"העולם הוא יחסי, מה שנחשב לחוקי ולקביל במקום אחד עשוי להיחשב לעבירה במקום אחר, בין אם מדובר על פערי תרבות ובין אם מדובר על סוגיות חוקיות", פותח ואומר עו"ד פז יצחקי-וינברגר, המתמחה בדינים בינלאומיים, ומסביר: "לדוגמה, סמים שבלא מעט מדינות סמים מוגדרים כ'קלים' ונחשבים לחוקיים, כמו קנאביס - די אם אדם שנתפס איתם כשהוא עובר את הגבול בתוך אירופה או אפילו בין מדינות שונות בארה"ב כדי להפוך לעבריין. הענישה מחמירה גם כאשר מדובר בסמים מסוג חשיש ומריחואנה ועשויה להגיע למאסר ממושך ואף לעונש מוות במדינות מסוימות".
כמו בפרשת נעמה יששכר?
"בהחלט. אם נעמה יששכר היתה מגיעה לישראל ולא לרוסיה, האירוע היה מסתיים ברמה פרטנית ולכל היותר עם אזהרה או עונש קל שבקלים. עם זאת, ברוסיה היא היתה חשופה לשנות מאסר רבות והאירוע הפך לבינלאומי. הדבר נכון גם לגבי המקרה של עו"ד מאיה רייטן, שנסעה לבלארוס עם קנאביס רפואי מאושר במרשם ונקלעה לתסבוכת חוקית, וגם לגבי המקרה של פיאד כיוואן שמתחננת על חייה ומבקשת להינצל מעונש מוות שנגזר עליה באבו דאבי עקב עבירת סמים. בישראל היא כמובן לא היתה צפויה לעונש כה חמור והחוק לא היה מאפשר בכלל להטיל עליה עונש מוות".
מה לגבי התנהלות יומיומית? למה כדאי לשים לב כדי לא להסתבך עם רשויות החוק בארץ זרה?
"כדאי לשים לב לחוקי המקום. לדוגמה בסינגפור, שידועה כמדינה מתקדמת, נערצת מאוד ואחת מידידותיה של ישראל, יש עונש מלקות בכיכר העיר עם מקל מבקבוק. אם מישהו מצייר גרפיטי על הקירות הוא מסתכן במאסר ממושך לעתים גם של שנתיים (נוסף למלקות), אסור לירוק ברחוב או להשליך עטיפת נייר, אסור למכור מסטיק וחובה להדיח את האסלה בשירותים ציבוריים. אף שבמקומות אחרים בעולם המעשים הללו לא נחשבים לעבירות וכלל לא מוגדרים כעבירה, בסינגפור העובר על חוקים אלה ישלם קנס ולעתים קנס משמעותי ביותר של אלפי שקלים".
משרדך עוסק, בין היתר, בייעוץ הנוגע למיסוי. כיצד משקיעים ישראלים יכולים להימנע מ"תאונות מס"?
"ישראלים המשקיעים בנכסים במדינות כמו יפן, דרום קוריאה או צרפת למשל, בנסיבות מסוימות יהיו חשופים למס ירושה גבוה מאוד בטווח של 50%-40%. המשקיעים לא מבינים שבמקרה של פטירה יהיה עליהם לשלם מס של עשרות אחוזים במדינה בה רכשו את הנכס ומאבדים מרבית מערך הנכס לתשלום המס".
עורך הדין יצחקי-וינברגר מתאר מקרה שבו אם קנתה דירה בחו"ל שתכננה להשאיר למען הבטחת עתיד אחת מבנותיה. הבת נפטרה, לא הותירה צאצאים והאם הפכה ליורשת הנכס ולמעשה קיבלה את הנכס שלה עצמה חזרה, אבל רק אחרי ששילמה מס בשיעור של 40%. מספר שנים לאחר מכן, כשהאם עצמה נפטרה והורישה את הדירה לילדיה האחרים, רשות המס הזרה ניכתה מהנכס מס נוסף של 40%. משקיעים צריכים להבין כי לא כל המדינות בעולם הן כמו ישראל. הונגריה, ניו זילנד ואוסטרליה אשר למשל לא מנהיגות מס ירושה.
"אני ממליץ לכל אדם המעוניין להשקיע בחו"ל לפנות לייעוץ משפטי כדי לדעת כיצד הוא יכול להגן על נכסו בין אם בתצורה של צוואות, מניות, נאמנויות, Trusts וחברות, כך שניתן יהיה לצמצם לחלוטין את שיעור המס ואף להימנע ממנו לחלוטין. הדבר נכון גם בעת הקמת וניהול חברה זרה. משרדי פועל בשיתוף פעולה עם משרדי עורכי דין מרחבי העולם, מלווה יזמים ומשקיעים ישראלים ומדריך אותם בנושא", מציין עו"ד יצחקי-וינברגר.
כיצד היית ממליץ להיערך משפטית לקראת מעבר למגורים בארץ אחרת (רילוקיישן)?
"בהיבט של מגורים נבחנות סוגיות כמו מרכז חיים, ניתוק תושבות, זכויות סוציאליות, ביטוח לאומי, פנסיות וטיפול רפואי. גם במקרה זה החלטה שיכולה להיות מקובלת ושגרתית במקום אחד לא בהכרח מגובה או מקובלת במקום אחר. בלא מעט מדינות לא זכאים לטיפול רפואי כפי שמקבלים בארץ, עלויות האשפוז עשויות להאמיר לעשרות אלפי שקלים ואף לסכומים שהם שווי ערך להלוואת משכנתא, ולכן אין להקל ראש בביטוחי נסיעות".
כדאי לדעת, מסביר עו"ד יצחקי-וינברגר, כי לתושבים החוזרים לארץ לאחר רילוקיישן יש זכויות והם זכאים להטבות מס ואף יכולים להימנע מתשלום מס כפול, אם יכירו את החוקים ויידעו להתנהל באופן חכם. "משרדי מלווה גם ישראלים לקראת, במהלך ולאחר רילוקיישן ומייעץ להם בנושא", הוא מציין.
האם מדינות מחמירות יותר עם תיירים ביחס לתושבי המקום?
"בהחלט, אין תמיד שוויון מול החוק ולא אחת יש הבדל ביחס שהמדינה נותנת לזרים שפשעו בגבולותיה ואותם היא רוצה להעניש ואף לגרש, לעומת היחס שמקבלים המקומיים. אי השוויון מול החוק מתבטא גם בקושי להוציא אשרות עבודה ואשרת שהייה, אי הכרה בנישואין, סוגיות של גירוש ואף בסינון הנכנסים למדינה. אין ספק שיש פחות סלחנות כלפי זרים".
ומה אם אדם לא מבין את החוק המקומי?
"אי ידיעת החוק לא פוטרת מעונשו. בממוצע יש בכל זמן נתון כ-500 ישראלים עצורים או שנמצאים במאסר ברחבי העולם, ומקרה נתי חדד הוא דוגמה לכך. חדד הוא אדם שרצה להעניק שירותי עזרה ראשונה בהתנדבות למטיילים ישראלים בתאילנד אך לא הסדיר את הקמת המרפאה בהתאם לחוק המקומי וכתוצאה מכך הוא קיבל צו סגירה למקום ונשלח לארבע שנות מאסר".
במקומות מסוימים בעולם אסור להעביר ביקורת על השלטון וסממניו, ואף להימנע מלצלם מבנים המזוהים עם השלטון, כמו מקרה הישראלים שצילמו את ארמון נשיא טורקיה ארדואן ונקלעו למעצר ולתסבוכת ואף נחשדו בריגול.
"בלא מעט מדינות חופש הביטוי מוגבל, ואדם היוצא כנגד מוסדות השלטון בביקורת נחשב לחתרן", מציין עו"ד יצחקי-וינברגר וממליץ לישראלים להימנע מלבקר במדינות אויב ובמדינות עולם שלישי שנאמנות או קשורות בקשרים הדוקים לאויבי מדינת ישראל, כמו איראן. יש גם לעקוב אחרי אזהרות מסע כי לעתים, וכמו שראינו כעת בטורקיה, מדינה הגובלת עם איראן, גם במדינה ידידותית ישראלים חשופים לאיומים מעת לעת.
כיצד על ישראלי להתנהג אם ביצע עבירה ונתפס?
"בריחה עלולה להחמיר את העונש, ויש לכך שתי דוגמאות מפורסמות. הראשונה היא של ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, שריצה עונש מאסר ארוך גם בארה"ב וגם ברוסיה, שאלמלא היה בורח היה בורח מארצו היה יכול להיות קצר יותר. בורקוב נעצר בישראל, נוהל מאבק האם יוסגר לארה"ב או לרוסיה, הוא הוסגר לארה"ב וריצה שם מאסר ואז גורש על ידי האמריקאים לרוסיה לרצות שם תקופה ממשוכת נוספת, ובעצם ריצה 'תלת מאסר' בישראל, בארה"ב וברוסיה".
דוגמה אחרת שמציג עו"ד יצחקי-וינברגר היא של קובי אלכסנדר, מייסד חברת קומברס, שברח לנמיביה ושהה שם כעשור מחייו. עבורו ועבור משפחתו השהייה הזו היתה סוג של מאסר בפועל, הוא אף הוכנס לרשימת המבוקשים על ידי ה-FBI ושמו נזכר באותה הרשימה עם הטרוריסט הידוע לשמצה בן-לאדן. כאשר שב לארה"ב בפברואר 2017 הוא נידון לשנתיים וחצי בלבד בכלא. במרץ 2018 הוא שב לישראל, נאסר ל-27 יום בלבד, שוחרר על ידי ועדת השחרורים והשלים את ריצוי עונשו.
"מוטב היה לו שלא להימלט כלל - בהימלטות הוא איבד עשור מחייו, את שמו הטוב והחמיר משמעותית את מצבו ואת עונשו. שני המקרים ממחישים כי אם אדם הסתבך עם החוק, מוטב לו להתייעץ עם עורך דין המבין בדיני המקום ולא לברוח", אומר עו"ד יצחקי-וינברגר.
בחו"ל, גם גיל הסכמה הוא עניין יחסי
לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין אין הגדרה אחידה בעולם. "בישראל, גיל ההסכמה הוא 18, אך בקולומביה לדוגמה, גיל ההסכמה הוא 14 ובהונג קונג הוא 21, ולכן אם אדם קיים יחסי מין בהסכמה עם צעירה בת 20 בהונג קונג, הוא יכול להיחשב כעבריין מין. במדינות מסוימות מותר לקיים יחסי מין רק עם האישה החוקית, במדינות אחרות מותר להתחתן גם בגיל תשע, מה שבישראל היה נחשב כמובן לעבירה חמורה ולמעשה בלתי נתפש".
גם זנות מותרת במדינות מסוימות ובמדינות אחרות, כמו גם בישראל, היא אסורה הן כלפי העוסקים בתחום והן כלפי צרכני שירותים אלה. לכן קיימים מצבים שבהם עם חציית הגבול בין מדינות, אדם שבמדינה א' נחשב לנורמטיבי במדינה ב' הוא עבריין מין.
עו"ד יצחקי-וינברגר מדגיש: "חשוב להכיר את הסוגיות המשפטיות בעיקר לפני ביצוע מהלכים משמעותיים הכוללים השתקעות בארץ זרה לצורך מגורים ולפני פעולות עם השלכות משפטיות כמו חתונה או גירושין. חשוב להתייעץ עם עורכי דין ורואי חשבון הבקיאים בדינים בינלאומיים, בחוקי המס המקומיים, וכפי שברור לכולנו שבעניינים רפואיים לא די בהתייעצות עם ד"ר גוגל, מומלץ שתפנו למשרד עורכי דין המתמחה בדין הבינלאומי לייעוץ מעמיק".
לפרטים נוספים ולייעוץ משפטי צרו קשר בטלפון - 077-2303726 או במייל - paz@piwlaw.com
לעו"ד פז יצחקי וינברגר באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד