בית המשפט המחוזי בבאר שבע התערב באורח נדיר בהחלטה על הטלת עיקולים זמניים שקיבל בית משפט השלום באילת וביטל אותה. ההחלטה התקבלה במסגרת סכסוך משפטי סבוך סביב וילה באילת, שנמכרה לחברה על ידי בני זוג שנקלעו לקשיים כלכליים.
שופט המחוזי יעקב פרסקי קבע בהחלטתו כי בית משפט השלום שגה כאשר הטיל את העיקולים הזמניים על בני הזוג. "המחוזי קבע כי החברה לא הצליחה להרים את נטל השכנוע ולהוכיח כי סיכוייה לזכות בתביעה גבוהים יותר", מסבירה עו"ד ענת נוי פרי, שייצגה את בני הזוג. "מדובר בהחלטה יוצאת דופן, שכן המחוזי מתערב רק במקרים נדירים בעיקולים שמטילים בתי משפט השלום".
הבעל מכר את הוילה בעקבות מצוקה כלכלית
הפרשה נוגעת, כאמור, לבני זוג מאילת שנקלעו למצוקה כלכלית בעקבות תאונת עבודה שאירעה לבעל. על הרקע הזה, נאלצו השניים למכור את ביתם כדי לכסות את חובותיהם לבנקים. לצורך כך, פנו בני הזוג לאדם נוסף וביקשו שיסייע להם למוכרו.
האחרון טען שיש לו משקיעים שיוכלו לרכוש את הנכס וביקש מעורכת דין שמספקת לו שירותים באופן קבוע, להקים חברה שתשמש לרכישתו. באוקטובר 2018 חתמו הצדדים על הסכם המכר, שבמסגרתו היתה אמורה החברה לסלק משכנתא והלוואות שרבצו על הנכס מבנק לאומי.
ואולם לטענת בני הזוג, החברה לא שילמה להם את מלוא התמורה, ובנוסף פיגרה כמעט בכל התשלומים והעבירה את תשלומי הסילוק למשכנתא באיחור ניכר, מה שגרם להם נזקים כבדים של עשרות אלפי שקלים. על הרקע הזה, ובעקבות חילוקי דעות סביב הסדרת מעמדם החוקי של חלקים בנכס, התעוררה מחלוקת בין בני הזוג לבין החברה.
בדצמבר 2019 הגישה החברה תביעה נגד בני הזוג שבה דרשה מהם לפנות את הנכס. בנוסף, תבעה החברה מהשניים 625 אלף שקל על איחור במסירת הנכס ועל ירידה בשוויו עקב איחור בהוצאת היתר בנייה. בכתב ההגנה שהגישו השניים הם הכחישו את הטענות נגדם.
בני הזוג טענו שהחברה פעלה באופן בלתי חוקי
בינואר 2020 הגישה החברה בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד כדי לתמוך בתביעתה, אולם בית המשפט קבע כי יש לדון בבקשה במעמד שני הצדדים.
שלושה חודשים לאחר מכן קבע בית המשפט כי "רב הנסתר על הנגלה" בתיק וכי הוא אינו יכול להכריע בבקשה מבלי שייחקרו בה עדי מפתח. בינתיים, הוטל צו עיקול על בני הזוג עד להכרעה סופית בבקשה. בהמשך, דחה בית המשפט את בקשת בני הזוג לביטול העיקולים והורה על מתן צווי עיקול במלוא סכום התביעה - החלטה שעליה הגישו בני הזוג בקשת רשות ערעור למחוזי.
בבקשה טוענים בני הזוג, בין היתר, כי החברה פעלה באופן בלתי חוקי בהליך וביצעה עבירות מס חמורות, ולכן אין לקבל את בקשתה להטלת עיקולים זמניים. עוד טענו בני הזוג כי בית המשפט הטיל עליהם עיקול, אף שרכיב התביעה הרלוונטי לא הוכח "ולו בראשית ראיה", והחברה לא ענתה על התנאי להטלת עיקול של "ראיות מהימנות לכאורה", ולכן דינו להתבטל.
לטענת בני הזוג, החברה הציגה "גירסה אנמית לחלוטין כשהיא מעלימה מבית המשפט עובדות מהותיות ביותר". הם דרשו מבית המשפט להתערב בשל "עיוות דין קיצוני וחמור שנגרם להם".
המחוזי: בית משפט השלום טעה בהחלטתו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את בקשת רשות הערעור שהגישו בני הזוג ונימק זאת בטעות שביצע בית משפט השלום בהחלטתו המקורית. על פי המחוזי, ההחלטה להטיל את העיקול מלכתחילה היתה שגויה, שכן בית משפט השלום ציין כי "כפות המאזניים בין הצדדים מעוינות". כלומר, אין עדיפות לצד זה או אחר.
לאחר שכבר הטיל את העיקול, חזר בית משפט השלום על קביעתו כי "רב הנסתר על הגלוי בתיק", אך למרות זאת קבע כי "לא הורם הנטל שעבר לבני הזוג לצורך ביטול העיקולים".
בית המשפט המחוזי הדגיש כי לאחר שנקבע כי אין עדיפות למי מהצדדים, היה על קודמו לדחות את הבקשה לעיקול זמני, שכן נטל השכנוע לצורך הטלת עיקולים זמניים מוטל על מגיש הבקשה, כלומר על החברה במקרה זה, שלא הצליחה להרים אותו.
בשורה התחתונה דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה להטלת העיקולים וחייב את החברה בהוצאות בני הזוג בשתי הערכאות בסך של כ-5,000 שקל.
נקלעתם לסכסוך בתחום האזרחי או המסחרי? חשודים או נאשמים בהליך פלילי ואתם זקוקים לייעוץ משפטי ברמה הגבוהה ביותר? פנו לעו"ד ענת נוי-פרי לצורך קיום היוועצות ראשונית בנושא או בטלפון - 077-5418503
לעמוד המשרד באתר משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד