וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נורמות בינלאומיות והיסטוריות: המשפט הישראלי מול הדין הבינלאומי

הילה צור-שינזי, בשיתוף zap משפטי

29.6.2022 / 7:50

החוק במדינת ישראל משלב חקיקה שקדמה להקמת המדינה עם זו העדכנית, החדשנית ופורצת הדרך. על מצב ייחודי זה ועל ההבדלים בין החוק הישראלי לחוק במדינות אחרות בעולם, מסביר עו"ד פז יצחקי-וינברגר

אילוסטרציה. ShutterStock
"נוצר פה עולם חוקי ייחודי מאוד, שנכון לכתיבת שורות אלו עדיין לא מבוסס על חוקה"/ShutterStock

החקיקה בישראל של שנת 2022 נשענת בין היתר על חוקי המנדט הבריטי, השלטון העות'מני בארץ ישראל והמשפט העברי.

"מדינת ישראל קמה במצב חירום לתוך מלחמת השחרור, כך שהחוק הבריטי הוא זה שהיה נהוג בארץ עד לאותה תקופה", מציין עו"ד פז יצחקי-וינברגר, המתמחה בדין הבינלאומי. "חוק זה הושתת בין היתר על 'פקודות' שמטרתן לעגן זכויות לאזרחי האימפריה ולאו דווקא לדאוג לצורכיהם של הנתינים או לעמים הכבושים בקולוניות השונות. לא מעט מפקודות אלו חלות גם היום בשנת 2022", אומר עו"ד יצחקי-וינברגר.

אולם, עוד קודם לכן, עד לשנת 1917 קדם לשלטון הבריטי בארץ שלטון האימפריה העות'מנית, ששלטה בארץ במשך כ-400 שנה והותירה את חותמה באורח החיים הציבורי שלנו עד היום.

"דוגמה מובהקת היא בתחום הקרקעות, שכן חלוקת הקרקעות בישראל עדיין מבוססת על אותם חוקים עות'מניים עתיקים וקיימים מושגים כמו 'מושעא' - בעלות משותפת על קרקע" מסביר עו"ד יצחקי-וינברגר. "דוגמה נוספת היא בתחום ההתאגדויות - בארץ ישנן אגודות עות'מניות שחלקן הם גופים גדולים מאוד במשק הישראלי כמו למשל קופות החולים כללית, מאוחדת, לאומית ומכבי, ארגוני הסתדרות למיניהם (מורים, רופאים, ההסתדרות החדשה וכו'), התאחדות התעשיינים, מגן דוד אדום, אגודת העיתונאים, התאחדות המלונות ועוד.

"גופים אלה נהנו לאורך כל שנות קיומה של המדינה מזכויות יתר, לרבות אי חובת דיווח והיעדר חובות שקיפות ומנגנוני בקרה פנימית. למדינה לא היתה דריסת רגל בנושא ולא ניתן היה להשית על גופים אלה קנסות משחובותיהם החוקיים היו מוגבלים ביותר".

מה המצב כיום? מהו מעמדם בחוק של גופים מרכזיים אלה בעלי השפעה מכרעת על סדר היום הציבורי?

"כיום המצב השתנה והגדרתם של גופים עות'מניים אלה קרובה יותר להגדרה של עמותות והושתו עליהם חובות וסטנדרטים מודרניים ומקובלים יותר. אולם, אין להקל ראש בעובדה שבמשך רוב השנים גופים אלה נהנו מיתרונות לא הוגנים והשלטון לא היה יכול להתערב בניהול השוטף שלהם גם במקרים של רשלנות. לשמחתנו, כיום הם מחויבים יותר לציבור".

האם ניתן לומר שהחקיקה הישראלית מושפעת מכל שלטון ששלט פה טרם הקמת המדינה?

"בוודאי. לפני כניסתה של האימפריה העות'מנית לישראל היינו מושפעים מחוקי השליטים המקומיים וישראל תמיד היתה כר לכיבוש זר בשל מיקומה האסטרטגי בין יבשות, בדרכי הסחר ובעולם (כיבוש אשורי, בבלי, פרסי, יווני, פיניקי, רומאי, איסלאמי, צלבני ועוד) וכמובן מהחוק העברי הנהוג בעם היהודי המסודר מתקופת השופטים, הסנהדרין ובתי הדין הרבניים, שפעלו בכל מדינה ומדינה בה היה מיעוט יהודי".

מצב זה מייצר כיום ערב רב של חוקים, מדגיש עו"ד יצחקי-וינברגר, וביניהם החוק הקולוניאלי, החוק הרומאי ומשפט קונטיננטלי, חוק טורקי, משפט עברי ומשפט ישראלי מודרני-חדשני. "לכן", הוא מסביר, "נוצר פה עולם חוקי ייחודי מאוד, שנכון לכתיבת שורות אלו עדיין לא מבוסס על חוקה".

בעניין החוקה, הוא מוסיף: "לרוב מדינות העולם יש חוקה ולנו יש חוקי יסוד שלאט לאט מייצרים מעין חוקה. למעשה, חלק ניכר מהחוקים החשובים והמשמעותיים ביותר לציבור הישראלי נחקק בכלל בהליך מהיר, שנובע ממצב החירום הזמני שהפך לקבוע מאז קום המדינה. מצב זה בא לידי ביטוי ב'הוראות שעה' שמשתנות בקצב מהיר ולא פעם בעקבות שיקולים פוליטיים ובמסגרת חקיקה במהלכים כמו חוקי ההסדרים".

לדברי עו"ד יצחקי-וינברגר, "אם הייתה לנו חוקה, מצב כזה סביר שלא היה מתאפשר, כי החוקים החשובים והעיקריים היו נחקקים בתהליכי חקיקה יותר מובנים ומוסדרים".

אילו חוקים קיימים כיום בישראל שמגבילים את האדם הפרטי ביחס לחקיקה הבינלאומית?

"בישראל אנחנו רגילים למשל להתנהל עם מספר זהות, שמלווה כל אדם מיום לידתו ועד יום פטירתו. עבורנו זה מצב רגיל אבל עבור אנשים אחרים בעולם אין זה מצב מוכר. אנשים בעולם מזוהים על פי שמם, מקום לידתם, תאריך לידתם ואין למעשה מספר או מזהה שעוקב אחריהם בכל עת, כך שפרטיותם לא נפגעת ואי אפשר לעקוב אחריהם באותה הקלות שניתן לעקוב אחרי תושב ישראלי".

הדבר, מסביר עו"ד יצחקי-וינברגר, נכון גם לגבי מספר חברה (ח.פ). "בארץ לכל חברה יש מספר ח.פ אבל בפנמה למשל חברה מזוהה על פי תאריך הקמתה, שמה ורק בהמשך למשל ניתן להקצות לה מספר ברשות המס אך זה מזהה שרלוונטי רק מול אותו גוף ולא מהווה מספר חברה ויש חברות רבות שכלל לא מוקצה להן מספר".

אילו חוקים נוספים בארץ מגבילים את חירותו של הפרט ולא קיימים בחקיקה הבינלאומית?

"כיום ניתן להפקיע מאדם את הזכות לנוע בעולם, למשל באמצעות חוק ההוצאה לפועל המאפשר לנושה לבקש להגביל את יציאת החייב מהארץ, ורבים המקרים בהם מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד חייב. מצב זה אינו המצב המקובל ברוב העולם, שם לעתים רחוקות ביותר ובדרך כלל רק עקב פלילים וכתבי אישום חמורים, מגבילים את חופש התנועה של אדם ויכולתו לנוע בין מדינות. במיוחד נכון הדבר בתוך תחומי האיחוד האירופאי".

המצב, מסביר עו"ד יצחקי-וינברגר, נכון גם לגבי פעולות אחרות כמו הרס בתי מחבלים בשטחים. "במרבית העולם אין חקיקה המאפשרת לפגוע בקרובי משפחה או במעגל סובב של פושע או עבריין והענישה מוכוונת נגד מבצע העבירה עצמו בלבד".

האם יש חוקים ישראליים שמאפשרים חופש רב יותר ביחס לחוקים אחרים בעולם?

"בהחלט. לדוגמה, התביעה הייצוגית - זכות בסיסית הנתונה לכל אזרח שקיבל שירות גרוע או נגרמה לו עוולה מגוף מסחרי בסדר גודל שלא בהכרח מצדיק פעולה משפטית עצמאית אבל במימדי קבוצה נפגעת הוא משמעותי. בישראל זכות זו קיימת ומוכרת אך בשווייץ למשל, שהיא מדינה נאורה, מערבית ומתקדמת ביותר, זכות זו אינה קיימת כלל ועיקר משום שבשוויץ יש העדפה למעסיקים וליצרנים".

נושא נוסף הוא נושא השכירות. "בישראל", אומר עו"ד יצחקי-וינברגר, "השכירות היא חופשית, ואילו במדינות רבות בעולם ישנם חוקים המפקחים ומגבילים את השכירות, כל שכן כאשר מדובר על דיור ציבורי בפיקוח. במצב זה המדינה שולטת על יוקר המחיה מהיבט הדיור וקובעת כמה יעלה לגור בשטחה. משמעות העניין היא שאם רכישת דירה להשקעה היתה מניבה למשל סכום של כ-5,000 שקל בחודש בשוק חופשי, אבל המדינה מגבילה את מחירי השכירות המרביים ל-2,000 שקל בחודש לאותה הדירה, לא בהכרח שתהיה 'קפיצה על מציאות' בשוק הדיור ועצם ההגבלה תגביל גם את שווי הדירות ואת עליית מחירי הדירות. זאת משום שהתשואות נמוכות ומחירי הדיור נותרים נמוכים בשל חוסר היכולת להפיק מהם הכנסות שכירות גבוהות".

אילוסטרציה – בית משפט. ShutterStock
"הדוגמאות הן רבות ונוגעות לכל היבט בחיינו"/ShutterStock

באילו עוד תחומים קיימים הבדלים מהותיים בחוק?

"במרבית מדינות ארה"ב הברית חברת הביטוח לא תעכב את כספי תשלום הפיצויים למבוטח שדיווח על נזק", מציין עו"ד יצחקי-וינברגר. למעשה, הוא אומר, אם החברה תדחה את תביעתו ללא הצדקה, היא עלולה אף לאבד את רשיונה.

"ברוב המדינות בארה"ב יש אפשרות לפסוק פיצויים עונשיים לטובת מבוטח שלא קיבל את כספו מחברת הביטוח (Punitive Damages), כך שאם חברת הביטוח דחתה את התביעה שלא כדין יהיה עליה לשלם סכום מופרז, שלעתים גבוה בעשרות או במאות מונים מהנזק למבוטח או מגובה תביעתו. מצב זה שונה מאוד מישראל, שכן פה חברת הביטוח תיאלץ ברוב המקרים במסגרת פסיקה או פשרה לשלם למבוטח את הסכום המגיע לו ונוסף לכך פיצוי קטן או סכום המגלם את הוצאות ניהול המשפט".

עו"ד יצחקי-וינברגר מוסיף כי "אם החברה דחתה מספר תביעות למבוטחיה במשך שנה (לעתים מדובר במספר נמוך ביותר, בתלות במדינה - לעתים אף שלוש או חמש תביעות בשנה בלבד), היא עלולה לאבד את רשיונה. נושאים אלה מעוגנים בדיני הביטוח בארה"ב ומבטיחים כי אם אדם הגיש תביעה לחברת הביטוח, הסיכוי שיקבל את כספו עומד לא אחת על 99.999% ורק במקרים נדירים שבנדירים תביעתו תידחה. כלומר, נוצר תמריץ חיובי למבטח להאמין למבוטח ולא לנסות להתנער מהכיסוי הביטוחי, הואיל והמחיר של טעות בשיקול הדעת עלול להיות קטסטרופלי למבטח".

רק לאחר ביצוע התשלום, מדגיש עו"ד יצחקי-וינברגר, חברת הביטוח תחל לבצע את בדיקותיה, אך התשלום בדרך כלל ישולם ללא ויכוחים, חקירות, "מנהלות" מתישות, ביורוקרטיה והערמת קשיים על המבוטח, שבדרך כלל זקוק למבטח בשעתו הקשה ביותר ולעתים עם קרות מקרה הביטוח, משולל יכולת להתעמת או להתדיין מול גוף עתיר ממון וחזק. המחוקק בארה"ב חפץ למנוע ניצול של סיטואציה כזו ולהגן על הצד החלש במערכת יחסים זו, כמו גם לעודד מנגד רכישת ביטוחים ויצירת כיסוי לסיכונים.

מה לגבי עריכת צוואה - אילו הבדלים קיימים בישראל לעומת מדינות אחרות?

בישראל, מסביר עו"ד יצחקי-וינברגר, ניתן לערוך צוואה בהתאם לרצונו של המצווה ללא הגבלה חוקית, הן בהיבטי מיסוי ירושה והן בהיבטי הקצאת חלק מהרכוש ליורשים החוקיים. במדינות אחרות, המצב שונה.

"אדם המתגורר בשווייץ אינו יכול לצוות את רכושו בהתאם לרצונו החופשי, משום ששווייץ מקדמת העברה בין-דורית ומגדירה חלק משוריין ליורשים - סדר גודל של שני שלישים מהרכוש יעבור ליורשים משוריינים, ואילו השליש הנוסף נתון לשיקולו של המצווה. מצב זה מונע סכסוכים משפחתיים לא נעימים, ביניהם נישול קרוב משפחה מהירושה או חשיפה להשפעת גורם מסוים לרעה לקראת הזיקנה".

לדברי עו"ד יצחקי-וינברגר, יש מדינות שקובעות הסדרים מסוימים בהקשר מיסוי ירושות, כמו מיסוי מרף מסוים, ולא אחת מסיבות אלו אנשים עוזבים אותן מדינות במטרה להפחית את נטל המס - ראו למשל הגירה של אנשים אמידים מצרפת בזיקנתם למדינות דוברות צרפתית שכנות כמו בלגיה ולוקסמבורג. לעומת זאת, בישראל לא חל מס על הירושה ומצב זה מאפשר להביא לכאן אנשים בעלי הון, לשמר אותם ולא להבריח אותם.

עד כמה בעולם המערבי המתהדר בליברליות, דמוקרטיות וקידמה, החוקים מבוססים על היסטוריה רחוקה שעלולה להתנגש עם חדשנות ולפגוע בחירות הפרט?

"אף שנראה כי המדינות המערביות פתוחות וליברליות הן לא בהכרח כאלו בפועל. חקיקה עשויה לסייע ולהסדיר נושאים יומיומיים אך גם להתערב באופן בוטה בחירותו של הפרט, והדוגמה הטובה לכך היא כיצד ארה"ב, סמל לליברליות המערבית, מתערבת בחייו של הפרט ברמת המדינה וברמת המעצמה שהיא, הן בהיבט הזכות להחזיק נשק והן בהיבטים של הימורים, סמים קלים, ביצוע הפלות ועוד. זה קורה לעתים גם עקב חוסר התערבות או עקב חוסר אסדרה ומתן זכות יתר לפרט שפוגעת לעתים בחברה בכללותה".

עו"ד יצחקי-וינברגר מבקש להדגיש כי לפני שיוצרים קשר עסקי או אישי עם גורם כלשהו במדינה אחרת, יש להביא בחשבון את השיקולים החוקיים ולהתייעץ עם מי שבקיא בדינים בינלאומיים.

"מה שעלול להיראות כטבעי ותקין במקום אחד עלול להתפרש כעבירה על החוק במקום אחר, לסבך את האדם ולחשוף אותו לסיכונים שאינם ידועים לו. זכויות שנראות לישראלי כבסיסיות לא בהכרח חלות על תושבים במדינות אחרות, כמו הדוגמה לעיל - הזכות לתביעה ייצוגית שהיא בסיסית לכל ישראלי, במערכת המשפט השוויצרית אין תובענה ייצוגית בכלל".

בנוסף לכך, מזכיר עו"ד יצחקי-וינברגר, הישראלי חשוף למיסוי המקומי ולהגבלות מובנות בתוך החוקים. לדוגמה, במקרה שישראלי רכש נכס להשקעה, הרי שהוא מוגבל לסכום שכר הדירה שהוא יכול לגבות במדינות מסוימות ולתנאים בסיסיים שעליו לתת לדייר. גם לא מן הנמנע שיושת מס ירושה עם פטירתו על נכס זה וזאת כאמור על אף שבישראל לא נהוג מס ירושה.

"הדוגמאות הן רבות ונוגעות לכל היבט בחיינו", מסכם עו"ד יצחקי-וינברגר, המתמחה בדין הבינלאומי ושומר על רשת קשרים ענפה עם עורכי דין במדינות רבות בעולם. במסגרת שירותיו הוא מייעץ ללקוחותיו על אודות הסיכונים והאפשרויות המגולמות בכל ארץ וארץ בהיבטי חקיקה, משפט ועסקים.

לייעוץ ולהכוונה בנושא צרו קשר בטלפון - 077-2303726 או במייל - paz@piwlaw.com

לעו"ד פז יצחקי וינברגר באתר משפטי

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

הילה צור-שינזי, בשיתוף zap משפטי
  • עוד באותו נושא:
  • משפט

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully