הסיפור הבא קרה באינספור גרסאות, אך תמיד עם אותה תוצאה: איש עסקים נתן דירה במתנה לבתו. לאחר שלוש שנים מצא את עצמו בהליך חדלות פירעון (פשיטת רגל) והדירה נלקחה מבתו בצו בית משפט. הדבר קרה לאחר שהנאמן בתיק הצליח להוכיח שבעת מסירת הדירה, לפני שלוש שנים, אותו איש עסקים היה נתון במצב של חדלות פירעון, ולכן מסירת הדירה לבתו היתה לא חוקית.
הסיפור הזה אולי נשמע מוזר אך הוא נפוץ למדי ועומדים מאחוריו חוקים מפורטים. כאשר אדם אינו יכול לעמוד בחובותיו, עומדת בפניו האפשרות לנקוט בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי לצורך הסדרת חובותיו באופן קולקטיבי. מהצד השני נמצאים הנושים שמייחלים לקבל את כספם בחזרה, וההליך אמור לשרת את האינטרס שלהם להיפרע מהחוב. על מנת לשמור על הוגנות מירבית, הליך חדלות פירעון מתבצע כהליך קולקטיבי שבו נשמר עיקרון השוויון בין הנושים, וישנה חשיבות גדולה לשמירה מירבית על הנכסים העומדים לחלוקה על מנת למקסם את שיעור החזר החוב לנושים באופן שווה. לכן, בתחילת ההליך נבדקות לעומק פעולות של החייב שיכולות להיחשב כהעדפת נושים, הפוגעת בערך השוויון, או כהברחת נכסים, הפוגעת במצבת הנכסים העומדת לחלוקה.
שני עקרונות אלה כה חשובים, שהם מאפשרים לבית המשפט לבטל עסקאות בדיעבד. עו"ד פארס ג'בילי מסביר: "נקודת הפתיחה הרשמית של הליך חדלות פרעון היא עם מתן צו לפתיחת הליכים. אבל כמעט תמיד, עוד לפני מתן הצו הרשמי, החייב היה בחדלות פירעון כלכלית, כלומר במצב שבו אין לו יכולת לפרוע את חובותיו. פער הזמנים בין חדלות הפירעון הכלכלית לבין פתיחת ההליך הפורמלית מאפשר לחייב במקרים מסוימים לפרוע חובות לנושים שהוא מעדיף, או להבריח נכסים לצדדים שלישיים. כדי למנוע את המקרים האלה קבע המחוקק מספר הוראות המאפשרות לבטל עסקאות באמצעות משיכה לאחור של תחילת ההליכים לנקודת הזמן שבה החייב היה בחדלות פירעון כלכלית".
עו"ד ג'בילי מסביר כי פעולות של העדפת נושים נעשות פעמים רבות בתום לב. "לעתים אנשים מוצאים עצמם בחובות כבדים שאין באפשרותם לפרוע. הם עוד לא יודעים בוודאות שהם הולכים להליך חדלות פירעון, והם מנסים לפרוע את מה שהם יכולים, כאשר מבחינת סדר עדיפויות הם פורעים תחילה חוב לנושה מסוים שחשוב להם או מקורב אליהם. הם לא עושים זאת במטרה להתחמק משאר החובות, הם פשוט לא יודעים שבשלב זה המעשה אסור ושהוא עלול להתבטל על ידי בית המשפט".
מה נחשב להעדפת נושים?
כאשר קיים חוב לכמה נושים שונים, ולחייב ישנה אפשרות לפרוע חלק מחובותיו בלבד (כלומר, אין באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו), הוא נחשב לחדל פירעון מבחינה כלכלית. אם בשלב זה החייב ישלם לנושה מסוים לפני שייפתחו נגדו הליכי חדלות פירעון, הדבר עלול להיחשב כהעדפת נושים וכפגיעה בעיקרון השוויון בין הנושים, במידה שפירעון החוב נעשה שלא במהלך העסקים הרגיל.
אם בית המשפט משתכנע שזה המקרה, קיימת בידו הסמכות לבטל את התשלום (פירעון החוב) ולהורות לאותו נושה להשיב את הכסף לקופת הנשייה לטובת חלוקה בין הנושים כולם. על מנת שבית המשפט ישתכנע, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:
1. מועד ביצוע הפעולה חל בתקופה של שלושה חודשים לפני מועד הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, ולגבי נושה שהוא קרוב משפחה של החייב - שנה לפני הגשת הבקשה.
2. בעת ביצוע הפעולה החייב היה במצב של חדלות פירעון כלכלית, כלומר אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם.
3. בשל הפעולה ייפרע לאותו נושה חלק גדול יותר מהחוב לעומת החלק שהיה נפרע לו במסגרת הליכי חדלות הפירעון לפי סדר הפירעון.
"חשוב לזכור שהחוק מקנה לחייב טענות הגנה", מסייג עו"ד ג'בילי, "וככל שהחייב מצליח להוכיח אותן, בית המשפט לא יבטל פעולה המקנה עדיפות לנושים. אחת ההגנות המשמעותיות היא אם החייב מראה שהפעולה שביצע היתה במהלך העסקים הרגיל".
מה נחשב להברחת נכסים?
בשונה מהעדפת נושים, פעולות שהחייב מבצע על מנת להבריח נכסים מנושיו, באמצעות מכירה או העברה של נכס לטובת מישהו אחר ללא תמורה או בתמורה נמוכה, לא פוגעות בעיקרון השוויון בין הנושים, אך הן גורמות העמקת חדלות הפירעון של החייב מאחר שהן מקטינות את מסת הנכסים של החייב, אבל לא את מסת ההתחייבויות.
בדומה לסמכויות המוקנות לבית משפט לביטול פעולה המקנה עדיפות לנושים, לבית משפט מוקנות סמכויות לביטול פעולות שנחשבות להברחת נכסים, בהתקיים מספר תנאים הקבועים בחוק. על מנת שבית המשפט יגיע למסקנה כי מדובר בהברחת נכס, צריכים להתקיים שלושה תנאים מצטברים:
1. העברת הנכס בוצעה ללא תמורה או בתמורה שאינה הולמת בנסיבות העניין.
2. הפעולה בוצעה בתקופה של שנתיים לפני מועד הצו, או ארבע שנים כאשר מדובר בקרוב משפחה.
3. במועד ביצוע הפעולה, החייב היה במצב של חדלות פירעון כלכלית.
עו"ד ג'בילי מוסיף כי בחוק קיימת סמכות לבית המשפט לבטל פעולה של הברחת נכסים, אפילו אם הפעולה בוצעה במהלך שבע השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, וזאת כאשר החייב ביצע את הפעולה במטרה להבריח את הנכס מהנושים.
לא למהר לנקוט בהליך חדלות פירעון
מתן סמכות לבית המשפט לבטל פעולות המקנות עדיפות לנושים או הגורעות נכסים מקופת הנשייה (הברחת נכסים) גורם לאי ודאות ועלול לפגוע בחייבים ואף בנושים, ורצוי להימנע ככל הניתן מהסיכון שאלה יקרו.
"רוב החייבים טועים לחשוב שכל מה שהיה לפני פתיחת הליך חדלות הפירעון הרשמי לא משנה, והם מסתכלים רק על מועד הצו ואילך", אומר עו"ד ג'בילי. "אבל חשוב להבין שעלולות להיות השלכות מרחיקות לכת לפעולות שהחייבים מבצעים לפני פתיחת ההליכים, אפילו עד שבע שנים אחורה. חייבים רבים מבצעים פעולות בתום לב ולא יודעים שפעולות כלכליות אלו עלולות להיחשב לפי החוק כאסורות באופן שמביא לביטולן על ידי בית המשפט".
לכן, אומר עו"ד ג'בילי, "הדבר הנכון הוא לבדוק היטב יחד עם עו"ד מומחה האם נכון בכלל להיכנס להליך של חדלות פירעון, כיוון שעם הכניסה להליך ומינוי נאמן מטעם בית משפט, שתפקידו בין היתר לבצע בדיקות וחקירות לגבי פעולות שביצע החייב לפני הכניסה להליך, החייב עלול למצוא את עצמו בסיטואציה לא פשוטה ולהיות מחויב בהחזרת כספים ונכסים שנתן לקרוביו ולצדדים שלישיים.
"לפני שרצים וממהרים לפתוח בהליך חדלות פירעון, מומלץ להסתכל לעומק עד שבע שנים אחורה ולראות אם בתקופה הזאת נעשו פעולות חשודות שעלולות לפגוע בהליך השיקום של החייב. צריך לזכור שיש עוד פתרונות מלבד נקיטה בהליך חדלות פירעון, כמו גיבוש הסדר נושים קולקטיבי או הסדרים פרטניים עם הנושים", הוא מסכם.
משרד עו"ד ג'בילי הוקם בשנת 2013 ומספק מכלול מקיף של שירותים ופתרונות משפטיים המותאמים אישית ללקוח. המשרד עוסק בין היתר בחדלות פירעון לחברות וליחידים, הסדרי חוב והוצאה לפועל, ייצוג בתיקי ליטיגציה מסחרית ונזיקית.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 054-3089135
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד