כאשר מערכת יחסים זוגית הכוללת צאצאים מגיעה לסיומה, נקבעות על ידי בית המשפט הדרכים שבהן תובטח כלכלתם של הילדים (הקטינים) המשותפים. על פי הדין האישי החל על יהודים, הוא דין תורה, אב חייב במזונות ילדיו הקטינים שהם מתחת לגיל 18 וזאת כדי להבטיח את כלכלתם.
צרכים הכרחיים וצרכים מדין צדקה נהוג לחלק את דמי המזונות לשני סוגי צרכים. הראשון שבהם נוגע לצרכים ההכרחיים של הקטין, המביאים בחשבון את הצרכים הבסיסיים והחיוניים לקיומו של כל קטין, כגון: מזון, ביגוד, קורת גג, חינוך, טיפולים רפואיים ועוד, בהם האב חב באופן בלעדי.
במאמר מוסגר יצוין כי כאשר הצדדים לא הביאו ראיות להוכחת צרכיהם ההכרחיים של הקטינים, קבעה הפסיקה את סכום המזונות בנוגע לצרכים ההכרחיים של קטין בסך של כ-1,600 שקל לחודש, אלא שסכום זה לא מוכפל במספר הקטינים מתוך הנחה שככל שמספר הילדים גדול יותר, כך חלקו היחסי של כל ילד בצרכים ההכרחיים קטן.
הסוג השני של הצרכים הוא צרכים מדין צדקה אשר נועדו לקרב את רמת החיים של הקטין ככל האפשר לרמת החיים שהורגל בה ערב הפירוד. על פי הגישה ההלכתית, שגם אומצה בפסיקות בית המשפט, מזונות מדין צדקה מחויבים במידה שווה על האב ועל האם.
לצרכים אלה מתווספת עוד כשליש עד מחצית (תלוי במספר הקטינים) מעלות ה"מדור", כלומר שכר הדירה והעלויות הנלוות אליו וכן גם הוצאות חינוך או רפואה חריגות במידת הצורך, שאותן נהוג לחלק מחצית על מחצית בין האם והאב.
שלוש קבוצות גיל למזונות
הדין העברי מבדיל בין שלוש קבוצות גיל: גילאי 6-0 ("קטני קטנים"), גילאי 15-6 ("קטנים") וגילאי 18-15 ("גדולים"), כאשר לגבי כל אחת מן הקבוצות חלים הסדרים שונים.
לגבי "קטני קטנים" - ילדים עד גיל 6 שנים - החובה לשאת בתשלום המזונות מוטלת באופן מלא ובלעדי על האב.
עו"ד דהן טובי מסבירה: "הפרשנות ההלכתית המקובלת היא כי אב יהודי חב לבדו, ובאופן מוחלט ומלא, בכל המזונות הנדרשים לילדיו הקטנים עד הגיעם לגיל 6. החובה נובעת מעצם אבהותו ולא בשל הנישואין, לכן היא קיימת גם לאחר שאלה הסתיימו. האם, לעומת זאת, פטורה לגמרי ממזונות אלה, בלי קשר למצבה הכלכלי. כלומר, גם אם מצבו של האב בכי רע ומצבה של האם שפיר ויותר מכך, עדיין החובה לכלכלתם מוטלת על האב".
לגבי "קטינים", יש לחלק את פסיקת המזונות בגילים אלה לשתי תקופות זמן - התקופה שהיתה בטרם החלטת בית המשפט העליון שניתנה ב-2017 (בע"מ 919/15) ולאחריה.
בטרם פסיקת בית המשפט העליון, נהגו בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק חובת מזונות אבסולוטית על האב עד גיל 15 שנים, אלא שבשנת 2017 נפל דבר בישראל: בית המשפט העליון קבע כי במצב שבו יש משמורת פיזית משותפת על קטין בגילאי 15-6, וברור כי האב נושא במזונותיו בעת שהוא שוהה עימו, חובת שני ההורים במזונות ילדיהם תהיה שווה על פי דין צדקה, והחלוקה תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של ההורים.
פסיקה זו הפכה להלכה פסוקה מחייבת ובתי המשפט יפסקו בהתאם לה גם במקרים בהם אין משמורת פיזית משותפת, כאשר במקרה זה האחרון, יובאו בחשבון משתנים נוספים כגון חלוקת זמני השהות.
לגבי "גדולים", נהוג להתייחס לקבוצת גיל זו באופן זהה ושווה לקבוצת הגיל הקודמת. החל מגיל זה הרחיבה פסיקת בתי המשפט את החיוב בתשלום מזונות גם לגבי ילדים הנמצאים בשירות החובה הצבאי. בתקופה זו, החובה המוטלת על האב היא לשאת בתשלום שליש מסכום המזונות שבהם חויב האב קודם לגיוס ועד תומו.
האם, גם לאחר שנפסקו מזונות לקטינים, ניתן לבקש להפחיתם?
עו"ד דהן-טובי: "פסק דין למזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש הדיון וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט, בכפוף לכך שניתן להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק השינוי. חשוב לדעת שנהוג לפרש את המושג 'שינוי נסיבות' באופן לא מקל כדי שלא להביא להפרת האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון, לבין הצורך להתאים את גובה דמי המזונות לצרכי החיים המשתנים".
לדבריה, "נקודת המוצא המחייבת הוא המצב שהיה בעת מתן פסק הדין למזונות. לא מספיק להוכיח שינוי, אלא להוכיח כי מדובר בשינוי נסיבות כה מהותי עד שהוא מצדיק התערבות במזונות שנקבעו. השינוי ייעשה לכן במקרים נדירים בלבד, ובין היתר מבקש השינוי חייב להוכיח שהוא פועל בתום לב".
לפי מה קובע בית המשפט את המזונות מחדש במקרים כאלה?
"חשוב להבין שלא מדובר בבחינה מחודשת של הכל, ובית המשפט אינו בודק איזה סכום מזונות היה פוסק אילו תביעת המזונות היתה מוגשת בפניו היום. במקום זאת, בית המשפט בוחן האם באמת התרחש שינוי נסיבות מהותי וכי לא היה ניתן לצפותו מראש".
בפסיקות אחרות, מסבירה עו"ד דהן טובי, נקבע כי אפשרות כזו יכולה לחול גם במקרה של הסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין, וגם שם יש צורך להוכיח שינוי מהותי ושהתביעה לשינוי מוגשת בידיים נקיות ובתום לב.
תחומי העיסוק העיקריים של משרד עורכי הדין הילה דהן טובי הם: דיני נזיקין, הוצאה לפועל, דיני משפחה, דיני עבודה ומקרקעין.
לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות כאן או בטלפון - 077-9977462
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד