תחום הבטיחות בעבודה הוא נושא רחב ביותר וכולל מעל 100 חוקים ותקנות. רוב המעסיקים אמנם מודעים לנושא ולחשיבותו, אך מעסיקים רבים מתבססים על הנחות שגויות בנוגע לאחריותם בעת תאונה בעבודה, ולכן אינם נוקטים בכל האמצעים הנדרשים ולא מבטחים עצמם בכיסוי ביטוחי מספק.
נושא הבטיחות חשוב עבור כל סוג של מעסיק, כל שכן במפעלים היצרניים ובחברות הבנייה, שם פוטנציאל התאונות הקטלניות גבוה יותר. אך גם בענפים אלה, בהם המעסיקים מחויבים לבטח את עצמם בביטוח חבות מעבידים, לא תמיד הם מבינים עד כמה חשוב שהיקף הכיסוי יהיה בהערכה נכונה אל מול פוטנציאל הסיכון.
המנהל אחראי ישירות לעובדיו
פקודת הבטיחות בעבודה (בנוסחה החדש משנת 1970) קובעת כי מנהל הארגון, או בשפת החוק "תופש המפעל", אחריותו "מוגברת" והוא אחראי ישיר לבריאות עובדיו. מדובר בכך, שמעבר לנזק הכלכלי הגדול שעלול להיות בצידה של אחריות זו (במקרה של תביעה אזרחית מצד הנפגע), היא גם חושפת את האחראים לאחריות פלילית בהתאם לעבירות הרלוונטיות בחוק העונשין.
לאחרונה, מנהלי מפעלים מנסים להעביר את אחריותם מהם והלאה, על ידי העסקת ממונה בטיחות חיצוני (פרילנסר), כך שבעת תביעה האחריות תושת עליו. אך הניסיון מראה שזוהי תפיסה שגויה, כפי שמראה המקרה הבא.
משרדי ייצג לאחרונה ממונה בטיחות בעבודה במפעל יצרני, שקיבל הודעת צד ג' מהחברה שהעסיקה אותו כפרילנסר ודרשה שישפה אותה בגין תשלומים שנאלצה החברה לשלם לאחר שנתבעה על ידי עובד שנפצע בתאונה שקרתה ב-2016.
בעל המפעל סבר שניתן להעביר את האחריות לממונה הבטיחות, אך הצלחנו להוכיח כי האחרון ביצע את תפקידו לפי הגדרות החוק ובהתאם לתקנות. הוכחנו כי לא היתה רשלנות מצידו של ממונה הבטיחות וכי המפעל עצמו לא תמיד שעה לייעוץ שלו וקיבל החלטות בניגוד לדעתו המקצועית. כך הצלחנו לנתק את הקשר הסיבתי בין התאונה לתפקודו של ממונה הבטיחות, והאחריות הושתה על הנהלת המפעל שבשטחו אירעה התאונה.
כאשר התאונה היא בלתי נמנעת
למרבה הצער, תאונות יקרו תמיד, והדרך של מעסיק או ממונה בטיחות להתגונן היא להוכיח שביצעו את כל הנדרש לפי החוק והתקנות, ושלמרות זאת קרתה התאונה, כך שהיא היתה בלתי נמנעת. לחלופין, ניתן להוכיח כי האשם טמון בעובד עצמו, כאשר לדוגמה פעל בניגוד להדרכות ולתקנות. הפסיקה קובעת מידה של "אשם תורם" לעובד על פי תרומתו לאירוע הבטיחות, וקביעת הפיצוי במקרה של תביעה אזרחית מושפע מכך באופן ישיר.
בכל תאונת עבודה, כזו שיכולה היתה להימנע או בלתי נמנעת, פונה הנפגע לביטוח לאומי להגשת תביעת תאונת עבודה, ממנה יתקבל פיצוי בהתאם לגובה הפגיעה או הנכות שתיקבע. במקביל, יכול הנפגע להגיש תביעה אזרחית נגד המעביד, ואם יוחלט שהמעביד התרשל וחב את אחריותו לתאונה, ייאלץ לשלם את הפיצוי שיקבע בית המשפט, אך בניכוי כל התשלומים שהתקבלו מביטוח לאומי. הפיצוי עשוי להיות גבוה ביותר, ולכן חשוב מאוד שהמעסיק יוודא שהכיסוי הביטוחי שלו מתאים.
כך תגנו על עצמכם בתביעות בטיחות בעבודה
כבר אמרנו שתאונות יקרו תמיד ויש לצפות להן ולהיערך אליהן, תוך ניסיון מתמיד לצמצם אותן ככל הניתן. רק כך יכול מעסיק להבטיח לעצמו כי לא ייפגע במקרה של תביעה אזרחית נגדו. להלן חמש הנקודות החשובות ביותר להתנהלות נכונה בתחום הבטיחות בעבודה:
1. לעסוק במניעה - מאחר שהאחריות המוגברת חלה על המעסיק, ראוי שיהיה מעורב מראש במניעת התאונות. חשוב ביותר למנות עוסקים בבטיחות על פי התקנות: מעל 25 עובדים מחייב מינוי נאמן בטיחות ומעל 50 עובדים מחייב מינוי של ממונה בטיחות. בנוסף, חשוב לדאוג לציוד העבודה הנדרש שיהא תקין, לציוד הבטיחות הנדרש לפי סוג ואופי פעילות המפעל, להיתרים ולרשיונות הנדרשים בחוק, כך שיהא קושי להוכיח רשלנות בעת תאונה.
2. להיות מעורב - מעסיק שמעוניין לצמצם סיכונים חייב להיות מעורב בנושא הבטיחות ולוודא שיחד איתו מעורבת כל שרשרת הניהול: שמנהלי המשמרת מעבירים תדריך בוקר ראוי, שהעובדים מקפידים על אמצעי המיגון ושמנהל המשמרת מפקח עליהם, שמנהל המפעל עוקב אחרי סקר הסיכונים ושהליקויים הגורמים לסיכון יתוקנו בזמן ולא יוזנחו. מעורבות כזו תצמצם בוודאות את מספר התאונות בכלל ואת מספר התאונות הקטלניות בפרט.
3. לייצר אווירה של בטיחות - נהלי הבטיחות רבים, ועל מנת לוודא שהם מתקיימים לעילא, חשוב שתהיה אווירת בטיחות במפעל. אווירה נכונה נבנית תוך הקפדה ודוגמה אישית, מלמעלה כלפי מטה. כאשר כל הדרגים מקפידים בדקדוק על בטיחות, נוצרת האווירה הנכונה שממזערת סיכונים.
4. להבין את גודל האחריות - חשוב שמעסיק יבין את גודל אחריותו ולא יתבסס על כך שהאחריות היא חיצונית, גם כאשר ממונה הבטיחות הוא פרילנסר. החוק קובע כי האחריות של תופש המפעל היא אחריות מוגברת. הן החקיקה והן הפסיקה קובעות אחריות לעניין הבטיחות מהדרגה ההיררכית הגבוהה ביותר ועד העובד עצמו, כלומר: המנכ"ל, סמנכ"ל, ממונה בטיחות, אחראי אולם ייצור (באם מדובר בתעשיה), קבלן ביצוע (באם מדובר באתר בנייה), מפקח עבודה באתר בנייה/ מנהל משמרת ודרגי ניהול שונים בהתאמה לאופי פעילות המפעל/ האתר.
5. לדאוג לכיסוי ביטוחי מתאים - מעביד שאינו רוצה למצוא עצמו בקריסה כלכלית חייב לבחון את הכיסוי הביטוחי שלו בפוליסת חבות מעבידים ולהתאים את גובה הכיסוי לפוטנציאל הסיכון. בנוסף, חשוב לוודא שהפוליסה כוללת כיסוי לתביעות צד ג'.
תאונות עבודה, למרבה הצער, קורות ויש פגיעות בגוף ואף בנפש. אחריותם של המעסיקים היא לעשות הכל על פי החוק ואף מעבר לכך על מנת לצמצם ככל הניתן את הסיכונים הבטיחותיים. מעסיק שפועל כך ימנע ככל הניתן פגיעות בעובדיו ויגן על עצמו גם מבחינה משפטית בעת תביעה.
משרד עורכי הדין אלקה שלם מייצג לקוחות פרטיים ועסקיים בתחומי דיני מסחר, חוזים מסחריים, ליווי עסקאות, חוזים עסקיים, חדלות פרעון ועוד. ליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון - 053-4323500.
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד