וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מאות אלפי שקלים הועברו לאישה "הפזרנית". ואז הגיע עו"ד עיקש במיוחד

הילה צור-שינזי, בשיתוף zap משפטי

18.7.2022 / 7:50

בניגוד לעמדת גורמי הרווחה ולבני משפחתו, ביהמ"ש מינה את אשתו "הפזרנית" של אדם שעבר אירוע מוחי להיות תומכת ההחלטות שלו. עו"ד משה בן דוד טוען נגד החלטת ביהמ"ש: "אינה מתכתבת עם המציאות האכזרית שבה אנשים מנצלים את מי שזקוק להגנה"

עורך דין. ShutterStock
מדוע ישנה התנגשות מובנית בין זכויות אדם לחופש אל מול הצורך להגן על חסרי הישע?/ShutterStock

י' עבד כשכיר במפעל ובבעלותו היתה דירה. בשנת 2017 עבר אירוע מוחי משמעותי ובשנת 2018 נישא לד', עימה היה בקשר זוגי כשלוש שנים קודם לכן. נישואיו לד' הביאו לניתוק קשריו עם משפחתו. עם התערבות גורמי הרווחה התברר שמאות אלפי שקלים נמשכו מחשבונו והועברו לחשבונה של ד' שמונתה, לבקשת י', על ידי בית המשפט להיות תומכת ההחלטות שלו, וזאת בניגוד לעמדת גורמי הרווחה. עו"ד משה בן דוד, ממשרד עורכי הדין בן דוד-אברהם-הכהן, מציג את הקשיים והבעיות בפסק הדין ומסביר מדוע במקרה זה ישנה התנגשות מובנית בין זכויות אדם לחופש אל מול הצורך להגן על חסרי הישע.

כאמור, י' עבר אירוע מוחי בשנת 2017, מאז הפך לנכה ונדרש לטיפולים. י' נשוי לד', תוך כדי נתק בינו לבין אחיו ואמו. משפחתו התלוננה על ניתוק הקשר ועל הכוונות לניצולו הכלכלי. בתסקיר (סיכום ממצאים ומסקנות) שהוגש על ידי עובדת סוציאלית לסדרי דין באוגוסט 2019 נמסר כי ד', שדאגה לצורכיו הפיזיים ולליווי בתהליך השיקומי, רצתה להוציאו מדירתו שנמצא בבעלותו ולהעבירו למוסד שיקומי, אך חזרה בה. מה ניתן ללמוד מכוונתה?

"איני יודע מה כוונת ד' לא רק בשל העובדה שלא שמעתי את הראיות אלא שאדם אינו בוחן כליות ולב וניתן להתייחס רק לעובדות שהוצגו ולמשמעותן. על פניו נראה שד' דאגה היטב לצורכי ילדיה מנישואים קודמים ("שבעה נופשים באילת בתקופה של שנה וחצי בסכום של כ-25,000 שקל עבור כל נופש") ולצורכיה ("שלוש טיסות לחו"ל באותה תקופה בסכום של 15,000 שקל לכל טיסה"). לעומת זאת, בשלב שבו התערבו גורמי הרווחה, כלפי י' לא מתוארת פעילות דומה בנושא זה".

"י' קיבל כספים עבור טיפולים, וד' לא דאגה שיגיע לטיפולים כיוון שלדעתה היו יקרים". עורך הדין משה בן דוד ממשיך ומצטט מפסק הדין (סעיף 3 בתסקיר): "כי על אף סכומי כסף נכבדים שקיבל י' בשל האירוע המוחי שעבר, לא דאגה ד' להפנותו לטיפולים שיקומיים שונים שהיה בהם לקדמו כדוגמת טיפולי פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת".

עובדה נוספת שעולה מפסק הדין כי "אף שי' הוא בעל נכס משלו, הוא מתגורר בביתה של ד', בנישה שנבנתה בחלל המרכזי והופרדה באמצעות מחיצת גבס. כספי שכר הדירה של ביתו של י' מועברים לחשבונה הפרטי של ד', ששמר על מאזן חיובי, בעוד חשבונו של י', שמנוהל על ידי ד', צבר חובות".

מה ניתן ללמוד מהתסקיר על התנהלותה הכלכלית של ד' כלפי י'?

"בית המשפט שדן בתיק סבר שהתנהלותה של ד' היא 'התנהלות פזרנית' אך לא ראה בכך ניסיון לניצול של י'. דומה שבית המשפט פירש לקולא (פסיקה שלרוב מתירה ופוטרת) מספר רב של ממצאים שעלו מתוך התסקיר. בהיבט הכלכלי, מצוין בתסקיר כי אל מול הכנסותיו הגבוהות של י' נמצאו משיכות כספים בסכומים חריגים המאמירים למאות אלפי שקלים. כמו כן, ד' התכוונה למכור את הנכס שבבעלותו של י' ואת הנכס שבבעלותה כדי לרכוש בעתיד נכס משותף עבור שניהם. יש להדגיש שהליך זה לא צלח, כיוון שדיון שהתקיים באוגוסט 2019 ד' לא גילתה לבית המשפט את העובדה שכבר ניסתה למכור את הדירה, והשופט נתן באותו דיון צו איסור למכירת הדירה".

לדברי עו"ד בן דוד, "פעולות אלו יש בהן כדי לעורר ספק ניכר האם היתה הצדקה לפירוש המקל של בית המשפט להתנהלות של ד' כלפי י'".

האם י' נמצא בתסקיר כמי שאינו כשיר לנהל את ענייניו ונדרש למנות לו אפוטרופוס?

"בסעיף 18 לפסק הדין נאמר כי ניתן למנות לי' אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש, גם אם הוא כשיר מבחינה קוגניטיבית להחליט החלטות בכוחות עצמו, אך מתקשה לנהל את ענייניו. בית המשפט הכיר בכך שד' לא מנהלת את ענייני הרכוש לטובתו של י' ואף העלה חשש כי לאחר מכירת דירתו של י', הוא יישאר ללא קורת גג. נוסף לכך, משפחתו של י' הביעה התנגדות לכך שד' תמונה לאפוטרופוס וזאת מפני שהיא היתה גורם מכריע בקרע המשפחתי".

למעשה, מסביר עו"ד בן דוד, י' קרוע בין שתי הנאמנויות שלו: "במצב זה רצונו החופשי מוטל בספק. העובדה שהוא מבקש למנות את ד' כתומכת קבלת החלטות עבורו היא כשלעצמה אומרת דרשני. בית המשפט למד על טענות המבקש מסיכומיו, אולם היה יותר נכון לשאול את המבקש מהי המשמעות של המושג 'תומך קבלת החלטות' ומה מפריע לו באפוטרופסות. כך לפחות היה ניתן לדעת אם י' בכלל מבין את משמעות הבקשה שלו למנות את ד' כ'תומכת קבלת החלטות'".

אבל בהחלטתו השופט מסתמך על חוות דעת מומחה שקובעות כי י' כשיר מבחינה קוגניטיבית לנהל את ענייניו.

"אכן, השופט הסתמך על בדיקות פסיכיאטריות שנערכו לי' וקבעו שהוא כשיר להחליט החלטות ומודע להיקף רכושו. עם זאת, חשוב להדגיש: המומחים לא נחקרו, י' לא נחקר, המומחים הודו שקיימים חסרים קוגניטיביים וישנן אינדיקציות לכך שי' לא מבין את הסיטואציה הרכושית שאליה נקלע. למשל, העובדה שי' חושב שהסכם ממון אינו נחוץ. למה? מאין ניסיון החיים שלו להבין נחיצות של הסכם ממון? מכלל הסיטואציה עולה סימן שאלה גדול: האם זוהי דעתו החופשית של י', אשר נמצא ביחסי תלות עם ד'? אדם שמצוי בסד לחצים שכזה, בתלות מוחלטת וממידור מבני משפחתו, לא יכול להבין ולהיות מודע להשלכות מעשיו", טוען עו"ד בן דוד.

עו"ד בן דוד מבקש להדגיש: "ייתכן, שאילו י' היה חי חיים שבהם הוא היה נתקל במשימות פשוטות, הוא היה מתפקד היטב, אך המציאות העולה מפסק הדין מלמדת כי י' נתון ללחצים שמקשים על תפקודו. במצב הנוכחי נדרש היה ליצור מנגנון יעיל יותר ולהגן על י' מפני אשתו, שהתנהלותה מעוררת חששות גדולים באשר לטובתו של י', וזאת בניגוד להתרשמות השופט מטיב מערכת היחסים שבין י' לבין ד', ובפרט שניתן להבין שי' לא באמת מבין מהי משמעות תפקידו של תומך בקבלת החלטות. כמו כן, השופט נסמך על חוות דעת של מומחה, שלא ראיין את בני משפחתו של י' כדי להעריך את קשריהם ואת סד הלחצים המופעל על י'".

בפסק הדין, השופט קובע שחרף התנהלותה הפזרנית של י' הוא לא מצא שמעשיה הם ניצול מזימתי, משום שד' וי' מבינים שהתנהלות זו קלוקלת ואף שכרו יועץ כלכלי לשיפור המצב.

"אני מבהיר שוב, איני מכיר את הנפשות הפועלות ולא שמעתי את הצדדים, וכל מה שאני יכול לומר הוא על סמך פסק הדין. יכול להיות שהשופט השתכנע מכנות הטענות של ד' או שלפי עמדתו העקרונית, יש לתת משקל משמעותי לרצונו של י' ולכבד את האוטונומיה שלו. אני כשלעצמי לא ממש מבין את ההיגיון בפסק הדין. בעת התערבות גורמי הרווחה היו כל הסימנים המעידים על סכנה של ניצול. ובכן, ממה נפשך: אם אכן מדובר בניצול, הרי ברור שאין לאפשר לגורם החשוד בניצול להיות תומך קבלת החלטות, אבל גם אם מדובר בהתנהלות פזרנית, כיצד ניתן למנות תומך קבלת החלטות שהוא עצמו לא יודע לכלכל את צעדיו בתבונה".

יתר על כן, מוסיף עו"ד בן דוד, "י' שוכן בנישה בסלון; וד' חתמה עם י' על הסכם ממון המיטיב בעיקר עימה ומנכס אליה זכויות כספיות שצבר י' במקום עבודתו. מדובר במקרה בולט של ניגוד אינטרסים. מעבר לכך, האם ד' ראויה לתפקיד 'תומך קבלת החלטות לענייני רכוש?' ד' התנהלה בפזרנות לאורך זמן, ולא ברור כיצד השופט מאפשר 'לחתול לשמור על החלב' ולהמשיך לנהל את ענייניו הכספיים של י'. כל שכן, כאשר לא ידוע מהו משלח ידה ומהו מקור פרנסתה. לאור עובדות אלו, ראוי היה למנות אדם חיצוני ובלתי-תלוי שישמור על זוג זה מהתנהלות כלכלית בלתי אחראית".

מדוע, אם כן, החליט השופט למנות את ד' כתומכת קבלת החלטות של י' ולא מינה אפוטרופוס חיצוני לי', כפי שהמליצו גורמי הרווחה?

"בית המשפט נתן משקל משמעותי לרצונו של י' וקבע מספר מסוים של מגבלות על אופן קבלת ההחלטות בעניינו. בעולם מתוקן, שבו יש לאפוטרופוס הכללי כלים לפקח, ייתכן שזה היה פתרון טוב, אבל ספק בעיני אם המגבלות הללו יהיו אפקטיביות. היה נכון יותר להתנות את מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות לאחר שהנכס המשותף יירכש ובני הזוג יעברו לגור בו - בטוחה כזו לפחות היתה שומרת על קורת הגג של י' - אדם חסר ישע שתלוי בד'".

לדברי עו"ד בן דוד, "דומני שבית המשפט התייחס בהסתייגות יתרה מאפוטרופסות, שהיא כשלעצמה דבר רע אך לעתים רע הכרחי. אדם ששבר רגל נזקק לעתים לקיבוע בגבס למרות שלילת חופש התנועה שלו. מי שלא יכול לדאוג לענייניו ועובר שבר כלכלי, לעתים צריך קיבוע של מינוי אפוטרופוס, לפחות באופן זמני כדי למנוע החמרה במצבו הכלכלי".

לסיכומו של עניין, אומר עו"ד בן דוד, "אין לי ספק שבית המשפט כיוון לפתרון ראוי ונכון, אך בית המשפט היה אמור ליצור תכנית שבנויה משלבים, כאשר בשלב הראשוני אין מנוס ממינוי של בעל תפקיד כמו אפוטרופוס או רואה חשבון מלווה (פרקטיקה מקובלת הנהוגה ברשויות מקומיות כושלות), שתפקידו לבחון לאורך זמן אם נוצרה התנהלות כלכלית ומשפחתית נכונה.

"בשלב השני בית המשפט יוכל לאפשר לבני הזוג להתנהל כלכלית ללא ליווי, תוך מתן דו"חות לגוף פרטי כדוגמת עורך דין, שיוכל לעקוב בזמן אמת אחרי התנהלות זו ולבצע ביקורות פתע כדי לוודא שהכספים מתנהלים כראוי, במקביל להליך גישור עם בני משפחת המקור.

"רק בשלב השלישי ראוי היה להגיע להחלטת בית המשפט המפורטת בפסק הדין, בטווח שנע בין שנה וחצי לבין שנתיים, כדי לאפשר לבני הזוג לצבור ניסיון בהתנהלות כלכלית משפחתית וחיובית אל מול כל הגורמים המעורבים. עם זאת, לבית המשפט אצה הדרך והוא מינה לאלתר את האישה כתומכת לקבלת החלטות, בזמן שאמצעי ההגנה שהוא קבע אינם מספיקים ועומדים במבחן המציאות. מהלך זה נעשה מתוך רצון לקדם אג'נדה הנוגעת לשיח אודות זכויות אדם, שבמקרה שלפנינו אינה מתכתבת נכונה עם המציאות האכזרית, שבה עדיין אנשים מנצלים זה את זה ועדיין יש אנשים הזקוקים להגנה, אפילו אם זו ניתנת במחיר של מינוי אפוטרופוס".

ליצירת קשר עם משרד עורכי הדין בן דוד-אברהם-הכהן ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון
- 077-9971409

לעמוד המשרד באתר משפטי

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

הילה צור-שינזי, בשיתוף zap משפטי
  • עוד באותו נושא:
  • פסק דין

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully