לפני כארבע שנים נהג משאית של משאבת בטון, אז בן 45, הגיע לאתר בנייה, מיקם את המשאית היכן שאמור היה לעבוד, ובעת שירד במדרגות המשאית החליק ונפגע בברכו. הנהג ישב בצד כדי להתאושש מהמכה, לאחר מכן המשיך בעבודתו עד שסיים, החזיר את המשאית לחברה שבה הוא עובד ומשם נסע לרופא ויצא לחופשת מחלה, שבסופה לא חזר לעבודתו.
בבדיקה התברר כי הברך שלו נחבלה באופן שאינו מאפשר לו לחזור לעבודתו כנהג משאית - עיסוקו ב-25 שנה האחרונות. כשפנה לחברת הביטוח, היא סירבה להכיר באירוע כתאונה בטענה שלנהג לא היו עדים לתאונה ולכן אין ביכולתו להוכיח זאת.
"אין זה מקרה קלאסי של פגיעה ברכב. נפילה ממשאית בעת עבודה מהווה נסיבות תאונה שהביטוחים לא ממהרים להכיר בהן, אלא אם כן יש עדים לכך", מסביר עו"ד מיכאל בן עדי, המתמחה בתחום הנזיקין וייצג את נהג המשאית בתביעה.
חברת הביטוח לא הכירה בנפגע
כשאדם נפגע בתאונת דרכים, הדיווח הראשוני לרופא הוא אחד הדברים שעשויים להשפיע על ההכרה של חברת הביטוח בו כנפגע בתאונת דרכים. עו"ד בן עדי מספר שבמקרה הנוכחי, הנהג נכנס לרופא לזמן קצר, "על הדרך", ולא קיבל טיפול במלוא תשומת הלב. לכן, הרופא לא פירט את נסיבות התאונה בגיליון הרפואי וכתב בלאקוניות "חבלה סיבובית בברך". רק לאחר כשבועיים הנהג פנה לאורטופד, שניסח בפירוט ובבהירות את השתלשלות האירוע.
"במקרים של תאונות דרכים שהן גם תאונות עבודה עומדות בפני הנפגע שתי אפשרויות: האחת, לפנות בתביעה לבית משפט ולבקש מינוי מומחה לבדיקת הנפגע וקביעת נכות ופיצוי על התאונה. השנייה, לפנות אל המוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בנפגע כנפגע עבודה ובהמשך להיבדק בוועדות רפואיות. קביעת הוועדה הרפואית בביטוח הלאומי מחייבת את חברת הביטוח אשר תעניק לנפגע פיצוי נוסף, מעבר לפיצוי שמתקבל מביטוח לאומי", מסביר עו"ד בן עדי.
"כעורך דין, אני מעדיף את המסלול הראשון - פנייה לביטוח הלאומי, משום שיש לי אפשרות ללוות את הלקוח לוועדות בביטוח לאומי ולפנות לוועדת ערר במידת הצורך. לעומת זאת, כאשר בית המשפט ממנה מומחה, עורך הדין לא יכול ללוות את הלקוח ואין אפשרות לערער".
במקרה הנוכחי בחר עו"ד בן עדי במסלול מול ביטוח לאומי שהכיר בתאונה, ובוועדה רפואית קבעו לנהג 10% נכות צמיתה בגין פגיעה בברך והוא קיבל פיצויים בסך כולל של 240,000 שקל בגין שלושת החודשים שבהם לא עבד, תקופת נכות זמנית ומענק נכות. "בשל העובדה כי חברת הביטוח עמדה על סירובה משום שלא היו לנפגע עדים והמסמך הרפואי הראשון לא העלה בבירור שיש פגיעה כתוצאה מהחלקה מהמשאית, הגשנו תביעה לבית משפט", הוא מספר.
הפיצוי - פי 4 יותר מסכום הפיצויים הסטנדרטי
בית המשפט פסק פיצוי בגובה של 445,000 שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין ואגרת בית משפט. כלומר, בצירוף הפיצויים שקיבל מביטוח לאומי, הנפגע קיבל קרוב ל-750,000 שקל בשל נכות של 10% - סכום הגבוה פי שלושה ואף ארבעה מסכום הפיצויים הסטנדרטי העומד על 150,000-200,000 שקל.
עו"ד בן עדי מוסיף כי "לאחר שמיעת הראיות, השופט מצא את התובע מהימן וקיבל את הגירסה של הנהג במלואה כעדות יחידה של בעל דין. הוא הסתפק בפירוט שהופיע בסיכום הפגישה אצל האורטופד, שבועיים לאחר הפגיעה. בסופו של דבר הבאנו עדות נוספת של אחד ממנהלי החברה שבה הנהג עובד, שאמנם לא דיווח שנכח בפגיעה עצמה אלא העיד שבסוף היום הנהג עדכן שנפגע בברך ואינו יכול להמשיך לעבוד".
נפגעתם בתאונת דרכים במהלך העבודה - מה חשוב לעשות?
עו"ד בן עדי מציין שבמקרה של תאונת דרכים במהלך העבודה, חשוב להקפיד על לקיחת עדות מעדים בסביבה הקרובה, שראו את האירוע או העניקו טיפול ראשוני, ולשמור את שמותיהם ואת מספרי הטלפון שלהם, במיוחד אם מדובר באנשים זרים שאינכם מכירים.
שנית, חשוב להקפיד על הנאמר לרופא בביקור הסמוך לתאונה ולוודא שהרופא אכן כתב ופירט את כל מה שדיווחתם לו, ובמקרה שלא עשה זאת, לעמוד על כך ולבקש לפרט את פרטי האירוע והפגיעה משום שהדבר עשוי להכריע אם התביעה תתקבל או תידחה.
"חשוב מאוד מתחילת התהליך להיות מלווה על ידי עורך דין שמתמצה בתחום. אנשים שפועלים ללא ליווי משפטי עלולים לעתים לגרום נזקים בלתי הפיכים בתיק או לכך שהתביעה כלל לא תתקבל בבית המשפט", מסכם עו"ד בן עדי.
לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון - 077-2305433
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד