"גופי התכנון שכחו את המתנחלים שהקימו את יהודה ושומרון", כך טוען עו"ד דניאל קרמר, המתמחה בדיני תכנון ובנייה ביהודה ושומרון ומלווה בשנים האחרונות מתנחלים רבים שמבקשים להסדיר ולמצות את זכויות הבנייה שלהם בקרקע.
לדברי עו"ד קרמר, במסגרת עבודתו הוא נתקל שוב ושוב בתופעה, במסגרתה המדינה ויזמים פרטיים מתעלמים מבחינה תכנונית מהזכויות של מתנחלים ותיקים, שהגיעו ליהודה ושומרון לפני עשרות שנים, ומתייחסים אליהם ואל צורכיהם בצורה פוגענית.
"הדבר אולי נובע מהרצון המבורך להסדיר את הבנייה הקיימת על ידי תכניות בניין עיר חדשות לצד השאיפה לפתח את היישובים הקיימים על ידי בנייה חדשה", מסביר עו"ד קרמר, "אבל הבעיה היא שהמגמות סותרות זו את זו ודווקא המתנחלים החלוצים נפגעים".
"המדינה דחפה אנשים להקים בתים"
כדי לרדת לשורש הטענות צריך לחזור לאחור יותר מחמישה עשורים, לתקופה שלאחר סיום מלחמת ששת הימים. באותם ימים עודדה המדינה את המתנחלים להקים את בתיהם בשטחי יהודה ושומרון שנכבשו במלחמה.
"המתנחלים הוותיקים הקימו את בתיהם בעידוד הרשויות המוניציפליות ובהכוונה שלהן, וההתיישבות נחשבה למעשה ציוני מהמעלה הראשונה", טוען עו"ד קרמר. "אלא שבאותו זמן לא הוכנו תכניות לטווח ארוך ולא נבחנו ההשלכות העתידיות שיהיו לבנייה המזורזת".
המתיישבים הראשונים, שהתבססו בשטח באופן חלוצי, נאלצים כעת להתמודד עם תכניות בינוי חדשות המבקשות להרחיב את היישובים הקיימים. הבעיה היא שפעמים רבות אלו אינן מתיישבות עם המציאות התכנונית הקיימת בשטח.
"חלק מהתכניות החדשות מאיימות על מרקם החיים של התושבים הוותיקים", טוען עו"ד קרמר. "לעתים יש תחושה שהמטרה התכנונית הרצויה כאילו מקדשת את האמצעים. כתוצאה מכך, בתים שנבנו מתוך תפיסה של בנייה כפרית הפכו לפתע למובלעת בתוך מתחמים של בנייה רוויה".
"מסתירים את הנוף, האור והאוויר"
לדברי עו"ד קרמר, לתכניות הבינוי החדשות יש השלכות מרחיקות לכת על הבתים של המתנחלים הוותיקים, ובמקרים רבים הוכניות החדשות עלולות לגרום להסתרת הנוף, האור והאוויר ולפגוע בדרכי הגישה לבתים הקיימים.
הסתירה בין הצורך לדאוג לצורכי המתנחלים הוותיקים לבין הצורך להרחיב את היישובים מתרחשת במקביל לבעיה האובייקטיבית הקיימת בשטח: מחסור בקרקעות.
כפי שמסביר עו"ד קרמר, על פי התפיסה השלטת כיום בהתאם למשפט הבינלאומי, לא ניתן להפקיע את הקרקעות שנמצאות בבעלות פלסטינית, וקיימות מגבלות המונעות שימוש בהן לצורכי התיישבות, למעט מקרים שבהם קיים במקום אינטרס משותף לפיתוח לערבים וליהודים.
עו"ד קרמר מסביר כי "המתיישבים טרם זכו למעמד זהה כתושבי קבע הזכאים לסיפוק צרכים ציבוריים כאזרחים מן השורה, גם בדרך של הפקעה לצורכי ציבור".
לדבריו, התנהלות המדינה כלפי המתנחלים הוותיקים מעוררת בעיה מוסרית, שכן המדינה היתה זו שעודדה אותם לבנות את בתיהם, כאשר עדיין לא היו תכניות בניין עיר בתוקף.
"למתנחלים ניתנו היתרי בנייה עקרוניים מתוך רצון אידיאלי להקים ישובים חדשים וכוונה להסדיר אותם בעתיד בהתאם למצב הקיים", הוא מסכם. "הציפייה, לפחות ברמה המוסרית, היא שהמדינה תפתור את הנושא באופן שלא יגרום לפגיעה למתנחלים הוותיקים או שישולם להם פיצוי ראוי".
תושבי יהודה ושומרון, זקוקים לסיוע מול מוסדות התכנון בהסדרת הזכויות שלכם? פנו לעו"ד דניאל קרמר המלווה מתיישבים רבים במיצוי זכויותיהם או בטלפון - 053-6301804
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד