התחמקות מתשלום מזונות היא תופעה ידועה, שבארץ נאכפת על ידי ההוצאה לפועל במגוון כלים, ביניהם עיקול חשבון בנק והוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ. עם זאת, לא פעם גם כאשר פסק הדין ניתן בארץ, יכול אחד מהצדדים לברוח לחו"ל ולהתחמק מתשלום המזונות שנפסק לו על פי חוק. האם לבן הזוג הנותר בארץ יש מה לעשות בנדון?
"כדי שבן הזוג יוכל לגבות את תשלום המזונות מהמדינה שאליה הצד השני ברח, הוא נדרש להפוך את פסק הדין הישראלי לפסק דין מקומי בתהליך ארוך ומורכב שמצריך לנהל את התיק המשפטי אל מול מדינה זרה עם חוקים, כלי אכיפה ונוהלים שונים", מסביר עורך הדין פז יצחקי-וינברגר, אשר עוסק בדין הבינלאומי ומלווה משפחות בהליכים משפטיים בינלאומיים.
"לשם כך", הוא מסביר, "בן הזוג המבקש לאכוף את הגבייה נדרש לשכור את שירותיהם של עורכי דין מקומיים, לשלם אגרות לבתי המשפט, לשכור מומחים לדין זר, לתרגם מסמכים רבים שכרוכים בעלויות נוטריוניות וזאת רק כדי לנסות ולאכוף את פסק הדין בתהליך יקר מאוד שעלותו נעה בין עשרות אלפי שקלים לבין מאות אלפי שקלים והצלחתו כמובן אינה ודאית. כשמדובר במשפחה חד הורית, שגם כך כורעת תחת נטל המחיה, הסיכויים לגייס את הסכומים הללו כמעט ובלתי אפשריים", מציין עו"ד יצחקי-וינברגר.
ידוע שאמנות בינלאומיות מאפשרות להסדיר עניינים חוצי גבולות בין המדינות החברות. האם ישראל חתומה על אמנה המאפשרת להסדיר את נושא המזונות ולסייע למשפחות להתמודד מול החוק הזר?
"ישראל חתומה על אמנת ניו יורק (The New York Convention of 20 June 1956 on the Recovery Abroad of Maintenance,) יחד עם כ-60 מדינות נוספות, ואף חתמה על מזכר הבנות בשנת 2009 אל מול ארה"ב, שלא חברה באמנה. במסגרת האמנה, או המזכר, המדינות התחייבו לשתף פעולה לאכוף את פסקי הדין שניתנו במדינות השונות ולשאת באחריות הכלכלית על ניהול ההליכים המשפטיים, לרבות התשלום לעורכי דין, למתרגמים ולמומחים, מה שיוצר הליך נגיש יותר למשפחות המתמודדות עם בריחת בני הזוג. במקרים אלה, בן הזוג המבקש לאכוף את הגבייה יכול לפנות לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים שמטפל בפניות אלה ומרכז את ההליך אל מול המדינות באמנה".
עו"ד יצחקי-וינברגר מדגיש: "קיימת אמנה נוספת משנת 2007 (International Recovery of Child support and Other Forms of Family Maintenance.) אשר עליה ישראל טרם חתמה וכוללת כ-30 מדינות נוספות, אך עם זאת ישראל פועלת כדי להגיע להבנות עם מדינות נוספות בדומה להליך שנעשה אל מול ארה"ב".
מה בדבר משפחות המתמודדות עם בריחה למדינות שלא חתומות על האמנה או שאין מולן הבנות?
"במקרים אלה, המשפחות יכולות לפנות למשרד עורכי דין אשר מתמחה בדין הבינלאומי, שבקיא בחוקים, בנהלים ובהבדלים בין המדינות ויוכל להפעיל עורכי דין, נוטריונים, מומחים ויועצים כדי להביא לאכיפת פסק הדין במדינה הזרה. חשוב להדגיש כי גם אדם המתגורר בחו"ל יוכל לשכור שירותים אלה כאשר הוא מבקש לאכוף פסק דין בישראל - יש גם חייבים שנמלטים לישראל. משרדי מספק שירותים אלה במסגרת הפעילות השוטפת וכמו כן מעניק שירותים משפטיים גם מכוח מינויים בידי האגף לסיוע משפטי בכל הקשור למדינות האמנה".
מה הם הסיכויים להצליח לגבות את המזונות?
"האמנה יצרה כלי המאפשר לממן את השירות המשפטי עבור כל אזרח ישראלי ואין זה משנה מהו מצבו הכלכלי. עם זאת חשוב להדגיש כי סכום המזונות שנפסק לא בהכרח יתקבל בהתאם לפסק הדין, לא פעם בשל שוני בחקיקה, שכן מה שמקובל בישראל לא בהכרח מקובל במדינה זרה. לדוגמה, בישראל מקבלים שליש מסכום המזונות מגיל 18 עד לסיום השירות הצבאי ואילו במדינות שונות המושג של 'גיוס חובה' הוא זר ולעתים המזונות נחתכים כבר בגיל 16. באנגליה למשל, המזונות נבחנים על פי הכנסת ההורים ויש כמובן דוגמאות נוספות.
"השוני אף יבוא לידי ביטוי בכלי האכיפה. בישראל, צו עיכוב יציאה מהארץ הוא כלי מקובל וכך גם הכרה בעיקולים, מה שלא בהכרח מקובל במדינות אחרות. כמובן, קיימות נסיבות של כל חייב וחייב ועצם יכולת הגבייה ממנו, מרכושו, פוטנציאל השתכרותו וכן הלאה".
עו"ד יצחקי-וינברגר מוסיף: "יש לבחון את שאלת הכדאיות כאשר מתמודדים אל מול מדינה שלא חתומה על האמנה, שכן על אף שהתהליך יכול להיות מוצלח מאוד, לעתים לא ניתן יהיה לממש את מלוא הסכום עקב היעדר הכנסה מסוימת של החייב או היעדר רכוש, וכאשר אין מהיכן לעקל - אין תמורה. מסיבות אלו יש לשקול היטב אם בכלל כדאי להתחיל בהליך".
מה היית מציע למי שמתמודד עם מקרה כזה, בפרט כאשר בן הזוג נולד במדינה אחרת או בעל אזרחות זרה?
"באופן כללי, אני ממליץ להימנע מראש מהאפשרות שהצד השני יוכל להימלט לחו"ל מבלי שהשאיר מראש ערובות או בטוחות לתשלום המזונות, בפרט כאשר נמצאים בהליכי גירושין וכאשר יש ילדים קטנים ורכוש בישראל כמו דירה. עוד בשלב הגירושין יש להבטיח את תשלום המזונות העתידי, גם אם נדרש יהיה להוסיף הערת אזהרה על נכס, ואף להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ או להחתים ערבים כדי להבטיח את תשלום המזונות. כמו כן, חשוב להבטיח כי החייב יוכל לצאת לחו"ל כנגד ערבות כספית או בטוחה מספקת אחרת, להבטחת המזונות העתידיים".
ובכל זאת, מה קורה כשלבן הזוג הנמלט יש אזרחות כפולה? היכן באה לידי ביטוי סמכות בתי המשפט?
"במקרה זה ישנם מבחנים רבים, ביניהם מקום מגורי הילדים הקטנים, הכנסת בן הזוג הנמלט ויכולת כלכלית. ייתכן שאם הילדים הקטינים מתגוררים בארץ ואביהם במדינה כמו ברבדוס, כאשר הכנסת האב עומדת על 600 דולר, הרי שלא ניתן יהיה לחייב אותו בפסק דין ישראלי גבוה, אלא להתאים את סכום המזונות לשכרו. ייתכן שאף יינתנו שני פסקי דין - אחד ישראלי ואחד זר, שיש לבחון אותם כמו גם את ההסכמים הנלווים אליהם לנוכח מציאות אכיפה שונה במדינות שונות ויתרת חוב פיגורים שונה בכל מדינה ומדינה. לכן, חשוב ליצור קשר עם עורך דין הבקיא בדין הבינלאומי".
עו"ד יצחקי-וינברגר מציין מספר כללי "עשה" כדי לצלוח תהליכי גירושין אל מול נתינים זרים בהצלחה ולהבטיח את עתיד המשפחה. "הדבר הנכון והראוי לכל אדם הוא לדאוג לילדיו ולרווחה שלהם. עליו לוודא שהוא לא דן אותם לחיי עוני, וזאת ללא שום קשר לסכסוך שיש או אין עם בת או בן הזוג. גם כאשר מעריכים שהעניינים יתנהלו על מי מנוחות, הנתונים יכולים להשתנות בעתיד והדברים נכונים במיוחד כאשר יש ילדים קטנים שצפויות שנים רבות של תשלומי מזונות עתידיים בגינם, ובפרט כאשר בן או בת זוג הם בעלי אזרחות זרה או אזרחים זרים".
לדבריו, "במצבים אלה נכון יהיה להבטיח מראש את המזונות העתידיים וכך להימנע מהצורך בהליכי גבייה בינלאומיים. אם חלילה אתם בכל זאת מתמודדים עם אירוע מסוג זה ונדרשים לאכוף פסק דין ולגבות מזונות במדינה זרה, דעו שיש באפשרותכם להיעזר ללא עלות בשירותי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, כאשר בן הזוג נמלט למדינה החברה באמנת ניו יורק 1956, או כאשר הוא נמלט לארה"ב. לחלופין, כאשר בן הזוג נמלט למדינה שאינה חברה באמנה, תוכלו לפנות לייעוץ משפטי פרטי העוסק בדין הבינלאומי".
לפרטים נוספים ולייעוץ משפטי צרו קשר בטלפון - 077-2303726 או במייל - paz@piwlaw.com
לעו"ד פז יצחקי וינברגר באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד