וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חיים בקיבוץ או במושב? כל מה שחשוב לדעת על תכנון כבישים באזורים כפריים

טלי ירון, בשיתוף zap משפטי

7.12.2022 / 13:50

תכנון כבישים ביישובים קטנים מצריך התאמה לצביון המקום והמון הקשבה לצרכים נקודתיים. מהנדס הכבישים עמי גוטליב מסביר איך מתכננים כביש במקום שגם הולכים עליו

קיבוץ. ShutterStock
"חשוב תכנון מערכתי ולא נקודתי, כדי לא לבנות במקום אחד ולהרוס מקום אחר"/ShutterStock

תכנון כבישים באזורים כפריים דורש התאמה למאפיינים של המקום ושמירה על צביון ייחודי שלא דומה לאזור אורבני. על פי מהנדס הכבישים והיועץ העצמאי בנושאי כבישים, תנועה וניקוז, עמי גוטליב, באזורים כפריים לא נמצא לרוב את ההפרדה שיש ברחוב עירוני בעיר ממוצעת, והכבישים שם נחלקים בדרך כלל בין רכבים להולכי רגל.

"כשנכנסים היום ליישוב קטן כמו קיבוץ, נראה שם בדרך כלל מערכת כבישים מינימלית ושכונות שתכננו אותן לפני הרבה שנים, בלי לחשוב על מצב שיצטרכו להגיע אליהן עם רכב", אומר גוטליב. "בגלל שבקיבוצים לא היה קניין פרטי, היו שם פחות כלי רכב. לעומת זאת, במושבים יש לרוב רשת תנועתית יותר מפותחת. בקיבוצים אנשים רגילים ללכת, לרוץ ולרכוב על אופניים על הכביש. למעשה, אפשר להגיד שרוב הקיבוץ מתנהל כמו רחוב משולב שהנסיעה בו אמורה להיות הרבה יותר איטית ומתונה".

לדבריו, "עוד דבר ששונה בקיבוצים הוא נושא התחבורה הציבורית - אוטובוסים לא עוברים לרוב בתוך הקיבוץ או שהם מגיעים לתחנה אחת או שתיים ומורידים שם נוסעים. בקיבוץ נראה יותר שימוש ברכבי הסעות".

כיצד מתבצע הליך של תכנון כביש בקיבוץ?

"קיבוץ מורכב לרוב מקהילה קטנה ומעורבת מאוד. מהנדס כבישים שעובד עם קיבוץ חייב להיות בדו-שיח עם אנשי הקיבוץ, להבין מה הם רוצים ומהו המיטב שיכול לעשות המהנדס כדי לענות על הבקשות שלהם במסגרת גבולות החוק והתקנות. חשוב לזכור שהמטרה המשותפת של הקיבוץ והמהנדס היא להגיש תכנית ביצוע שתאושר לבסוף על ידי כל הגורמים המקצועיים, ולכן שמירה על חוקי התכנון היא מחייבת".

מה קורה אם יש בקשות שאינן ברות ביצוע?

"אם ישנן בקשות שאינן ברות ביצוע, העבודה שלנו, מהנדסי הכבישים, היא להסביר מדוע תכנית מסוימת אינה מקובלת ולהציע את החלופות הכי טובות בהתאם לדרישות משרד התחבורה והנחיות תכנון כבישים".

לדברי גוטליב, בבנייה כפרית לתושבים חשוב מאוד לשמור על שטח ירוק, על מעברים בטוחים ועל הצביון המקומי. "כבן קיבוץ, אני מכיר את זה מקרוב ומניסיון אישי. מהנדס כבישים צריך לייצר מערכת כבישים שתהא ידידותית למשתמש באזורים כאלה, כמו שכונות שמתוכננות כאזור מיתון תנועה עם רחובות הולנדיים מפותלים, שמונעים באופן אורגני נסיעה מהירה ומחייבים התחשבות בסביבה, ועם זאת מאפשרים גישה לרכב סמוך לבית".

מה קורה אם אין אפשרות לתכנן כבישים רחבים?

"יש אזורים שזה אכן בלתי אפשרי כמו במקומות עם שבילים צרים מאוד שלא ניתן לתכנן בהם כביש וחניות ברוחב תקני. במקרה כזה מייצרים מגרשי חניה שיהיו הכי קרובים למספר גדול של בתים או חלקות. לחלופין, אני יכול לקבוע מערכת דרכים חד סטרית, או מפרצי המתנה שהם מקום נקודתי רחב יותר שמאפשר מעבר דו סטרי של רכבים זה מול זה".

מה הם שלבי תכנון כבישים באזורים כפריים כמו מושב או קיבוץ?

"בשלב הראשוני של התכנון צריך קודם לברר מה נעשה בעבר, האם יש תב"ע והאם נדרש לשנות אותה. אנחנו רואים מה היה בשטח ובוחנים חלופות. תיאום נושא בניית הפרצלציה, שמגדירה שטחים ציבוריים, רצועות כביש ומגרשים בבנייה עתידית וקיימת, נעשה בשיתוף עם אדריכל שזו המומחיות שלו. האדריכל מייצר פרצלציה (חלוקת שטחים לייעודי קרקע שונים) ונותן דגשים משלו לתכנון".

בשלב הבא, מסביר גוטליב, "אנחנו עושים תכנון ראשוני על פי רוחב הרצועה וחתך הדרך, תוך שאנחנו מתחשבים באלמנטים שיכולים להשפיע על התכנון כמו טופוגרפיה, לדוגמה במקרה של קיבוץ שבנוי למשל על צלע הר. בקיבוצים יש בדרך כלל מדשאות, מגרשי משחקים וכדומה, ומקום העבודה שלי הוא רצועת הדרך. רוב האנשים רוצים חניה בתוך המגרש שלהם, אך זה לא תמיד אפשרי ולעתים נדרשת הרחבה של מגרש חניה שתשרת מגרשים סמוכים".

בהמשך, אומר גוטליב, "אני מציג ללקוח תכנית ומציף בפניו יתרונות וחסרונות של כל חלופה. אנחנו מגבשים יחד את החלופה הנבחרת ומשפרים אותה עד לרמה שיהיה ניתן להגיש אותה לוועדות התכנון - תכנית שמוגשת בדרך כלל כנספח תנועה. בשלב הבא עוברים לתכנון מפורט, על כל אספקטים שלו: תכנון תנועה, תכנון פיזי, תכנון תשתיות כמו ניקוז, מים, ביוב, חשמל ותקשורת, ותיאום בין כולם".

בנוסף, קיים גם נושא תכן המיסעות. "בעמק יזרעאל לדוגמה, אשר ממוקמים בו לא מעט קיבוצים, האדמה החרסיתית טובה לחקלאות אבל רעה מאוד לתכן כבישים עקב נטייתה להתנפח לאחר ספיחת מים, ולכן דורשת החלפת קרקע בשיעור ניכר, מה שיכול לנפח את עלויות הפרויקט".

לבסוף, אחרי התכנון המפורט ואישור הוועדות, מגיע שלב המכרז והביצוע, ש"בסיומו אנחנו מבצעים אומדן עלויות ויוצרים מפרט טכני מעבר למפרט הכללי", מציין גוטליב.

איך הגעת לתכנון כבישים?

"אני בוגר הטכניון משנת 1998 עם ניסיון של 24 שנים בתחום. תכננתי פרויקטים בהיקפים גדולים במסגרת העבודות שלי במשרדים גדולים ובהמשך הקמתי משרד פרטי. אני לא מגביל את עצמי לסוג מסוים של תכנון. בין היתר, אני מתכנן חניונים תת קרקעיים לבנייה למגורים בעבודה מול הרבה מאוד קבלנים, שם נדרשים דיוק וחשיבה על כל אלמנט בתוך המבנה כמו עמודים, חדרי מדרגות, אזורי מעליות ועוד. מדובר בתכנון שונה מזה של אזורים כפריים. כיוון שמהנדס כבישים לא צריך להיות בשטח מעבר לפעם-פעמיים בשלבי התכנון, אני מבצע פרויקטים בכל הארץ ובכל סוגי השטחים".

מהם הדברים שמהנדסי כבישים חייבים לדעתך לשים אליהם לב?

"ראשית, חשוב תכנון מערכתי ולא נקודתי, כדי לא לבנות במקום אחד ולהרוס מקום אחר. אנחנו עובדים בתוך מערכת והתכנון חייב להיות חלק מהמערכת. מלבד זאת, חשוב לשים לב שאנחנו עובדים כדי לשרת אוכלוסיה ולהיענות לצרכים שלה. התפקיד שלנו הוא להשלים יישוב ולא לתכנן משהו שיהיה זר לו, ובמקביל לדעת איפה לשים גבול. בסופו של דבר, זה עניין של גישה נכונה".

לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות בטלפון 072-3251505

לעמוד המשרד באתר משפטי

הכתבה באדיבות Zap משפטי

המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד

טלי ירון, בשיתוף zap משפטי
  • עוד באותו נושא:
  • כבישים
2
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully