פנינה בליץ, פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, פוגשת מאז הקורונה הרבה מטופלים שבני משפחתם שלחו אותם לטיפול. מתברר שבן או בת הזוג ואפילו הילדים מבינים בשלב מסוים שאי אפשר יותר לחיות ככה בבית והם מבינים שנדרשים עזרה וטיפול ולכן אפילו דורשים אותם. אחת הסיבות העיקריות לבקשה התקיפה היא בן משפחה שסובל מחרדות - תופעה שצמחה לשיאים חדשים מאז החיים עם מגיפת הקורונה.
הסופר יו פראתר טען שחרדה איננה נובעת ממחשבה על העתיד אלא מהרצון לשלוט בו, ו"אם יש משהו שהקורונה הגבירה אצלנו הוא את הצורך בוודאות", אומרת בליץ.
לדבריה, "העלייה הדרמטית התרחשה מיד אחרי הסגר הראשון. החרדות היו בעיקר סביב חוסר ודאות לגבי פרנסה, אנשים חששו לגבי תשלום משכנתא, עצמאים לא ידעו איך יוכלו להפעיל את העסק שלהם, שכירים חשבו שמקום העבודה שלהם ייסגר ונשים עם קריירה חששו לעתידה. החרדה היתה עד לרמה הקיומית של 'מאיפה אביא אוכל הביתה?'. הלחץ של שהייה ארוכה בבית ומצבים שאליהם נחשפו הילדים, הוסיפו כמובן לבעיה".
חרדות של בני נוער
לדברי בליץ, מצב של חוסר ודאות מגביר חרדות אצל מי שסבל מהן בעבר. מי שהצטרף למעגל החרדות באותה עת הם בעיקר ילדים ובני נוער שהיו בתקופת מעבר, כמו מעבר מבית ספר יסודי לחטיבה, או כאלה שהיו לקראת בגרויות וגיוס לצבא.
"צעירים חוו הרבה עצב. מסיבות הסיום שלהם בוטלו, לא היו מפגשים חברתיים ופעילויות, ומי שהיה רגיל להיות בחברת סבא וסבתא נאלץ לראות אותם מהמרפסת. צעירים שההורים שלהם עבדו בעבודות חיוניות נשארו לבד בבית וחוו בדידות גדולה".
לדבריה, "אצל מתבגרים התגובה היתה הרבה פעמים בריחה לשתייה וסמים, בעיקר עישון ג'וינטים. התפתחה תופעה של התכנסות בבית של אחד מהחברים ועישון ג'וינטים כדי להירגע. הם פיתחו בזה תלות".
כיצד ניתן לטפל בצעירים ובאנשים שסובלים מחרדה מתמשכת?
"אני מאמינה בטיפול משולב - שימוש בכלים של CBT ומיינדפולנס. בשיטות אלו ניתן ללמוד איך לחשוב אחרת בזמן חרדה ולפני התקף חרדה, ולהבין מה בהרגשה איננו הגיוני".
לדברי בליץ, היתרון של שיטת CBT הוא שיש לה מסגרת זמן עם התחלה, אמצע וסוף, וההתקדמות נעשית משבוע לשבוע.
"מטופלים לומדים דרך CBT כיצד לנהל את חייהם בדרך אחרת, לסלק מחשבות טורדניות ושליליות ולעשות שימוש בשכל ובהיגיון כדי לשלוט ברגש. אם אדם עבר בדיקות והוא יודע שהוא בריא מבחינה פיזית, ברגע שהוא מרגיש שאין לו אוויר והלב שלו דופק במהירות, ברור שמדובר בהתקף חרדה. המודעות לכך והשימוש באשרור עצמי כמו 'אני בריא - נבדקתי', או 'התמודדתי בעבר עם מצבים דומים ויש לי כלים להתמודדות', הם חלק מהפתרון. מנסיוני, גם שימוש בנשימות שמגיעות מתחום המיינדפולנס והמדיטציה ופעילות גופנית מסייע מאוד".
למי מתאים טיפול CBT?
טיפול CBT דורש כידוע מחויבות ועבודה מחוץ לקליניקה. בליץ מדגישה שאין מדובר בתרופת קסם. "זה כלי אפקטיבי שמצריך התקדמות שלב אחרי שלב וביצוע משימות בין טיפולים. זו גם הסיבה שאני עובדת רק עם מטופלים שמנהלים אורח חיים בריא. לאנשים שקמים בצהריים, לא אוכלים באופן מסודר ונשארים ערים עד אמצע הלילה, הטיפול הזה לא יתאים. אלה הם מצבים שאופייניים יותר לדיכאון. שילוב בין חרדה לדיכאון הוא אמנם שכיח אך יש לבחון מי מהם שולט יותר".
בליץ מעידה כי "הרבה מטופלים מגיעים אלי כיוון שהם לא רוצים לקחת כדורים פסיכיאטרים. אין סיבה לחלק כדורים כאלה כמו סוכריות ויש לבחון את מצב המטופל לגופו. לפעמים השילוב המנצח הוא טיפול תרופתי שניתן על ידי פסיכיאטר וטיפול נפשי פסיכולוגי".
על פי בליץ, מטפלים חייבים לשלול סיבות בריאותיות-פיזיות לפני שהם מאבחנים מטופל. "התנאי שלי למטופלים הוא שהם יבצעו בדיקות כלליות, כמו בדיקות דם ולחץ דם, לפני תחילת הטיפול. היו לי מקרים שהתברר שמצבו הנפשי של המטופל נובע ממצב רפואי-פיזי של מחסור בחומרים מסוימים בגוף".
למה אנשים פוחדים שיהיה להם טוב?
הסופרת האמריקאית ג'ודי פיקו אמרה פעם: "חרדה היא כמו כיסא נדנדה. היא נותנת לך משהו להתעסק בו, אבל היא לא מביאה אותך רחוק מאוד". למרות שאנחנו מתייסרים מחרדות, הן מספקות לנו איזושהי תועלת. אחת מהן היא הרוגע שבתחושה שלא טוב לנו מדי.
"הרבה מטופלים מחזיקים במחשבה שאסור שיהיה להם יותר מדי טוב כי משהו רע ינחת עליהם", אומרת בליץ. "אני ממליצה למטופלים לכתוב בכל יום שלושה דברים שהם מודים עליהם כדי שיחפשו את הטוב ויכוונו אליו גם במצבים של חוסר ודאות וחוסר שליטה".
השינוי בטיפול, מסבירה בליץ, הוא אינו מיידי, אבל כל התקדמות יוצרת עוד מוטיבציה. "מי שגדל באווירה חרדתית עם אבא או אמא שהיו פסימיים ומלאי פחדים חווה את החרדות הרבה יותר חזק. במצבים כאלה הטיפול מורכב וממושך יותר. הבשורה הטובה היא שאפשר לשבור את המעגל. בכלל, המוטיבציה לשינוי היא כבר 60% מההצלחה", מסכמת בליץ.
אם אתם זקוקים לעוד שכנוע וקצת הומור, שתמיד מועיל נגד חרדות, תשמחו לשמוע על האיש שסבל מחרדות נוראיות והחליט לשכור את שירותיו של "חרד" מקצועי שידאג במקומו. המחיר: 50 אלף שקל בשנה. כשהעובד שאל את מעסיקו איך הוא הולך לשלם לו סכום כזה נכבד, המעסיק השיב לו: "זה כבר משהו שאתה צריך לדאוג לגביו".
לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון - 077-9976020
לעמוד הפייסבוק
פנינה בליץ - מטפלת זוגית ומשפחתית באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד