בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב ביטל לאחרונה צו הריסה מנהלי שהוצא נגד תושב העיר, בעקבות עבודות בנייה שביצע בבית מגוריו ביפו. במסגרת ההחלטה, מתח בית המשפט ביקורת קשה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב והצביע על פגמים חמורים בהוצאת הצו.
במסגרת ההליך הסתבר כי עובדי העירייה שהוציאו את הצו לא היו מודעים להסכם פשרה שנחתם עם התושב במסגרת הליך הפקעה שאפשר לו לבצע את הבנייה, ולצורך השלמתה אף קיבל תמורה כספית. בית המשפט מתח ביקורת נוקבת על הוועדה בנימוק, שיד ימין אינה מתואמת עם יד שמאל, מספר עו"ד עוז רדיע, שייצג את התושב.
רצף של הליכים שהסתיימו בזיכוי
האיש (73) מתגורר משחר ילדותו בבית ישן ביפו הסמוך לאיצטדיון בלומפילד. מצבו הבריאותי אינו טוב, ובמרוצת השנים "שרד" מספר נסיונות לסלקו מהנכס כשהרשות המקומית משתמשת בכל האמצעים שעומדים לרשותה. כך למשל, לפני כעשור ניסתה העירייה להוציא לו צו הריסה ללא הרשעה, אך הצו בוטל על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, בין היתר, מהטעם שהאינטרס הציבורי אינו גובר על האינטרס האישי של התושב. מספר שנים לאחר מכן הוגש נגד האיש כתב אישום על בנייה ללא היתר בעקבות תלונה שהגישה נגדו קרובת משפחה, אך גם הליך זה הסתיים בזיכויו של האיש ובביטול כל ההליכים נגדו.
הפרשה הנוכחית החלה לפני כשנתיים לאחר שהתושב הקים קיר חוצץ בין בית מגוריו למדרכת הרחוב. תלונה שהוגשה למחלקת הפיקוח בעיריית תל אביב הובילה את פקח הוועדה למהר ולהוציא צו הריסה מנהלי לאחר שעירב בעניין גורמים נוספים מטעם הוועדה.
התושב "נעמד על רגליו האחוריות" והגיש בקשה לביטול הצו לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, באמצעות עו"ד רדיע. בבקשה טען התושב כי הצו שהוצא מתעלם מהסכם פשרה שנחתם בין הצדדים שנים ספורות לפני כן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שמכוחו נבנה הקיר וכי ההליך בוצע ללא היוועצות המתייחסת להסכם הפשרה, פגם חמור שמצדיק את ביטול הצו.
לעומת זאת טענה הוועדה המקומית כי התושב איננו הבעלים של הנכס וכלל לא הוכיח זיקה אליו, כי עבודות הבנייה טעונות היתר וכי קוימה היוועצות כדין.
ביקורת קשה על התנהלות ועדת התכנון בפרשה
השופטת מירי הרט-ריץ ביטלה את צו ההריסה המנהלי, תוך שמתחה ביקורת קשה על התנהלות ועדת התכנון בפרשה. תחילה התייחסה השופטת לטענת העירייה שלתושב אין זיקה לנכס, ולכן הוא לא יכול, כביכול, לבקש את ביטול צו ההריסה. בהחלטתה קבעה השופטת כי עצם העובדה שמתנהלים נגד התושב הליכים משמעותיים לאורך השנים ואף נחתם עימו הסכם פשרה מוכיחה שהעירייה הכירה בכך שיש לתושב זיקה לנכס.
בהמשך התייחסה השופטת לעדותו של מפקח הבנייה בבית המשפט וציינה כי הוא ויתר הגורמים הרלוונטיים בוועדה לא ידעו על הסכם הפשרה שנחתם עם התושב, שמכוחו אף קיבל פיצוי המיועד לבניית קיר חוצץ עם שטח ההפקעה. מנגד, השופטת הביעה אמון בעדותם של עדי התושב.
השמאי שמונה לביצוע הליך ההפקעה העיד כי הבנייה תואמת את התשריט שתחם את שטח ההפקעה ובביקוריו בנכס לא ראה בעיה כלשהי מבחינת ביצוע הליך הפינוי מצד התושב. עורך הדין שטיפל בהליך ההפקעה מטעם העירייה העיד כי התושב קיבל פיצוי כספי עבור בניית הקיר החוצץ וסידור הגג וכי התנאי לשחרור הכספים בזמנו היה פינוי השטח, והתושב קיים את חלקו בהסכם הפשרה.
השופטת הצדיקה את הטענה שהעלה עו"ד רדיע כי איש מהמעורבים בהליך ההפקעה מטעם הוועדה המקומית לא היה מעורב בהליך הוצאת הצו המנהלי, והתחייבה עמדתם באשר להיקף השטח המופקע והבנייה שבוצעה בטרם חתמו על הצו המנהלי.
כתוצאה מכך קבעה השופטת כי הליך הכנת המסמכים לצורך הוצאת הצו היה פגום וההחלטה התקבלה על תשתית ראייתית חסרה. לדברי השופטת, הפגם החמור והמשמעותי בשלב המקדמי הוביל לפגם מהותי בהליך ההיוועצות ומדובר בפגמים המצדיקים את ביטול צו ההריסה המנהלי. על רקע זה הורתה השופטת על ביטול צו ההריסה המנהלי לאלתר וחייבה את הוועדה המקומית בהוצאות.
משרד עורכי הדין עוז רדיע ושות' מעניק חבילה מקיפה של שירותים משפטיים בתחום האזרחי והנדל"ן, חדלות פירעון וצוואות וירושות. ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 077-2314230
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד