בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לאחרונה כי בעל עסק לאיטום גגות, שמצבו הרפואי הידרדר והעסק שלו נסגר, יהיה זכאי לגמלת נכות על פי שכר של 20 אלף שקל בחודש, ולא על פי שכר של 4,600 שקל בחודש, כפי שניסה לטעון הביטוח הלאומי.
בכך קיבל בית הדין לעבודה את טענת בעל העסק, שלפיה אין לקחת בחשבון לצורך חישוב הגמלה את השכר הנמוך יותר. הסיבה: שכר זה התבסס על חודשים שבהם מצבו הרפואי של האיש הידרדר והעסק עמד לפני סגירה, כך שבאותה תקופה כמעט שלא בוצעה עבודה בפועל במסגרת העסק.
"בית הדין קבע למעשה שאין להעניש את בעל העסק בחישוב הגמלה על נסיבות חיצוניות שלא היו בשליטתו", אומר עו"ד אסף ברק, שייצג אותו. "רק בגלל נסיבות אלו הוא הרוויח שכר נמוך משמעותית בחודשים שהיו רלוונטיים לחישוב הגמלה".
"צמצמתי את עבודתי בגלל מצבי הרפואי"
בעל העסק (67) עבד בחברה לאיטום גגות שאותה הקים. על רקע מחלה שממנה סבל, הוא הוכר על ידי ביטוח לאומי כנכה בשיעור של 89%. למרות הקושי, המשיך האיש לעבוד, אך החל מיוני 2017, עקב הידרדרות במצבו הרפואי, צמצם בעל העסק את היקף המשרה שלו ובסוף אותה שנה העסק נסגר.
עד אוגוסט 2017, פיטר האיש בהדרגה את כל העובדים בעסק, ומחודש ספטמבר באותה שנה הוא נותר בעסק כעובד רשום יחיד ועסק בפעולות מנהלתיות לסגירת העסק, וזאת עד למינוי מפרק מאוחר יותר בחודש דצמבר 2017.
רצה הגורל ושנה לאחר מכן הוא אובחן כחולה בסרטן העור, והיות שעבודתו בוצעה בעיקר בשמש הפגיעה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעה לו נכות בשיעור של 27%. במוקד פסק הדין עמדה השאלה כיצד יש לחשב את שכרו לצורך קבלת הגמלה. על פי קביעת הביטוח הלאומי, ייעשה החישוב לפי שכרו בחודשים אוקטובר-דצמבר 2017, שבהם השתכר 4,620 שקל לחודש בלבד.
במסגרת תביעתו, טען בעל העסק כי התבססות על השכר שקיבל בחודשים אלה היא שגויה מאחר שבאותה תקופה העסק לא היה פעיל והשכר ששולם לו לא היה מלא. "בגלל מצבי הרפואי שהלך והידרדר צמצמתי את שעות עבודתי בחודשים אלה וביצעתי רק פעולות משרדיות מעטות לחיסול העסק", טען האיש בבית המשפט. לדבריו, צריך היה לחשב את שכר עבודתו כפי שהיה עד יולי 2017, בסך של יותר מ-20 אלף שקל לחודש.
"כל חישוב אחר פוגע בזכויות שלי", הוא טען. זאת ועוד, לדבריו לאורך השנים הוא שילם דמי ביטוח לאומי על בסיס שכר של כ-20 אלף שקל בחודש.
מנגד, הביטוח הלאומי הכחיש את טענותיו של האיש. לדבריו, חישוב גמלת הנכות בוצע על פי בסיס השכר של השנה שקדמה להפסקת עבודתו וזאת על פי חוק, ולכן בסיס החישוב שנקבע הוא על פי השכר לחודשים אוקטובר-דצמבר 2017.
"בעל העסק לא יכול היה לעבוד גם לו רצה"
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל את תביעתו של בעל העסק וקבע כי בחמשת החודשים האחרונים לעבודתו הוא לא קיבל שכר מלא בגלל נסיבות חיצוניות שלא היו תלויות בו. "התובע לא יכול היה לעבוד גם לו רצה", קבע בית הדין.
בית הדין הדגיש כי בעל העסק נהג בהגינות וביושר, ויכול היה למשל להעלות את שכרו בשלושת החודשים האחרונים לצורך קביעת הגמלה אך נמנע מלעשות זאת.
מחלתו של האיש וסגירת העסק שלו לא היו בשליטתו ולכן אין לפגוע בחישוב שכרו", פסק בית הדין והדגיש: "צודק התובע בטענתו כי אילו היה מעלה לעצמו את שכרו בשלושת החודשים האחרונים לעבודתו היה דוחה הביטוח הלאומי את בסיס השכר וטוען כי יש לחשבו לפי השכר הרגיל".
מסקנתו של בית הדין היתה ברורה: "בכל השנים השתכר התובע 20 אלף שקל, ורק בחודשים האחרונים של 2017 ירד שכרו באופן דרסטי. משכך הוא זכאי לשכר שקיבל בטרם חלה החמרה במצבו הרפואי".
זקוקים לייעוץ משפטי שוטף או לייצוג בבית המשפט בנושא הנוגע לדיני עבודה, נזיקין או ביטוח לאומי? פנו לייעוץ ראשוני אצל עו"ד אסף ברק בטלפון - 077-2303946
לעמוד המשרד באתר משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד