מטבעות הקריפטו מאפשרים חופש כלכלי לאנשים מכל רחבי העולם. בדומה למהפכת האינטרנט - הקריפטו מתפשט, משחרר ממונופולים ומההגמוניה של הבנקים, מייעל תחומים רבים - בפרט מנהליים, ומצמצם ביורוקרטיה תוך "שבירת גבולות" בין מדינות.
עם זאת, לסחר בקריפטו וב-NFT יש גם חסרונות - הוא קוסם לגורמים שליליים, בין אם מדובר על עברייני מס ובין אם מדובר על עברייני סמים, גורמי טרור ומלביני כספים. הוא אף מייצר פתח להונאות רבות, שחושפות את המשקיעים לסיכונים עקב היעדר רשת הגנה וביטחון ממשלתית ולעתים אף לאובדן הגישה לכספים.
עו"ד פז יצחקי-ויינברגר, המתמחה בדין הזר וחבר בלשכות עורכי דין בינלאומיות, מרחיב על הסוגיות החוקיות סביב המסחר במטבעות אלקטרוניים:
מהו מצב החקיקה העוסקת במטבעות קריפטו כיום?
"ישנה חקיקה רבה ורגולציה העוסקת בעולם הבנקאות - דיני מס, הגדרות והבדלים בין סוגי נכסים, סוגי עסקאות, מס ערך מוסף, מס שבח, מס הכנסה, מס על דיבידנד, ניכויי מס במקור וכן הלאה. חרף זאת, בדיני קריפטו, אם אפשר לקרוא להם בשם כוללני, הרי שאין עדיין חקיקה סדורה, התחום פרוץ ופערים רבים מתגלים כאשר המחוקק ומתקין התקנות צריך להדביק את קצב התקדמות הטכנולוגיה".
לדברי, עו"ד יצחקי-ויינברגר, "החקיקה בנושא נעשית בקצב שונה ובתצורות שונות המשתנות ממדינה למדינה, וזאת משום שהקריפטו הוא תחום וירטואלי ובינלאומי ולא מטבע רשמי המצוי בשליטה של מדינה כזו או אחרת".
ככלל, הוא מסביר, "חברות שפועלות בתחומים של מדינות יהיו כמובן כפופות לחקיקה המקומית ולא אחת גם לחקיקה של מדינות שבהן מצויים לקוחותיהן או ספקיהן. יש מדינות שאוסרות על שימוש בקריפטו או על מטבעות מסוימים ויש מדינות שמטילות חובת דיווח".
בנוסף, "פעמים רבות הבנקים המסורתיים מתקשים לקבל כסף שהמקור שלו הוא קריפטו, וזאת משום שישנו חשש מוצדק מאוד ביחס למקור שממנו הגיעו הכספים - שלא חלילה יהא מדובר בכסף שמקורו בפשיעה, סחר בסמים, סחר בנשים, טרור, כולל נושא האכיפה של סנקציות, איסור הלבנת כספים ואיסור שימוש בכספים לא מדווחים, שלא שולמו עליהם מסים ועוד".
מהו ההבדל בין קריפטו ל-NFT?
"כולם מכירים את הביטקוין ואת מטבעות הקריפטו שנסחרים בבורסות, כאשר מדי יום נוצרים מטבעות חדשים שמקורם יכול להיות אפילו מבנקים מדיניים, חברות מסחריות, מועדוני כדורגל, מאנשים פרטיים ועוד. יש מטבעות שמחקים את השער של מטבע אמיתי, יש מטבעות עצמאיים כמו הביטקוין, יש מטבעות שניתנים לכרייה וכאלה שיש להם מספר מוגבל ואבסולוטי של יחידות, ויש יישומי קריפטו, כמו ה-NFT, שמהווים ייצוג ייחודי וחד-ערכי של מוצר מוחשי בצורה דיגיטלית, לדוגמה יצירת אמנות", מסביר עו"ד יצחקי-ויינברגר.
"ה-NFT הוא המקביל ל'אורגינל' וניתן לסחור בו. עם זאת, הבנקים ומערכת החקיקה טרם הסדירו כהלכה את הסחר ב-NFT שבינתיים רק מתעורר ומתגבר. אנשים אף קונים במטא-ורס קרקעות וירטואליות ב-NFT, דמויות וירטואליות. יש רווחים אדירים לפעילים בתחום ועדיין לא ברור כיצד ממסים אותם, באיזה שיעור ובאיזה עיתוי".
עו"ד יצחקי-ויינברגר מציין שנכון להיום, אין תשובות ברורות והדבר עשוי לעורר בעייתיות הנוגעת ליכולת לממש את הרווחים מהעסקאות הוירטואליות הללו בעולם הממשי.
NFT ועולם גיוס ההון
"במובנים רבים, הגוף שמייצר NFT, או מנפק מטבע וירטואלי חדש, פונה לציבור הרחב בארץ ובעולם באופן ישיר וללא כל רגולציות ומגבלות מנהלתיות הכרוכות בתהליך הנפקה של חברה מסורתית. כלומר, ללא צורך בתשתית פיננסית משמעותית, בקרות, אישורי רגולטור, שירותי רואי חשבון, עורכי דין ודו"חות כספיים מסודרים או תשקיף", מציין יצחקי-ויינברגר.
כלומר, בעולם הקריפטו עדיין כל אחד יכול "לספר סיפור" ולגייס כסף מעשרות ואף ממאות מיליוני אנשים, דבר שמעמיד את המחוקק בחוסר אונים ובצורך שלו להגן על כספי המשקיעים ולבצע אסדרה ורגולציה גם של תחום חשוב ומתפתח זה.
"מחד", מסביר ויינברגר-יצחקי, מסלול ה-NFT והגיוס של הון במטבעות הדיגיטליים טוב ליזמים המקימים עסקים לגיטימיים ומעוניינים לגייס כסף במהירות ולעקוף חסמים, משום שהם לא צריכים להעמיד תשקיף כפי שהיה נדרש מהם בבורסה והם יכולים להשיג את ה'הנפקה' (במעין נייר ערך) ללא כל עיסוק ב'מנהלות'. הם גם יכולים לפעול בכל מקום בעולם ללא צורך בהקמת חברות מקומיות, פתיחת חשבונות בנק וצורך בבקרה חשבונאית והגשת דו"חות בשלל טריטוריות".
עם זאת, כפי שצוין לעיל, "החקיקה בתחום מעורפלת מאוד, משתנה בתדירות גבוהה מאוד ובעיקר יוצרת מורכבויות בהתנגשות בין דינים שונים ובין מדינות שונות".
כיצד באה לידי ביטוי מורכבות החקיקה סביב מטבעות עולמיים?
"עולם הקריפטו מתפתח בקצב מסחרר. מה שהיה נכון לפני עשור שונה מאוד ממה שהיה לפני שנה ואפילו לפני חודש", מדגיש עו"ד יצחקי-ויינברגר. "כיום, אין הגדרות חד משמעיות למושגים בסיסיים כמו 'נייר ערך', 'נכס' ו'מטבע' ויש שוני בין מטבע קריפטו אחד לבין משנהו, כאשר כל גוף רגולטורי רלוונטי - למשל רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון ומשרד האוצר - מושך לכיוון אחר ודורש דרישות אחרות. היעדר האחידות בתוך כל מדינה ומדינה מתגבר ונהיה יותר מורכב בין המדינות והדבר מקשה לעקוב ולפקח על הנושא, במיוחד כאשר השינויים הם בתדירות גבוהה ולעתים יומיומית".
לדבריו, "תהליך זהה מתקיים, כאמור, גם בתוככי מדינות אחרות וגם בהן רשות כזו או אחרת 'מושכת את השמיכה' לכיוונה וחפצה באסדרה כזו או אחרת, ולא פעם על החברה המנפקת את המטבע או פועלת עם המטבע, להתאים את פעילותה לרגולציה של מדינות רבות בהתאם לזהות לקוחותיה ולוודא שהיא לא ביצעה עבירה. זאת, משום שמה שיכול להיות כשר בישראל עלול להיתפש כעבירה חמורה בסין ואף לגלוש לתחום הפלילי".
האם יש מגבלה לממש כסף וירטואלי בפועל לצורך רכישה של סחורות, קרקעות, מוצרים ושירותים?
"מטבעות דיגיטליים ונכסים דיגיטליים, בפרט ה-NFT, הם מוצרים עולמיים ללא דין אחיד עולמי, ולכן מי שרוצה לתת שירותים בתחום זה נדרש לעמוד בחוקים מקומיים מחמירים ולשאת לעתים בהשלכות רבות הנובעות מהפעולות ומהמעשים שלו".
ההשלכות הללו, מסביר עו"ד יצחקי-ויינברגר, ממשיכות גם למי שבוחר להשקיע בNFT- או במטבעות דיגיטליים שנדרשים לדיווח ולמיסוי.
"בסוף התהליך או השרשרת", הוא מתאר, "נתקלים בקשיים מעשיים בהעברת הכסף הוירטואלי למערכת הבנקאית, שלא פעם דוחה אותם, כך שבסופו של דבר ייתכן שיש ברשותם מיליונים רבים במטבע דיגיטלי והם עשירים כקורח 'על הנייר', אבל בפועל הם לא יכולים לממש אותם בעולם הממשי, כלומר הם לא יכולים לרכוש נכסים והכסף נותר וירטואלי במלוא מובן המילה".
מתי לגשת לעורך דין המתמחה בדין הבינלאומי?
"כיום ניתן לקבל ייעוץ משפטי בנושאי מטבעות דיגיטליים ונכסים דיגיטליים, לרבות NFT, הן למי שמעוניין להשקיע בתחום ורק לרכוש או לסחור במטבעות אלה (שלא מעט מהם גם תנודתיים מאוד) והן לחברות המעוניינות לגייס כספים באמצעות הנפקות או לקבל רישוי לפעולה בתחום חדש ומתפתח זה".
עו"ד יצחקי-ויינברגר ממליץ: "ודאו שעורך הדין שלכם לא רק בקיא בדינים בינלאומיים אלא גם בקיא בעולמות הסייבר וההייטק, משום שלפעילות במטבעות אלה יש השלכות טכנולוגיות, לרבות בתחומי אבטחת המידע והפרטיות. כמי שעוסק בתחום במשך מספר שנים, מלווה ומקים עסקים בינלאומיים ועוסק בהגנה על קניין רוחני, אני יכול להעיד כי מדינות רבות חולקות מאפיינים שמשיקים זה לזה בהיבטי החקיקה, ולכן הייעוץ מותאם באופן פרטני לכל לקוח ובהתאם לפעילות שלו".
הכירו את המומחה: עו"ד פז יצחקי-ויינברגר, יזם הייטק ובעל משרד עורכי דין המתמחה בדינים זרים, דיני היי-טק וגיוס הון, ליווי השקעות בינלאומית ומשפט בינלאומי פרטי, ליטיגציה, חדלות פירעון, משפט אזרחי ומסחרי, יישוב סכסוכים ומחלוקות ושלל נושאי Cross-Border. משרדו נבחר לאחד מ-200 משרדי עורכי הדין המובילים בעולם על ידיLegals Finest.
לעו"ד יצחקי-ויינברגר יש רקע משמעותי מאוד בעולמות ההייטק, הן כמומחה לטכנולוגיה והן כשותף לאקזיטים במאות מיליוני שקלים. הוא בקיא בעולם המטבעות הדיגיטליים וה-NFT ובעל ידע טכנולוגי ועסקי המשלים את עולם המשפט. בעברו עסק בתכנות, הנדסה ושימש בהיותו קצין מצטיין בשירות קבע כטכנולוג הראשי של אחד ממרכזי יחידת העלית הטכנולוגית של חיל המודיעין.
לעו"ד פז יצחקי וינברגר באתר משפטי
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 077-2303726 או במייל - paz@piwlaw.com
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד