כששני צדדים או יותר נכנסים לשותפות עסקית, הם עושים זאת עם תקווה גדולה להצליח ועם אמונה שהכל ילך כשורה. תקווה ואמונה הן מרכיבים הכרחיים בעסקים, אך גם שכל ישר וחשיבה עסקית נחוצים להצלחה. הבעיה עם תקווה ואמונה היא שלפעמים הן גורמות לשותפים העתידיים לדלג על אחד השלבים החשובים ביותר בשותפות - עריכת הסכם מייסדים/ שותפים.
"אנשים שנכנסים לשותפות בלי הסכם מכניסים את עצמם, לרוב בלי לדעת, להליך עתידי שעלול להיות קשה, ארוך ויקר, במקרה שלא הכל ילך כשורה", אומר עו"ד אנר אבילוב, מומחה לליטיגציה ולפתרון סכסוכים אזרחיים ומסחריים, דיני תאגידים וחוזים.
"לצערי", אומר עו"ד אבילוב, "אני יכול להעיד מניסיון, שכמעט תמיד לא הכל הולך כשורה. שותפים לא מביאם בחשבון מרכיבים רבים שיש לתת עליהם את הדעת לפני שהשותפות באה לעולם. כשאין הסכם, אין מנגנון שמחליט מה תהיה חלוקת התפקידים, איך יתנהלו דברים בחיי השותפות, בעת פרידה או חס וחלילה במקרה מוות או חוסר כשרות משפטית של אחד השותפים. מה קורה למשל כאשר מישהו פשוט מפסיק לתפקד? מקרה כזה בדיוק נסגר במשרדי לא מזמן, וזה היה מסובך ממש. מה קורה כאשר אחד השותפים פשוט לא יכול להמשיך יותר ורוצה לצאת? מה קורה כאשר היחסים בין השותפים עולים על שרטון? בדיוק כמו בחיי נישואין, הכל יכול לקרות".
סכסוך שותפים ללא הסכם: מקרה בוחן
הסיפור מתחיל בשני חברים שהחליטו לפתוח שותפות, שבהמשך גדלה והפכה לחברה בע"מ בתחום עיבוד השבבים, CNC. עם הזמן, כאשר החברה התפתחה וגדלה, היחסים ביניהם החלו להיסדק. אחד השותפים הרגיש שהוא עובד יותר, השני הרגיש שהוא מקופח, והיחסים בין הצדדים הפכו עכורים עד שהם הפסיקו לדבר ולנהל במשותף את העסק. הדבר השפיע על החברה, שהגיעה למצב תזרימי שלילי עד כדי כך שנאלצה להילחם כדי למנוע פירוק בפשיטת רגל, שמלבד אובדן ההכנסות במאות אלפי שקלים עלה לחברה עשרות אלפי שקלים בשכר טרחת עו"ד, הפקדת ערבויות ועוד.
בתוך כשלושה חודשים בלבד מתחילת הסכסוך, נכנסה החברה לחובות שהלכו ותפחו לשלושה מיליון שקל, חובות שבעלי המניות היו ערבים להם אישית. מאחר שלא היה הסכם שקובע את מנגנון הפירוק בין הצדדים במקרים כגון אלה, התנהל מאבק משפטי ארוך ויקר ביותר במקביל להליכים יקרים מול עשרות נושים. לו היה בנמצא הסכם שותפים/ מייסדים שנערך על ידי עורך דין שמתמחה בדיני חברות וחוזים, העניין היה נמנע.
"בסופו של יום הצלחנו להשתלט על המפעל בחמישית הסכום שדרש בעל המניות היוצא מלכתחילה", אומר עו"ד אבילוב, "אבל זה עלה לבעל המניות הרוכש הרבה כסף, הרבה זמן ואי שקט. מובן שנאלצנו להגיע למצבים לא נעימים כמו אי תשלום משכורות ואף החלפת המנעולים במפעל ופיטורי חלק מהעובדים. המצב היה יכול להסתבך ולהיגרר על פני שנים רבות ולעלות לכולם סכומי עתק אם לא הינו מקבלים החלטות קשות ונוקטים בפעולות מהירות ונחושות".
הסכם שותפים: ודאו שהוא מפורט
הסיפור הזה דומה לסיפורים רבים אחרים, בהם סכסוך שותפים היה יכול להיפתר בקלות אם רק היה בנמצא הסכם מייסדים מפורט. "בגלל היעדר הסכם היה קושי גדול במו"מ", אומר עו"ד אבילוב. "אם היה הסכם, הוא היה אמור להתייחס לדברים ספציפיים, כמו תחומי הפעילות והאחריות של הצדדים, הפעלה של חברה, מימון הפעילות של חברה, מה קורה במידה שרוצים להיפרד, מהו מנגנון הפרידה וכיו"ב".
בעת עריכת הסכם, מדגיש עו"ד אבילוב, יש לשים לב לשתי נקודות חשובות:
ודאו כי ההסכם מתייחס לכל המצבים שעלולים להתרחש - הדרך להימנע מצרות היא עריכת הסכם על ידי עו"ד שמתמחה בתחום, שנחתם לאחר שיחות עומק עם הצדדים כך שהוא משקף את רצונותיהם כעת ובעתיד. "חשוב להבין שהסכמי המייסדים הגנריים המצויים ברשת, או תקנון חברה מצוי שניתן לקבל עם פתיחת חברה או שותפות, לא מכסים שום מצב", מבהיר עו"ד אבילוב. "לא מספיק שההסכם יקבע שיש שותפים. ההסכם חייב להסדיר את היחסים במהלך השותפות ובסופה, להגדיר חלוקת תפקידים ברורה, דרכי גיוס הון, יחסי כוחות בעבודה, כיצד יתקבלו החלטות, מה קורה אם רוצים להכניס שותף, מבוי סתום, מנגנון היפרדות ותמחור ועוד המון סעיפים שכל אחד מהם הוא קריטי".
שיקלו להכניס להסכם את "זכות הרכישה החוזרת" - דבר נוסף שעו"ד אבילוב ממליץ לעשות הוא להכניס סעיף שעוסק במנגנון "זכות הרכישה החוזרת", למצב שבו אחד מבעלי המניות מפסיק את הפעילות שלו, כפי שקרה במקרה הזה. "זכות הרכישה החוזרת", הוא מסביר, "אומרת שאם שותף מפסיק בפועל לעשות את תפקידו, אפשר לתת לו התראה, ואם בתוך פרק זמן מוגדר הוא לא מתקן את ההתנהלות שלו, לחברה יש זכות בלתי חוזרת לרכוש בחזרה את המניות שלו בערכן הנקוב ולא בערכן הריאלי בשוק.
"הערך הנקוב הוא לרוב בין עשר אגורות לשקל למניה, כך שזהו מנגנון לחץ אדיר על כל השותפים להמשיך לפעול ולעבוד במסגרת המיזם העסקי המשותף, גם במצב של חוסר שיתוף פעולה, כי הם נמצאים במצב שבו אי ביצוע תפקידם מסכן אותם ועלול להוביל אותם להפסיד ממש הכל. זהו פטיש רציני מעל הראש שגורם לצד השני באמת לעבוד".
בשורה התחתונה, מסכם עו"ד אבילוב: "הסכם נכון חוסך הרבה מאוד כסף, זמן, שקט נפשי וניהול הליכים משפטיים ארוכי שנים. אלה הליכים מתישים ויקרים מאוד, שעולים עשרות עד מאות אלפי שקלים. הסכם, לעומת זאת, נעשה בהתחלה ברוח טובה ועולה הרבה פחות. החשבון, מכל הבחינות, ברור".
משרד עורכי הדין אנר אבילוב הינו משרד בוטיק המתמחה במשפט האזרחי, המסחרי ובליטיגציה מורכבת ומגוונת, הסכמים וחוזים, תביעות נזיקיות וייצוג במכירת ורכישת דירות. ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 054-7843227
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד