"גישור הוא הליך וולונטרי שנעשה מתוך רצון חופשי של הצדדים. סכסוכים מגיעים להליך גישור על ידי הפניות של בית המשפט או כאשר הצדדים בוחרים בטרם הפנייה לנסות ליישב את המחלוקת באמצעות הליך גישור", פותח ואומר המגשר עו"ד והנוטריון מאור לאליאן, שמשרדו עוסק בגישור וליטיגציה אזרחית ומסחרית.
כוח ההכרעה בגישור מועבר לצדדים
לדבריו, בניגוד לתביעה המתנהלת בבית המשפט, שבה כל אחד מהצדדים טוען את טענותיו ומנסה להוכיח את צדקתו בראיות והשופט אמור להכריע מי צודק, בגישור לא "מנחיתים" פתרון או תוצאה על הצדדים.
כוח ההכרעה בגישור מועבר לצדדים. הצדדים עצמם יחד מוצאים את הפתרון שמביא לסיום ופתרון הסכסוך. המעבר ממצב של בעל דין המבקש הכרעה לפי טענותיו, למצב שבו הוא הופך יחד עם הצד השני לגורם המכריע הוא משמעותי, והוא תהליך שבעלי הדין עוברים במסגרת הגישור.
עו"ד לאליאן מציין, כי במסגרת הגישור המגשרים אינם מחליטים עבור הצדדים מה טוב להם או מה נכון וצודק. המגשרים מסייעים לקיים דיאלוג עם הצד השני, מאפשרים לכל צד לראות את הצד האחר, להבחין במניעים ובאינטרסים שלהם ושל הצד שכנגד, ומנסים להביא את הצדדים לפתרון שייתן מענה לצרכים ולאינטרסים החשובים של כל צד.
מתי מתקיים הליך גישור - לפני או אחרי תביעה?
"הליך גישור יכול להתנהל טרם הגשת תביעה או אחרי פתיחתו של הליך בבית המשפט שבו נקט אחד הצדדים. פעמים רבות סכסוכים מגיעים למסגרת של גישור כאשר הם מתמשכים ולא מסתיימים גם לאחר מתן פסק דין. זאת כאשר פסק דין שניתן לטובת צד כזה או אחר מהווה רק פתיח למחלוקות נוספות בין הצדדים".
עו"ד לאליאן מציד דוגמאות: "למשל, בסכסוכים בבתים משותפים שבהם נוצרות מחלוקות בין דיירים בבית המשותף באשר לנהלים ונשיאה בהוצאות או פעולות שיש לבצע בבית המשותף, או סכסוכים ואי הסכמות במסגרת יחסי עבודה בין צדדים".
לדבריו, "בסכסוכים משפחתיים לקיום הליך הגישור יש משמעות רבה באשר לשלמות המשפחה, כשלצדדים אינטרס לשמור עליהם. ניהול הסכסוך בבית משפט יכול לפגוע מאוד ביחסים המשפחתיים ולהעמיק את הקרע במשפחה".
אילו מחלוקות מגיעות לתהליך של גישור?
"אין מגבלה לגבי המחלוקות, שניתן ליישב במסגרת הליך של גישור. כל סכסוך בין צדדים בכל תחום אזרחי, מסחרי, עסקי או כל תחום אחר בחיים, יכול להיפתר במסגרת של הליכי גישור, ואף מתקיימים גישורים בהליכים פליליים".
מה הם היתרונות המתלווים להליך גישור?
עו"ד לאליאן מונה את היתרונות בהליך גישור:
1. הליך גישור מסדיר את יחסי הצדדים ומביא לפתרון המחלוקות בהסכמה בין הצדדים. מנגד, הליך בבית משפט מעצים את המחלוקות ומקיים את הסכסוך לאורך זמן ולפעמים מהווה מבוא לסכסוכים חדשים שיתקיים בין הצדדים.
2. הליך הגישור מייצר לצדדים ודאות והקטנת סיכונים. כוח ההכרעה בסכסוך עובר למעשה אל הצדדים עצמם אשר מגבשים יחד את הפתרון המוסכם. בניגוד לכך, בבית המשפט או בבוררות, כשההכרעה נתונה לבית המשפט, אי הוודאות גדולה ואין לאף צד ביטחון מוחלט כי עמדתו תתקבל.
3. בגישור קיימים פתרונות שאין באפשרותו של בימ"ש לתת במסגרת פסק דין. סעדים שבית המשפט יכול להקנות מצומצמים לסעדים שניתן לתבוע בבית המשפט וכפי שהוגדרו בכתבי הטענות של הצדדים. מנגד, בהליך גישור ניתן לייצר פתרונות אחרים ונוספים או לתת סעדים שאינם קשורים לסכסוך עצמו, המסדירים את יחסי הצדדים ומתוך ראייה כוללת של הסכסוך.
4. הליך הגישור מבוסס על דיאלוג בין הצדדים. בשל כך, הפתרון אינו מבוסס על סדרי דין וראיות כפי שמוכרע סכסוך במסגרת משפטית. הפתרון הוא מתוך בחירה ודיאלוג של הצדדים ועניין הראיות ומשקלן אינו העניין המשמעותי כאשר ניתן ליישב מחלוקות מבלי להסכים על העובדות או על משקל הראיות.
5. פסק דין ניתן על סמך עובדות וראיות שניתן להוכיח אותן בבית המשפט. לפעמים בעל דין צודק אך תביעתו נדחתה מאחר שלא הצליח להוכיח את תביעתו ולאו דווקא בגלל שלא צדק בעמדתו. היות שבמסגרת הליך הגישור איננו בוחנים את הראיות ואיננו מכריעים בדבר משקלן של הראיות, הרי שיש סיכוי שהפתרון המגיע מהצדדים עצמם ישקף את הצדק האמיתי ביניהם.
6. הליך גישור הוא חסוי, אי אפשר להוציא החוצה מהחדר את מה שנאמר ולא ניתן יהיה לעשות בזה שימוש בבימ"ש. עניין זה מאפשר לצדדים להיות פתוחים ומשוחררים ולומר את מה שעל ליבם ללא חשש כי הדבר יפגע בהם במידה שייאלצו לשוב לנהל את המחלוקת בבית המשפט.
7. הליך הגישור הוא קצר ויעיל בהרבה מניהול הליך משפטי, שעלול להתארך לשנים רבות. הליך גישור חוסך בזמנם של הצדדים, בהוצאות ובמשאבים (אגרות, עורכי דין, מומחים ועוד) שהצדדים ייאלצו להשקיע אם ינהלו את הסכסוך בבית המשפט או בבוררות. המדינה מעודדת לפנות לגישור, כך שאם מסתיים סכסוך בגישור, בעלי הדין מקבלים החזר של האגרות ששולמו בבית המשפט.
8. הליך הגישור הוא וולונטרי ומבחירה של הצדדים, והצדדים יכולים בכל עת להחליט כי הם מבקשים להפסיק אותו. זאת, בניגוד כמובן להליך משפטי שבו הפסקת ההליך היא בעייתית ועלולה לגרור נשיאה בהוצאות הצד שכנגד.
9. בבית המשפט מי שנמצא בחזית הוא עורך הדין, ובעל הדין הוא בעל תפקיד משני כמעט בכל ההליך, למעט השלב שהוא אמור למסור את עדותו. בבית המשפט בעל הדין יכול רק ללחוש באוזנו של מי שמייצג אותו, ואם הוא ירצה לדבר, הוא נתון לחסדי בימה"ש. מנגד, בגישור בעלי הדין נמצאים במרכז. הם מקבלים אפשרות להתבטא, מקשיבים להם ומנסים להבין את המניעים והאינטרסים שגרמו לסכסוך.
10. כאשר אדם מקבל מענה והקשבה למניעיו ולמצוקותיו וכאשר קיים מרחב של כבוד הדדי בין שני הצדדים, היושבים זה לצד זה ולא מרוחקים כמו בבימ"ש, הדבר מסייע לצדדים לנהל תהליך משמעותי ולהיות במקום של מקבלי ההחלטות בסכסוך של עצמם ולטובתם.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 053-4321595
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד