אם יש משהו שאזרחים ישראלים אוהבים הוא שיש להם עוד אזרחות. אין כמעט ישראלי שלא פשפש היטב בשורשיו, אסף מסמכים וניסה לזכות באזרחות זרה שמגיעה לו לפי מוצאם של הוריו. דרכונים אירופאיים מבוקשים מסיבות רבות ומובנות, ודרכון רומני הוא אחד המבוקשים ביותר. הדרכון מעניק למחזיקים בו הטבות רבות, דוגמת מעבר חופשי בין כל המדינות החברות באיחוד האירופאי, זכות להתגורר ולעבוד בשטחי האיחוד ללא כל מגבלה, הטבות ביורוקרטיות וכספיות בפתיחת עסקים בינלאומיים וניהולם, לימודים בהנחות משמעותיות ובעיקר תחושת ביטחון כללית.
אבל בעוד שנראה שכולם רוצים דרכון זר, לא כולם ממהרים להתחיל את התהליך, מחוסר זמן וממחשבה ש"תמיד נוכל להגיע לזה בעתיד". הבעיה, כפי שמסביר עו"ד ונוטריון דניאל הרשקו, המתמחה בליווי ישראלים בהוצאת דרכון רומני, היא שזה לא תמיד נכון.
"בגדול, צאצאים לאזרחים רומניים זכאים לקבל את האזרחות בעצמם ולהעביר אותה גם לילדיהם", אומר עו"ד הרשקו, "אבל יש יוצאים מן הכלל שזמנם להוצאת הדרכון קצוב ומדובר בלא מעט אנשים: אזרחים רומנים לשעבר שאזרחותם נשללה מהם מוגבלים בהוצאת האזרחות שלושה דורות קדימה. לאחר מכן, לא ניתן להתאזרח יותר".
החוק מבדיל בין מי שאזרחותו נלקחה למי שנשאר אזרח
בשנות ה-50 וה-60 היתה עלייה גדולה של יהדות רומניה לישראל. אלה שזכו לעלות ארצה בתחילת שנות ה-50 נשארו לרוב אזרחים רומנים, כך שכל צאצאיהם לדורות הבאים נחשבים גם הם לאזרחים רומנים. לעומתם, אלה שעלו לישראל בין השנים 1957 ל-1964 עשו זאת בכמעין בריחה ואזרחותם נשללה מהם או שהם נאלצו לוותר עליה. עבור אלה, התאזרחות מחדש מוגבלת לשלושה דורות של צאצאים.
"צריך להבין את המשמעות של החוק הזה עבור הישראלי הממוצע", מבהיר עו"ד הרשקו. "אם נניח יש לאדם כלשהו סבתא שעלתה לארץ בשנת 1960, ומאז עברו כבר יותר מ-60 שנה, זו כנראה ההזדמנות האחרונה של הנכדים שלה לקבל אזרחות רומנית. אם הנכדים לא יעשו זאת, ילדיהם (הנינים) כבר לא יוכלו להתאזרח וזה יהיה אבוד עבור כל הדורות הבאים. לעומת זאת, נכד שיתאזרח - כל הצאצאים שייוולדו לו והדורות שיבואו אחריהם כבר יהיו אזרחים גם הם".
מסיבה זו הזמן דוחק, "אבל יש עוד סיבות למהר", אומר עו"ד הרשקו, "ובעיקר גם כי כל הזמן יש שינויים בחוקי האזרוח של מדינות אירופה, שמקשיחות את התנאים. בנוסף, גם עבור אלה שעלו בתחילת שנות ה-50 ואזרחותם לא נשללה, הזמן אוזל. נכון, באופן עקרוני מגיעה להם אזרחות, אבל חשוב לדעת שאזרחות רומנית לא ניתנת באופן אוטומטי. תהליך ההתאזרחות סבוך ומלא פרטים ומסמכים שיש להמציא, ואם התהליך הזה לא מתבצע תוך תשומת לב מוקפדת לכל הדקויות, המון זמן הולך לאיבוד במקרה הטוב, ובמקרה הרע יכולה להגיע תשובת סירוב".
עוד סיבה שיש למהר ולנסות להתחיל את התהליך היא כל עוד הסבים והסבתות עדיין בחיים ויכולים לסייע במסירת פרטים. "הרבה פעמים אחרי שאנשים נפטרים קשה מאוד לאתר את המסמכים הדרושים, ואני רואה המון מקרים כאלה לאורך שנות עבודתי בתחום", מסביר עו"ד הרשקו. "רק לאחרונה נתקלתי במשפחה מקסימה שהסבא נולד ברומניה, רק שצאצאיו לא ידעו כלל באיזו עיר הוא נולד, וכתוצאה מכך לא ניתן היה בכלל להתחיל בהליך".
לסיכום מדגיש עו"ד הרשקו: "בין אם אזרחותם של הסבים נשללה או שלא, מומלץ לטפל באזרוח מהר כאשר הם עודם בחיים ויכולים לסייע עם מסירת פרטים. לא תמיד יש מסמכים בנמצא, אבל כשאנחנו מקבלים פרטים מדויקים, למשל על מקום הלידה, השם הקודם וצורת האיות שלו, אנחנו כבר יודעים לעשות את העבודה ולאתר את המסמכים בעצמנו".
ליצירת קשר ולפרטים נוספים לחצו כאן או בטלפון - 053-2704953
לאתר>>
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד