ישראל כמו כל מדינה מערבית זקוקה לכוח אדם חיצוני להשלמת הפערים בשוק העבודה המקומי. בעבר, עובדים פלסטינים הועסקו בתחומי הקו הירוק בצורה נרחבת, אולם התגברות הסכסוך גרמה למדינה, החל משנות ה-90, לתור אחר עובדים זרים מעבר לים, וזאת על מנת לאפשר כוח עבודה זול, בייחוד בענפים בהם שכר העבודה נמוך וקשה באופן יחסי להשיג עבורם כוח עבודה מקומי, כגון: סיעוד, חקלאות, בניין וכדומה.
עובדים אלה מגיעים בעיקר ממדינות שבהן תנאי המחיה וההשתכרות קשים יותר, כגון תאילנד, פיליפינים, טורקיה, מולדובה, רומניה, סין ועוד. הבאתם של עשרות אלפי עובדים זרים לישראל מדי שנה השפיעה רבות על תחום ההגירה לישראל והציב את ישראל בפני אתגרים לא צפויים.
משרד הפנים פועל למניעת השתקעות עובדים זרים
רשויות ההגירה מנסות למנוע את השתקעות העובדים הזרים בישראל. לכן, אישורי העבודה לאזרחים הזרים ניתנים לתקופות מוגבלות בלבד, עד 63 חודשים בדרך כלל.
בתחילת הדרך, מהגרי עבודה בארץ הועסקו באמצעות "הסדרי כבילה" נוקשים, שמשמעותם אישור לעבוד רק אצל מעסיק מסוים. לעתים קרובות, תקופת העבודה עם המעסיק מסתיימת לפני פקיעת ויזת העבודה, אם בשל עזיבת העובד לאור תנאי עבודה או יחס מחפירים ואם בשל פיטורין ממניעים לא מוצדקים. במצב דברים זה, עם הישארות העובד הזר בישראל, נהפך הוא לשוהה בלתי חוקי העלול להיות מגורש מישראל.
בשנת 2006 קיבל בג"צ את עתירת "קו לעובד" ו"המוקד לפליטים ולמהגרים" והגדיר את הסדרי הכבילה כעבדות מודרנית. כיום עובדים בענף הסיעוד יכולים להחליף מעסיק אם הם מאתרים אחר שמעוניין בהם, אך סעיף 24 לחוק הכניסה לישראל, שנכנס לתוקף בשנת 2014, מגביל זאת לאזורים ולמספר מעסיקים בשנה. בנוסף, עובדים שעזבו מעסיק מרצונם לא יכולים לקבל ויזה הומניטארית למשל.
האם עובד זר יכול לשדרג מעמד לתושבות קבועה בארץ לאחר מספר שנים?
התשובה הקצרה היא לא. בניגוד למצב המקובל במדינות מערביות, אפשרות לשדרוג המעמד לאשרת שהייה קבועה (כלומר, קבלת תושבות או התאזרחות) נשללת מראש ממהגרי העבודה.
ישנם מקרים נדירים בלבד, כגון נישואים לאזרח ישראלי, בהם מי שנכנס כעובד זר לישראל יוכל להישאר בארץ לטווח הרחוק. הסיבה לאיסור הגירה של עובדים זרים לארץ היא מדיניות משרד הפנים לשמור על הצביון היהודי של המדינה ולאפשר הגירה בעיקר ליהודים וצאצאיהם - עולים - על בסיס חוק השבות.
מה לגבי מבקשי מקלט - מהו מעמדם על פי דיני עבודה?
בסך הכל קיימים בישראל כ-30 אלף מבקשי מקלט (נכון לשנת 2022), רובם הגדול מאריתריאה ומסודן, בעלי אישורי שהייה זמניים, אולם אלה נחשבים דה-פקטו על ידי משרד הפנים למהגרי עבודה לא חוקיים. מחד גיסא, המדינה מסרבת להעניק להם אישורי עבודה חוקיים, אולם מאידך גיסא, מחליטה שלא לאכוף על מעסיקיהם את האיסור על העסקתם. התוצאה היא שמבקשי מקלט עובדים בפועל וזכאים לזכויות עובד בישראל, על פי דיני העבודה.
הקושי העומד בפני מהגרי עבודה ומבקשי מקלט
אם כן, ישנו מתח מתמיד בין רצון המדינה שלא לפתוח את שעריה לכל דכפין, ואף להקשות על מהגרי עבודה, מסתננים ומבקשי מקלט לנהל אורח חיים תקין בישראל, לבין אינטרסים כלכליים:
ראשית, החיפוש המתמיד אחרי כוח עבודה זול למשרות שהישראלים לא ממלאים בשל שכר נמוך ותנאי עבודה קשים. שנית, הצורך לאפשר פרנסה מינימלית למבקשי מקלט אשר ממילא נמצאים בישראל. צריך לזכור כי פעמים רבות למשרד הפנים אין אפשרות חוקית לגרשם, בשל החוק הבינלאומי והסכנה הנשקפת לחייהם במולדתם.
כך למשל, החלטת שרת הפנים איילת שקד שתיכנס לתוקף בינואר 2023 לאסור על מבקשי מקלט לעבוד בערים הגדולות, על מנת למנוע את השתקעותם שם, מאיימת על ענף המסעדנות שסובל גם כך מאז משבר הקורונה ממחסור חמור בכוח אדם של כ-15 אלף עובדים.
בג"ץ שומר על זכויות עובדים זרים בישראל
דוגמה עדכנית היא עתירה לבג"צ שהוגשה בחודש מרץ השנה על ידי ארגון קו לעובד והמוקד לפליטים ומהגרים כנגד התנאים הפוגעניים בהם מועסקים עובדי בניה סיניים.
מדובר בתנאי עבדות ממש הכוללים ערבות בסכומים גבוהים (35-70 אלף שקל) על מנת שלא יעברו לחברה אחרת. בנוסף, חלק מהעובדים נדרשים לשלם "דמי רישום", מילה מכובסת לדמי תיווך בלתי חוקיים בסכומים הנעים בין 5,000 שקל לעשרות אלפי שקלים ופקדונות שלא תמיד מוחזרים בתום העבודה. בג"צ דרש להעביר את העסקתם של העובדים מחברות בנייה זרות אל חברות קבלן ישראליות, כדי לשמור על זכויותיהם.
באופן כללי אפשר לומר כי על אף שמצב העובדים הזרים בארץ השתפר מעט, דו"ח של המוקד לפליטים ומהגרים שפורסם בסוף 2021 חושף עדיין מחדלים קשים של המדינה המאפשרים סחר בבני אדם בתנאים לא אנושיים. כך מפורט כיצד המדינה מתעלמת מדיווחים על עובדים שמועסקים בתנאי עבדות, דרכוניהם מוחרמים ותנאי מחייתם קשים.
טוב תעשה מדינת ישראל, זו המתיימרת להיות מדינה מערבית החתומה על הסכמים בינלאומיים הנאבקים בסחר בבני אדם למטרות עבודה, אם תציב לעצמה סטנדרטים גבוהים יותר בכל הקשור לזכויות עובדים זרים בישראל.
משרד עורכי הדין דקר, פקס, אופיר ושות' מתמחה בהגירה, עליה לארץ, אשרת עובדים זרים בישראל, רילוקיישן וקבלת אשרות בישראל ודרכונים זרים במדינות האיחוד האירופי. לפרטים נוספים וליצירת קשר ניתן לפנות כאן או בטלפון - 053-9376328
לאתר המשרד
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד