ככלל, קיימים שני מאגרי מידע בתוך תדפיס המידע הפלילי של כל אזרח המנוהלים על ידי משטרת ישראל: רישום פלילי הוא רישום הכולל בתוכו מידע אודות הליכים פליליים מבתי משפט ובתי דין שונים שהסתיימו בהכרעת דין מרשיעה, כמובן לאחר שהוגשו בגינם כתבי אישום. לעומת זאת, רישום משטרתי הוא רישום פנימי של המשטרה אודות תיק אשר ממתין לבירור דין (מב"ד) ושטרם נתקבלה החלטה בעניינו באם להגיש כתב אישום או לגנוז את התיק, וכן תיקי חקירה שנסגרו בעילה שאינה "העדר אשמה פלילית" (לדוגמה, תיק שנגנז בעילה של חוסר ראיות יהווה רישום משטרתי). תיק שבו אדם נחקר באזהרה והוחלט לגנוז אותו בעילה של היעדר אשמה לא יופיע ברישום המשטרתי ויימחק לחלוטין כלא היה.
כאשר קיים רישום פלילי הוא עלול להוות מכשול בקבלה למקומות עבודה מסוימים, בגיוס לצה"ל, בהוצאת ויזה עבור נסיעה לחו"ל ועוד.
חוק המרשם הפלילי
לדברי עו"ד תומר בנישתי, לפני מספר חודשים בודדים נכנס חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשע"ט- 2019, אשר מחליף את החוק הקודם ומביא עימו בשורה חשובה לציבור. "ראשית, אם בעבר כל אדם יכול היה לפנות לתחנת משטרה ולבקש תדפיס מידע פלילי, תוך הצגת תעודת הזהות שלו, היום רק עורכי דין עם ייפוי כוח ספציפי יכולים לעשות זאת. הרציונל הוא, בין היתר, לצמצם את הגורמים שיכולים לעיין בתדפיסי המידע הפלילי של אזרחים.
"יתרה מכך, החוק מגדיר בדיוק רב אילו גופים רשאים לבקש לעיין בתדפיס המידע הפלילי של אדם, ומגדיר סנקציה פלילית למי שאינו מורשה על פי הוראות החוק ומבקש לקבל לעיונו תדפיס מידע פלילי של אדם. כך לדוגמה, סעיף 42(א) לחוק מגדיר כי מי שדרש, במישרין או בעקיפין, מידע פלילי על אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), דינו - מאסר שנה; עשה כן לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו - מאסר שנתיים".
בנוסף, קוצרו באופן משמעותי תקופות ההתיישנות ותקופות המחיקה של פרטי הרישום הפלילי. הדבר תלוי כמובן בסוג העבירה, בנתונים נוספים ובשאלה האם האדם עומד בקריטריונים של החוק.
כיצד ניתן למחוק רישום פלילי ומשטרתי?
ביחס למחיקת רישום פלילי, עו"ד בנישתי מדגיש כי המחיקה נעשית באמצעות בקשה שמופנית למחלקת חנינות אצל נשיא המדינה, שלו הסמכות הבלעדית להורות על מחיקת רישום פלילי. "המטרה היא לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה ובכך להביא למחיקה של פריט הרישום הפלילי".
לקראת חגיגות שנת 75 למדינת ישראל, הצהיר נשיא המדינה על מתווה חדש של מדיניות חנינות, ובו השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מהרגיל ביחס למבקשי חנינה מעל גיל 75, נכי צה"ל, הלומי קרב ומי שתרם תרומה ייחודית לביטחון המדינה, ויינתן משקל מיוחד לתהליכי שיקום של בגירים וצעירים. "המדיניות המיוחדת", מסביר עו"ד בנישתי, "תחול לגבי בקשות החנינה שיוגשו עד לתום שנת ה-75 כלומר עד ל-13.5.2024. אני ממליץ בחום רב שבקשת החנינה תיעשה על ידי עו"ד המתמחה בפלילים ובעל ניסיון בהגשת חנינות".
ביחס למחיקת רישום משטרתי, עו"ד בנישתי מסביר כי יש שתי אפשרויות למחיקת הרישום:
הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק הפלילי - "משום שרק תיק שנסגר בעילה של היעדר אשמה נמחק לחלוטין ואינו מופיע ברישום. בקשה זו חייבת להיעשות על ידי עו"ד המתמחה בפלילים. ראשית, פועלים לקבלת חומרי החקירה, עוברים בצורה מדוקדקת על הראיות ומגישים בקשה לשנות את עילת הסגירה. ניתן להגיש בקשה זו בכל תיק, וההחלטה ניתנת על ידי הגורם שסגר את התיק".
פנייה למדור רישום פלילי במשטרת ישראל - "במסגרת הבקשה, יש לפרט בצורה רחבה את כלל הנימוקים הנדרשים לעניין ואשר בגינם מבקשים את ביטול הרישום המשטרתי. בקשה זו צריכה להיות בהתאם להוראות החוק והתקנות הרלוונטיות".
משרד עוה"ד פינטו בנישתי ושות' מתמחה בדין הפלילי על כל רבדיו. למשרד ניסיון רב שנים בייצוג וטיפול בהליכים למחיקת רישום פלילי ומשטרתי. ליצירת קשר ולפרטים נוספים פנו כאן או בטלפון - 072-2596616
לעמוד המשרד באתר משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד