או לדחות אותה", אומר עו"ד בר-נס. "אם הוא מחליט לדחות את התביעה, הוא צריך לנמק זאת, ואז ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בנושא.
"ככל שהשופט משתכנע שקרה לנפגע אירוע חריג לפני האירוע המוחי", ממשיך עו"ד בר-נס, "הוא ימנה רופא מטעמו, שיבדוק לעומק מה בדיוק אירע. אם הרופא יקבע שיש קשר בין האירוע החריג בעבודה לבין האירוע המוחי, יכיר בית הדין לעבודה בכך כתאונת עבודה".
עם זאת, מסביר עו"ד בר נס, "גם אם הרופא מסרב להכיר בקשר הסיבתי, זה עדיין לא סוף פסוק. במקרה כזה אפשר לשלוח לו שאלות הבהרה או לדרוש מבית הדין להחליפו".
ממענק חד פעמי ועד קיצבה לכל החיים
בסופו של דבר, קובעת ועדה רפואית מטעמו של הביטוח הלאומי את הפיצוי שיקבל המבוטח. לדברי עו"ד בר-נס, "אם הוועדה קובעת לנפגע נכות של עד 19%, המבוטח יקבל מענק חד פעמי. לעומת זאת, אם ייקבע שנגרמה לו נכות של 20% ומעלה, הוא יקבל קיצבה חודשית לכל החיים".
משמעות קביעה זו היא דרמטית, מסביר עו"ד בר-נס: "המבוטח עשוי לקבל פיצוי משמעותי מאוד, שיכול להגיע למאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך". הפיצוי נגזר, כאמור, משיעור הנכות שנקבעת למבוטח ומשכרו הממוצע בחודשים טרם האירוע המוחי.
עו"ד בר-נס מסכם: "היתרון הגדול של קיצבה זו הוא בכך שהנפגע יכול להמשיך לקבל אותה גם אם הוא חוזר לעבודה מלאה לאחר האירוע המוחי. אם הנפגע מת חלילה כתוצאה מהאירוע המוחי, אלמנתו וילדיו יכולים לתבוע קיצבת תלויים, בטענה שמותו נגרם כתוצאה מתאונת עבודה".
קרה לכם אירוע מוחי? ייתכן שאתם זכאים לפיצוי משמעותי מאוד. כדי לבדוק האם גם לכם מגיע מענק חד פעמית או קיצבה חודשית, פנו לעו"ד עשהאל בר-נס לבירור ראשוני
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון 053-6245498
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד