חוק הנכים מתייחס לזכויות של משרתים בצבא - בין אם בשירות חובה, קבע ומילואים. החוק הוחל גם על גופים בטחוניים כמו המשטרה, השב"ס והשב"כ. זאת, כל עוד הפציעה היא במסגרת השירות.
בכל מה שקשור לפציעה בחופשה בזמן שירות צבאי, ישנו חוק משלים מיוחד החל על חיילי חובה בלבד ומעניק להם "הרחבת כיסוי" גם לזמן החופשה. לכן, לאנשים המשרתים בקבע ובשאר הגופים הבטחוניים רצוי שיהיה ביטוח תאונות אישי. ביררנו עם עו"ד תמר סיון, שותפה במשרד עורכי דין צדקוני-סיון, מהמשרדים המובילים בישראל בייצוג אנשי כוחות הביטחון, מתי פציעה של חייל בחופשה מוכרת על ידי משרד הביטחון.
פציעה של חייל בחופשה - תקף רק לחבלות
בראש ובראשונה, החוק המאפשר פיצוי על פגיעה בחופשה חל רק על חבלות. במקרים מסוימים ניתן לטעון לתחולה גם על נזק שאינו חבלתי מובהק אם קיים קשר סיבתי לחבלה שנגרמה בחופשה. לדברי עו"ד סיון, מדובר בתחום אפור היות שקיים ויכוח לגבי מה נחשב לנזק מחבלה.
"לדוגמה, אם חייל נפל וקיבל מכה בראש בזמן חופשה ולאחר מכן הוא פיתח אפילפסיה, משרד הביטחון יטען שהאפילפסיה היא מחלה ולכן לא נכללת בכיסוי של חוק הנכים, בעוד שהחייל יטען שהיא נגרמה מהחבלה ולכן האחריות היא על משרד הביטחון", מסבירה עו"ד סיון.
עוד מגבלה על הזכאות להכרה בפציעה היא זמן. הכיסוי על פי חוק הנכים ניתן רק ל-30 הימים הראשונים של חופשה, כך שאם חייל יצא לחופשה ארוכה ונפצע לאחר טווח הימים האמור, הוא לא זכאי לדרוש הכרה.
גם חיילים שנפגעים במהלך עבודה בזמן חופשה אינם מכוסים על ידי חוק הנכים, "אלא אם מדובר בעבודה שהצבא אישר", מבהירה עו"ד סיון.
"סייג נוסף לכיסוי הביטוחי הוא עיסוק בספורט מאורגן, כמו באגודת ספורט. אז האחריות לפציעה נופלת על ארגון הספורט".
מה לגבי תאונות דרכים?
"תאונות דרכים נכללות, אך במגבלות שקיימות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. כלומר, אם חייל נהג ברכב בידיעה שאין לו ביטוח או רישיון, הוא לא יהיה זכאי לכיסוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וגם לא על פי חוק הנכים".
מעורבות בפלילים במהלך פציעה בחופשה
בחור חטף מכות בקטטה בזמן חופשה מהשירות ונפגע. משרד הביטחון סירב להכיר בו בטענה שיש החרגה בחוק הנכים לפציעה תוך כדי מעורבות במעשים פליליים. אותו חייל לא ויתר ופנה לעו"ד סיון.
"הצלחנו להציג את החומר המשטרתי ולהוכיח שהוא לא היה היוזם של הקטטה אלא מי שניסה להפריד. זה הצליח והוא זכה להכרה", אומרת עו"ד סיון.
"החרגת מעשה פלילי כוללת גם מעשה בלתי סביר או מכוון, כמו משחק מסוכן עם נשק. במקרים כאלה אין זכאות לכיסוי לפי חוק הנכים אלא אם מוכיחים אחרת, כמו במקרה של אותו חייל", מוסיפה עו"ד סיון.
בנוסף, אם שקלתם חופשה בחו"ל, שימו לב שחוק הנכים לא תקף לגבי חבלה שאירעה בזמן טיול בחו"ל. "מומלץ לחיילים לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל אם הם יוצאים מהארץ. החריג לכך הוא חייל בודד שנוסע לבקר את משפחתו ונכלל תחת חוק הנכים", מדגישה עו"ד סיון.
הפציעה בחופשה מהשירות מוכרת, הפיצוי לא מובטח
בנוסף לכל ההחרגות הללו, כדאי לדעת כי גם אם זכיתם להכרה על פציעה בחופשה, לא בהכרח שתקבלו פיצוי כלשהו. "תנאי הסף לקבלת פיצוי הוא שדרגת הנכות כתוצאה מהחבלה תהיה לפחות 20%. מתחת לדרגה זו, אין פיצוי כלשהו".
האם במקרים כאלה יש טעם לפנות למשרד הביטחון?
"לאו דווקא. ברוב סוגי הפציעה אנחנו ממליצים בכל זאת לעבור את התהליך ולהסדיר את ההכרה בחבלה כדי שהחייל יהיה רשום כנכה צה"ל - גם אם ההכרה בשלב זה לא נותנת דבר. הסיבה לכך היא שאם תהיה בעתיד החמרה של המצב, ניתן יהיה לעלות את דרגת הנכות ולקבל פיצוי. לחייל תהיה כתובת לפנות אליה.
"זה כמובן תלוי בסוג הפציעה ולכן אנו מעניקים ייעוץ לגופו של כל מקרה. אם חייל איבד קצה של אצבע, סביר שאחוזי הנכות שלו לא יגדלו עם השנים והתהליך לא בהכרח כדאי עבורו. אם קיימת התלבטות, כדאי להגיע לייעוץ היות שהסדרה של הכרה בחלוף שנים רבות תהיה הרבה יותר קשה".
התיישנות פציעה בזמן חופשה
לפי חוק הנכים, קיימת התיישנות והדבר חל גם על חבלות בזמן חופשה. ההתיישנות מתחילה בתום שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבמהלכו הפגיעה התרחשה. יחד עם זאת, עו"ד סיון מבהירה שיש דרך להאריך את ההתיישנות דרך הגדרת "חבלה רשומה". משמע, תיעוד של הפציעה.
"ככל שיש יותר תיעוד על האירוע, הנסיבות שלו והפציעה שהוא גרם, ניתן לערער על נושא ההתיישנות. מעבר לכך, חשוב לציין כי הכיסוי על פציעה בחופשה נכנס לתוקפו בשנת 1988. מי שמגיע היום ומבקש להכיר בפציעה שאירעה לפני שנה זו, לא יקבל מענה", היא אומרת.
"מקרה לדוגמה הוא חייל שנפגע בחופשה מפליטת כדור של חבר. היו לו אז כל המסמכים ובזמנו הוא לא חשב לעשות עם זה משהו. היום המקרה מאוד מציק לו אבל כיוון שהאירוע התרחש לפני שנת 88', אין מה לעשות לגבי זה".
כפל פיצויים על פציעה בחופשה משירות
חייל בחופשה יוצא לשחק במגרש הכדורסל העירוני ומתקן הכדורסל נופל עליו ופוגע בו. על פניו, הוא זכאי לפיצוי ממשרד הביטחון שאמון על הצבא, וגם מהעירייה שהציבה את הסל הלא בטיחותי - האומנם? התשובה לכך, כמיטב הז'רגון הצבאי, היא שלילית - אין כפל פיצויים.
"במקרה זה ובכל מקרה אחר של כפל אחראים, החייל יהיה חייב לעשות בחירה לגבי הגורם שהוא פונה אליו", אומרת עו"ד סיון. "אם החייל יבחר ללכת למסלול של משרד הביטחון, למדינה יש זכות לתבוע לאחר מכן את העירייה ולקבל לעצמה את הפיצוי".
יש עדיפות למשרד הביטחון על פני גופים אחרים?
"יש סוגים שונים של הסדרים ולכן אי אפשר להשוות באופן כוללני. יכול להיות מקרה של שני אנשים עם אותה דרגת נכות ולכל אחד יהיה נכון לקחת מסלול אחר. הבחירה היא בין תביעת נזיקין אזרחית לבין תביעה להכרה מול משרד הביטחון".
מה הם ההבדלים העיקריים?
"משרד הביטחון זה קשר לכל החיים, זאת אומרת שאם יש החמרה במצב או שהאדם שנפגע נכנס בהמשך לניתוח, יוצא לימי מחלה או זקוק לנעליים אורתופדיות לדוגמה - יש לו למי לפנות. ניתן לעדכן את משרד הביטחון ולקבל מענה על אותו צורך שנוצר. בתביעות נזיקין, כל המערכת היא חד פעמית. לאחר שמקבלים פיצוי בסכום מסוים, בזה זה מסתיים".
בנוסף, מציינת עו"ד סיון, במשרד הביטחון התשלומים ניתנים לכל החיים במסגרת קיצבה חודשית. בתביעת נזיקין מקבלים את כל הכסף בבת אחת. מקרה לדוגמה: "היתה לי לקוחה עם פציעת רגל שהתרחשה בזמן חופשה. כיוון שהערכתי שאותה פציעה עלולה להחמיר, המלצתי לה לגשת למסלול של משרד הביטחון. היא העדיפה לפנות לתביעת נזיקין כי היא עמדה לפני חתונה והיתה צריכה את כל הכסף ביד כדי לרכוש דירה".
הבדל נוסף בין המסלולים, מדגישה עו"ד סיון, הוא שבמשרד הביטחון סכום הפיצוי הוא אחיד ונקבע לפי מדרגות נכות ואין שקלול של היבטים נוספים. אם כדורגלן מבטיח נפצע בחופשה מהצבא ואיבד סיכוי טוב לקריירה רווחית, הוא עדיין יקבל אותו סכום שמקבל כל חייל אחר עם אותם אחוזי נכות. בתביעת נזיקין לעומת זאת, הפגיעה שנגרמה לפוטנציאל ההשתכרות של הנפגע ככדורגלן מבטיח מובאת בחשבון.
שוני משמעותי נוסף בין שני המסלולים הוא שבתביעות נזיקין ניתן לקבל פיצוי גם אם אחוזי הנכות הם פחות מ-20% ואף במצבים שאין נכות כלל. הפיצוי יהיה ככל הנראה קטן, אבל עדיין יהיה פיצוי.
"הרבה אנשים חוששים מההתעסקות מול משרד הביטחון ומכך שייאלצו לבקש ולהיאבק על כל צורך שיעלה במשך השנים", אומרת עו"ד סיון, אך עם זאת היא מציינת ש"משרד הביטחון הוא אכן גוף גדול ומסורבל אבל כזה שעושה בשנים האחרונות מאמצים גדולים להתייעל ולשפר את השירות".
ייצוג של עו"ד בתביעות נכות על פציעה בחופשה
לדברי עו"ד סיון, ייצוג של עורך דין במקרים של פציעה בחופשה מאפשר ללקוח לקבל את כל המידע, לבצע תיאום ציפיות ולעשות בחירה מושכלת בין פנייה למשרד הביטחון לבין הגשת תביעת נזיקין.
"במסלול משרד הביטחון, עורך הדין דואג להכנת התיק בצורה המקצועית והיסודית ביותר כדי שהלקוח יוכל לקבל את מקסימום אחוזי הנכות שהוא זכאי להם. מי שקובע את אחוזי הנכות היא ועדה רפואית של משרד הביטחון".
יש בזה משהו בעייתי בסגנון "החתול שומר על השמנת"?
"זה טבעי שבמקרים כאלה הוועדה מרגישה שהיא קצת שומרת על הקופה, אבל גם בתחום הזה יש שיפור מתמשך, הן ביחס לנבדק בזמן הבדיקה והן בשקיפות של ההליך. חשוב לזכור שגם לנבדק יש תפקיד ואחריות. צריך לדעת להציג לוועדה את המסמכים, העובדות והטיעונים הרלוונטיים לקביעת הנכות".
לדבריה, "אדם לא מיוצג שאינו בקיא בתקנות עלול להאריך בדיבור על דברים לחלוטין לא רלוונטיים, לא להציג מסמכים חשובים ואחר כך לגלות שלא נקבעה לו נכות כפי שציפה. כאן התפקיד שלנו, כעורכי דין, למקד את הטענות ואת הצגת המקרה בצורה העניינית ביותר כדי להשיג את התוצאה המיטבית".
עוד אומרת עו"ד סיון: "זה לא פשוט להגיע ל-20 אחוזי נכות, בטח בלי ידע מעמיק של התקנות. אם אנחנו מגישים בקשה להכרה של אחוזי נכות על יותר מסעיף אחד, השקלול עובד לרעתנו. לדוגמה, בשקלול של 10 ועוד 10 אחוזי נכות התוצאה היא 19 אחוזי נכות בלבד".
גם אם לא קיבלתם את התוצאה הרצויה, חשוב לדעת שניתן לערער על ועדה רפאית לוועדה רפואית עליונה ולאחר מכן לבית משפט מחוזי, אך במקרה זה בשאלה משפטית בלבד, כמו פרשנות של תקנות.
יש אנשים שניגשים לתהליך ללא ייצוג?
"כן, חלקם גם מצליח. מנגד, יש מי שמגיעים אלינו אחרי שניגשו לתהליך לבדם והתחילו להסתבך. לעתים ם מגיעים בשלב שבו אנחנו כבר לא יכולים לסייע ואז הם נתקעים עם תוצאה לא טובה".
מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין ואדם מן השורה לא יכול לטעון בהמשך "טעיתי", "התבלבלתי" או "לא ידעתי: "בשביל זה יש את אנשי המקצוע. אנחנו בתחום הזה יותר מ-30 שנה ומתעסקים כמעט אך ורק בתביעות מהסוג הזה ובשאיפה מתמדת להגיע לתוצאות טובות. עו"ד לענייני נזיקין שאין לו הבנה בתחום, לא יתאים לטיפול בנושא כזה. מנגד, אנחנו יכולים לטפל גם בתביעות נזיקין. תביעות נכי צה"ל הוא תחום משפטי ספציפי מאוד שדורש הבנה מעמיקה בחוק", מסכמת עו"ד סיון.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים לחצו כאן או בטלפון 03-6813322
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד