תביעת כתובה - כל מה שחשוב לדעת

מהו תוקפה המשפטי של הכתובה הנחתמת על ידי החתן ונמסרת לכלה במעמד הנישואין? מתי יכולה האישה לדרוש את סכום הכסף שעליו התחייב הבעל בכתובה ומתי היא מפסידה אותה? על המסמך המחייב שרבים לא מייחסים לו חשיבות ביום הכלולות, מסביר עו"ד גרי ספייסר

בשיתוף zap משפטי
26/05/2022
חתימה על כתובה. ShutterStock
חתימה על כתובה(צילום: ShutterStock)

כתובה היא שטר התחייבות שבמסגרתו מתחייב הבעל לאשה במעמד הנישואין, כי אם יעלו חייהם המשותפים של בני הזוג על שרטון והוא ייתן לה גט, הרי שהיא תהא זכאית לקבל את סכום הכסף עליו הוא התחייב בכתובה.

הסכום הקבוע בכתובה משתנה ונקבע על ידי בני הזוג. ראוי לציין כי על הבעל לשלם את הכתובה אך ורק במקרים שבהם הוא יוזם את הגירושין. לעומת זאת, במידה שהאשמה מוטלת על כתפיה של האישה, הרי שהיא תפסיד את הכתובה.

באילו מקרים עלולה האישה להפסיד את כתובתה?

דוגמאות נפוצות למצבים שבהם מפסידה האישה את הכתובה:

אלימות מצד האישה - מקרים שבהם האישה נוקטת באלימות פיזית או מילולית כלפי בעלה מביאים לכך שהיא תפסיד את הכתובה.

האישה היא זו שפתחה את תיק הגירושין - בתי הדין מפרשים פתיחת תיק גירושין כהבעת רצון מצד האישה להתגרש. לכן, במידה שהאישה היא זו שפתחה את תיק הגירושין, היא תפסיד את כתובתה.
בגידת האישה - במקרים שבהם האישה בוגדת בבעלה לפני שהושלמו הגירושין, הרי שהיא מפסידה את כתובתה.

האישה תבעה את הסכום בכתובה: 555,555 שקל

עו"ד גרי ספייסר, המתמחה בדיני משפחה ומייצג את לקוחותיו בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, ניהל לאורך השנים תיקים מורכבים, חלקם מתוקשרים, וביניהם תביעות נשים בהליכי גירושין שתבעו את סכומי הכסף שנרשמו על ידי בעליהן בעת חתימת הכתובה.

עו"ד ספייסר ייצג בבית הדין הרבני תובעת אשר ביקשה את כתובתה לאחר שהנתבע יזם לטענתה את הגירושין. לשיטת התובעת, גמר הנתבע בדעתו להגיש תביעת גירושין כאשר היא העידה בבית המשפט לטובת בנה (שאינו שלו), עימו הוא היה מסוכסך ודרש כי יעזוב את ביתם המשותף.

לעומתו, התובעת היתה מעוניינת להמשיך לקיים עימו חיים משותפים בשל נכונותה לשלום בית. בשעתו, הבין בית הדין כי אין עילה לגירושין, אך ביקש מן התובעת להסכים לקבל את הגט לאור מצבו הרפואי של הנתבע, שסבל ממחלת הסרטן. לאור האמור לעיל, ביקשה התובעת לקבל את הסכום המצוין בכתובה, אשר עומד על 555,555 שקל.

הנתבע טען להגנתו כי חייהם המשותפים התנהלו באופן תקין עד שתקף אותו בנה של התובעת. לדבריו, לנוכח העובדה כי הנתבע תבע את בנה של התובעת בבית המשפט והרחיקו מדירת המגורים המשותפת, גמלה התובעת בליבה לנקום בו והודיעה על רצונה בגירושין. עוד טען הנתבע כי התובעת הגישה בקשה לפירוק שיתוף עובר לתביעת הגירושין.

בתגובה לטענה זו, טענה האישה כי תיק תביעת הרכוש בבית המשפט נפתח מפני שהתובע לא אפשר לה להשתמש ברכב שבו השתמשה על מנת להסיע את בנה. ראוי לציין כי בכתב התביעה של הנתבע במסגרת הליך הגירושין אין כל אזכור לכך שהתובעת פתחה כנגדו הליך בבית המשפט לענייני משפחה.

בית הדין הרבני קבע: הבעל יזם את הגירושין

לאור האמור לעיל, פסק בית הדין הרבני כי הבעל התחייב בכתובת אשתו ויש לכך תוקף ככל שטר ממוני. לדברי בית הדין, אין זכות הכתובה פוקעת אלא לפי עילות הלכתיות שמנו חז"ל, וגם במקרה כזה על הבעל לעבור פרוצדורה הלכתית של התראה של בית הדין כלפי האישה, שתשוב לנהל אורח חיים זוגה שגרתי.

במקרה דנן, אין ספק כי יוזמת הגירושין היתה של הנתבע. התובעת כלל לא היתה מעוניינת בגירושין. נקבע כי הנתבע לא הוכיח דבר מכל טענותיו על התובעת ונמצאו סתירות רבות בטענותיו. בית הדין הרבני אף ציין, כי גם אם הבעל היה צודק בכל טענותיו, אין בכך כדי להפקיע את כתובת האישה, שהרי לא התרו בה בבית הדין והיא לא עברה על התראת בית הדין. על מנת להפקיע את עצמו מחיוב הכתובה, היתה מוטלת על הנתבע חובת ההוכחה, ומשלא הוכיח דבר, הרי קמה לתובעת הזכות לקבל את כתובתה.

עו"ד גרי ספייסר מנהל משרד עורכי דין ונוטריון העוסק בדיני משפחה, דיני ירושה ועזבונות - עריכת צוואות, התנגדויות לביצוע צוואה, ניהול עזבונות, הוצאת צו ירושה ועוד

ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 077-9977472

לעמוד המשרד באתר משפטי

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

  • כתובה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully