הגנה עצמית על פי החוק לא מחייבת הגנה רק על המתגונן עצמו, אלא אפשרית גם על סובביו ואף על רכושו.
עם זאת, בשונה מהדעה הרווחת והשימוש הנפוץ במושג "הגנה עצמית", בתי המשפט בוחנים בזהירות רבה טענה זו, ובעיקר את היחס בין האירוע לבין התגובה - כלומר האם התגובה הלמה את האיום או את התקיפה. לדוגמה: אם אדם סוטר לי ואני בתגובה אדקור אותו, קרוב לוודאי שלא תתקבל טענת הגנה עצמית. כך גם אם התוקף או המאיים יסתובב ויתרחק מהזירה ולמעשה לא יהיה עוד גורם מאיים.
יש להדגיש שגם רדיפה אחרי התוקף או תקיפתו לאחר "סיום" הפעולה מצידו, לא יתקבלו כטענות להגנה עצמית.
שימוש אזרחי באקדח ברישיון וההשלכות הנלוות
בשונה מפרסומים שונים לאורך השנים, ולמרות המצב הבטחוני, היה מצופה שבישראל יקלו על הוצאת רישיון ועל נשיאת אקדח ברישיון, כדי להקל על כוחות הביטחון או ליצור מנגנון הגנה והרתעה נוסף שפזור ברחבי הארץ. לעומת זאת, בפועל, כל שימוש אזרחי באקדח ברישיון, אשר נועד לנטרל סכנה או להגן על עוברי אורח, בדומה למקרים שאירעו לאחרונה, עלול להביא לביטול רישיון הנשק עד לבירור הפרטים וקבלת החלטות, וחמור לא פחות - עשוי אף לגרור אחריו חקירה משטרתית, תיק פלילי ואף הרשעה.
מצב אבסורדי זה מעמיד כל בעל נשק בדילמה בזמן אמת - האם לעשות שימוש בנשקו וכנראה להציל חיים ולמנוע פגיעה נוספת באחרים, או לדאוג מהשלכות מעשיו ומהיחס שעלול לקבל מהמשטרה, מהמדינה ואף מהתקשורת?
רישיון נשק פרטי מול רישיון נשק ארגוני
במדינת ישראל, בשונה מארה"ב, לצורך הדוגמה, רישיון הנשק הוא לא עניין של מה בכך ובוודאי שלא ניתן לכל דורש. הזכות לשאת נשק פרטי ניתנת למעט מהמבקשים וזאת לאור "תבחינים" (קריטריונים) שהמשרד לביטחון פנים קבע ובודק בהתאם לכל בקשה שמוגשת אליו. בישראל ישנם מספר סוגים של רישיונות נשק, כאשר השכיחים שבהם הם רישיון פרטי ורישיון ארגוני.
הרישיון הפרטי, כשמו כן הוא, מוגדר כזכות להחזיק ולהשתמש בנשק שנמצא בבעלות בעל הרישיון ועל פי התנאים שהוגדרו בחוק, הן לעניין נשיאתו, הן לעניין השימוש בו והן לעניין השמירה עליו.
בהשוואה אל הרישיון הפרטי, רישיון הנשק הארגוני שכיח יותר, ניתן בקלות רבה יותר באופן יחסי, ונפוץ בעיקר בקרב אנשי ביטחון פרטיים כמו מאבטחים, שומרים, סיירים וכדומה. רישיון שכזה יהיה כרוך, לרוב, בקבלת והשבת הנשק בתחילת ובסוף משמרת ולא ניתן לשאת אותו על הגוף מחוץ לשעות העבודה.
מהו התהליך להוצאת רישיון הנשק?
המבקש להוציא רישיון בישראל מחויב כמעט באופן גורף להיות נטול עבר פלילי, כאשר לאחר הגשת הבקשה ייבחן גם הרקע הרפואי-נפשי שלו, כמו גם קיומם של תיקי משטרה פתוחים. קרוב לוודאי שאם עלה החשד שבעל הרישיון לנשק פרטי היה מעורב בעבר בעבירה כלשהי, שלאו דווקא קשורה לנשק או לאלימות, הוא עלול למצוא את עצמו ללא נשקו וללא רישיון תקף עד הודעה חדשה, אם בכלל.
יתרה מכך, אם בעבר נפתח תיק נגד בעל רישיון הנשק עקב תלונה כלשהי, הרי ש"האצבע תהיה קלה על ההדק", הן מטעם המשטרה והן מטעם המשרד לביטחון פנים, בכל הנוגע לתפיסת הנשק ולהתליית רישיונו לאלתר.
פירוש הדבר הוא שבטחונו, פרנסתו ואף ביטחון הסובבים התלויים בהימצאות הנשק עלולים להיגדע ברגע אחד, ולחשוד אין כל אפשרות להתמודד או להתנגד למצב באופן מיידי, אלא רק לאחר תהליך מנהלי ארוך, ממושך ובעל סיכויי הצלחה נמוכים, אם מנוהל לא נכון.
חמור מכך, גם אם התיק המשטרתי ייסגר ואפילו אם בעילה של "חוסר אשמה", אין הדבר מחייב השבה אוטומטית של הרישיון או האקדח, ולמעשה בעל הרישיון ימצא את עצמו מול תחילתו של הליך ביטול התליית רישיון או הגשת בקשה להוצאה מחודשת של הרישיון - הליכים שנמשכים שבועות עד חודשים, במקרה הטוב.
חוק דרומי - הגנה עצמית?
לפני מספר שנים שי דרומי, אזרח ישראלי שמתגורר בחווה בנגב, ירה והרג את אחד מארבעת פורצים שפלשו לשטחו וניסו לגנוב את רכבו, וזאת באמצעות אקדח שהיה ברשותו אך ללא רישיון. דרומי הואשם בהריגה, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת כלי נשק ללא רישיון, אך בסופו של יום בית המשפט זיכה אותו מעבירת ההריגה והחבלה והרשיעו רק בנשיאת כלי הנשק ללא רישיון, בנימוק המצדיק את מעשה ההתגוננות שבו הוא נקט.
בעקבות מקרה זה, חוק העונשין תוקן וחלק זה זכה לכינוי "חוק דרומי", לפיו אדם לא יישא באחריות פלילית, אם נדרש מיידית להדוף את מי שמתפרץ או נכנס לשטחו. פירוש התיקון לחוק הוא הכרה בצורך המיידי להרתיע ולמנוע פורצים או גנבים מלבצע את זממם, כאשר לא ניתן להמתין למשטרה או להיעזר באמצעים פוגעניים פחות.
תיאור מקרה: איום בשימוש בנשק הביא להתליית רישיון
מאבטח חמוש מטעם חברת אבטחה שהועסק בה למעלה מ-20 שנים, ללא רקע של שימוש בנשק או הסתבכות כלשהי, הסתכסך עם אשתו ונחשד שאיים עליה מילולית, כי ירה בה.
בתלונתה במשטרה העידה האישה שהוא לא עשה שימוש בנשק אבל הוא ציין את קיומו של הנשק במסגרת העימות ביניהם. מיד לאחר שהמאבטח נחקר תחת אזהרה, נתפס נשקו האישי ולאחר ימים ספורים הוא קיבל הודעה מהמשרד לביטחון פנים כי רישיונו הותלה עד להודעה חדשה.
בעקבות המצב, עבודתו שהתבססה על היותו חמוש הופסקה מיידית. עם זאת ואף שלאחר מספר שבועות משרדנו הביא לסגירת התיק במשטרה בעילה של "חוסר אשמה", לא נשקו ולא רישיונו הושבו לו. מצב סותר זה העמיד את המאבטח בחוסר אונים, שכן מחד, המשטרה חקרה וקבעה שהוא לא עשה דבר, והיה מדובר בתלונת שווא. מנגד, היא עדיין התנגדה להשבת נשקו ורישיונו.
למאבטח לא נותרה ברירה ונאלצנו לעתור בשמו לבית המשפט כדי שיורה למשרד לביטחון פנים להשיב את המצב לקדמותו, שכן אין זה ייתכן שהמדינה תדבר ב"שני קולות".
כיצד עורך דין פלילי יכול לסייע בעניין רישיון הנשק?
כפי שצוין, המבקש להוציא רישיון נשק פרטי נדרש לעמוד בתבחינים של המשרד לביטחון פנים, כך שלמעשה מי שלא עומד בהם לא זכאי לקבלת רישיון. למרות זאת, לא כל מי שעומד בתבחינים יקבל את הרישיון המיוחל, שכן עניינו נבחן באופן פרטני וכרוך במספר בדיקות מול מספר גורמים.
אם יש לאדם רישום פלילי או עבר פסיכיאטרי או סיבות נוספות אשר מהוות מכשול - ייצוג נכון והבנת אופן ההתמודדות עם כל בעיה לגופה עשוי להביא להסרת המכשול ולקידום המבקש למטרתו. עורך דין פלילי יכול לסייע במחיקת תיק משטרתי סגור או בהגשת בקשת חנינה למחיקת הרשעה.
ביטול התלייה של רישיון נשק
אדם שרישיונו הותלה מסיבות כאלו ואחרות ייעזר בעורך דין פלילי במטרה לבטל את ההתליה על ידי פנייה אל הגורמים המתאימים במערכת, בין אם באמצעות ערר, בין אם באמצעות בקשה מנומקת ובין אם באמצעות עתירה מנהלית לבית המשפט.
ייצוג משפטי לאחר שימוש בנשק
כפי שהוסבר, אדם אשר ירה בנשקו או איים באמצעותו עלול למצוא את עצמו חשוד או נאשם בפלילים. ייתכן שסיבותיו מוצדקות, אך גם את האמת צריך לדעת להגיד. פנייה לעורך דין פלילי מוקדם ככל שניתן תסייע לנסח את גרסת המחזיק בנשק, תביא לייצוג עמדתו וטענותיו באופן מדויק יותר ובתקווה גם מזכה או לפחות מרכך חומרה.
אדם יכול למצוא עצמו נאשם גם בכך שנשא נשק מבלי שבכלל עשה בו שימוש, או החזיק תחמושת או אמצעי לחימה אחרים. הענישה בישראל מחמירה מאוד עם אלה שעשו שימוש בנשק ולא עמדה להם טענת ההגנה העצמית, וזאת כתוצאה מהימצאותם של עשרות אלפי אקדחים ורובים בידיים פרטיות, ללא רישיון ולמטרות עברייניות כאלו ואחרות.
אם נתקלתם בצורך בסיוע משפטי בעקבות שימוש בנשק, צרו קשר עם משרדנו, אשר צבר ניסיון רב והצלחות בתחום כבר למעלה מ-15 שנים.
לעו"ד יאיר מושיוב באתר משפטי
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון 077-8047133 או במייל moy.law@gmail.com
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד
הכתבה באדיבות Zap משפטי