מחיר המרמה: בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה ערעור שהגיש אדם שחויב לשלם 480 מיליון שקל למספר נושים. הערעור הוגש על החלטת הממונה על הליכי חדלות הפירעון, שלא לאפשר לאותו אדם להגיש בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון.
הסיבה לדחיית הבקשה בתיק היתה מאוד יוצאת דופן: חובות הענק של אותו אדם נצברו בעקבות שורת מעשי מרמה שביצע לכאורה בחו"ל. בשל אופן היווצרות החובות, קבע הממונה על חדלות הפירעון: אין שום סיכוי שהחייב יוכל לקבל הפטר על החובות.
במסגרת פסק הדין שעסק בערעור על ההחלטה, דחה השופט דן סעדון את הבקשה. "מדובר במקרה יוצא דופן עם נסיבות מדהימות", אומרת עו"ד יפעת בן דוד-בוסטוס, המתמחה בחדלות פירעון. "בית המשפט אישר את מה שנראה מובן מאליו: מי שיוצר חובות ענק במרמה איננו יכול להיבנות מכך".
וילה בשווייץ להלבנת כספי המרמה
תחילת הפרשה בשנת 2014. בתום הליך מורכב, בית משפט בלונדון הורה לרונן אברבוך, בנקאי המתגורר בישראל, ולאשתו לשלם 160 מיליון דולר לשורה של נושים בשל מעשי הונאה ומרמה בהיקף עצום שבהם היו מעורבים.
במסגרת התביעה נגד בני הזוג נטען, בין השאר, כי אשתו של אברבוך סייעה בהלבנת רווחי המרמה על ידי רכישת וילת יוקרה בשווייץ. בעקבות פסק הדין בבריטניה הוגשה בקשה לקבוע כי הוא אכיף בישראל. הבקשה התקבלה, והערעור עליה לבית המשפט העליון נדחה.
על רקע זה הגיש אברבוך בקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, שבמסגרתה הצהיר כי צבר חובות בהיקף עצום של 480 מיליון שקל. הממונה על הליכי חדלות הפירעון דחה את הבקשה לאחר שקבע כי על פי פסק הדין בלונדון החובות נוצרו במרמה, ולכן לא ניתן לקבל עליהם הפטר. הממונה הדגיש כי מאחר שברור כי כלל חובותיו של אברבוך יוחרגו מההפטר, לא יהיה בהליך חדלות הפירעון כדי לסייע לו.
על החלטה זו הגיש אברבוך ערעור לבית משפט השלום. במסגרת הערעור נטען כי הסמכות לקבוע אילו חובות יוחרגו מהפטר אינה נתונה לממונה, אלא רק לבית המשפט. עוד טען אברבוך כי המצב העובדתי בעניינו אינו חד משמעי: מעשיו אירעו לפני 11 שנים ויותר, הם בוצעו עם אחרים שלא ידוע מה עלה בגורלם ועוד. "לנסיבות יש משמעות שהיתה צריכה לבוא לידי ביטוי בדיון בבקשה לפתיחת הליכים", הוא טען.
הממונה היה חייב לדחות את הבקשה
בית משפט השלום דחה את הערעור בהחלטה תמציתית. ראשית קבע כי על פי הפרשנות של חוק חדלות הפירעון, לא זו בלבד שהממונה רשאי בנסיבות מסוימות לדחות בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, אלא שחובתו לנהוג כך. במקרה זה, קבע בית המשפט, הממונה היה חייב להתייחס לעובדה שכלל החובות נוצרו במרמה ולכן מוחרגים מהפטר, ולמעשה לא היה לו שיקול דעת לא להחריג אותם.
ביחס לסימני השאלה שהעלה אברבוך בנוגע לפסק הדין, קבע בית המשפט כי אין בטענה ממש. השופט סעדון פסק כי אין לו כל שיקול דעת לסטות ממה שנקבע בפסק הדין הבריטי ולאחר שנקבע שם כי החובות נוצרו במרמה.
"יהיו הנסיבות האופפות את פסק החוץ אשר יהיו", קבע השופט, "בהינתן קביעה שיפוטית מוסמכת כי החובות נוצרו במרמה, שוב לא נתון לבית משפט זה ובוודאי לא לממונה שיקול דעת לקבוע על דעת עצמם נסיבות אשר בהתקיימן תבוטל החרגת חוב מתחולת ההפטר".
עומדים בפני הליך חדלות פירעון? זקוקים לליווי משפטי מקצועי שיאפשר לכם לצאת לדרך חדשה? פנו לייעוץ ראשוני לעו"ד יפעת בן דוד-בוסטוס, המתמחה בדיני חדלות פירעון, כינוס נכסים והוצאה לפועל וכן בתחומי משפט אזרחי נוספים. לקריאה נוספת - ליחצו כאן
ליצירת קשר ולפרטים נוספים, ניתן לפנות בטל':053-6110332 או במייל bdblawoffice@gmail.com
לאתר הרשמי של עו"ד יפעת בן דוד בוסטוס
לעו"ד יפעת בן דוד-בוסטוס באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד