אדם נשוי הקים חברה גדולה מצליחה ומשגשגת. לאחר שנוצר קרע ביחסים ובני הזוג החליטו להתגרש, האישה דרשה, ובצדק, 50% מהחברה הרשומה בבעלות הבעל. למעשה, עומדות בפניהם מספר אפשרויות: למכור את החברה לגורם שלישי ולהתחלק ברווחים שווה בשווה. אפשרות שנייה היא לחלוק 50-50 במניות, כך שהבעל יעביר לאשה 50% ממניות החברה. סיטואציה זו יותר מורכבת, משום שלמעשה אחד מהם ממשיך לעבוד בחברה, כאשר השני הוא בעל המניות. לכן, אפשרות זו קושרת ביניהם בקשרים עסקיים ומשפיעה על השווי של חלקה של האישה.
"לרוב בתי המשפט לא מכירים באפשרות זו, אם צד אחד הוא בעלי החברה, הוא לא יכול להכריח אותה לקבל 50% מהמניות. מאידך, הוא לא יוכל להכריח אותה לרכוש את החברה משום שלא היא ניהלה אותה", אומר עו"ד והטוען הרבני אלעד זמיר.
האפשרות השלישית, השכיחה יותר, היא שאחד מבני הזוג רוכש מהשני את חלקו. אך כאן עולה שאלת התמחור. מובן שביהמ"ש ממנה מומחה שיעריך את שווי החברה, אבל נותרת עדיין שאלת המיסוי. כאשר מוכרים חברה, המיסוי המשוער הוא כשליש מהמכירה. אם לדוגמה שווי החברה הוא 18 מיליון שקל ברוטו, השווי של כל אחד מהם נטו יעמוד על כשישה מיליון שקל.
"לדברי הבעל, ביום שבו הוא ימכור את החברה, הוא ייאלץ לספוג את המיסוי, ולכן הוא לכאורה יכול לטעון שעליו לשלם לאישה את ערכי הנטו", אומר עו"ד זמיר ומציין מה תהיה עמדתה של כל ערכאה בסוגיה זו:
"בתי משפט לענייני משפחה סוברים שכרגע הבעל ממילא לא מוכר את החברה, ולכן עליו לשלם את ערכי הברוטו. לעומת זאת, הפסיקה האחרונה של בית הדין הרבני, מקבלת טענה זו וקובעת כי עליו לשלם רק את ערכי הנטו, אשר נמוכים בכשליש מערכי הברוטו. כאמור, מדובר בפער אדיר של כמה מיליוני שקלים, אשר בהחלט מהווה שיקול היכן לפתוח את התיק - בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני".
חלוקת צבירות סוציאליות
סוגיה משמעותית נוספת בחלוקת רכוש בין בני זוג בעת גירושין היא הצבירות הסוציאליות - פנסיה, קופת גמל, קרנות השתלמות וכדומה. על פי חוק יחסי ממון, כאשר אחד מבני הזוג צובר זכויות סוציאליות בזמן הגירושין - החיסכון עתיד להתחלק שווה בשווה בין הצדדים.
"מה שלא ידוע לרוב האנשים הוא שמבחינה הלכתית, אישה אשר צוברת פנסיה לא צריכה לחלוק אותה שווה בשווה עם הגרוש שלה", אומר עו"ד זמיר.
כדוגמה הוא מציג מקרה של בכירה בשירות הציבורי אשר היתה לה פנסיה תקציבית שמנה, ולבעלה היתה רשת חנויות במצב כלכלי לא טוב. במצב זה, על פי חוק יחסי ממון, הפנסיה התקציבית שלה תתחלק בין הצדדים בשווה, והחובות של העסק שלו יתחלקו בין הצדדים בשווה.
"בית הדין פסק, שהעסק שלו והחובות שלו הם שלו, והפנסיה שלה היא שלה", אומר עו"ד זמיר. "אמנם, בתי הדין הרבניים מחויבים לפסוק לפי חוק יחסי ממון, ולשם כך השתמש בית הדין בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, הקובע שבמצבים מסוימים בית משפט או בית דין רבני יכולים לסטות מאיזון משאבים בחלוקה שווה".
לדבריו, אם לדוגמה, בן זוג אחד עבד קשה והצד השני לא עשה דבר, לא הגיוני שייעשה איזון משאבים חצי-חצי בין הצדדים.
במקרה הנוכחי, התגלה שיש לבעל חשבון בחו"ל על סך 90,000 דולר שאותו לא חשף. בית הדין הרבני קבע, שמשום שלא היתה נאמנות כלכלית, האישה תישאר עם הפנסיה שלה והוא עם העסק שלו והחובות שלו. מנגד, בבית משפט התברר שזו לא היתה סיבה מספקת שלא לבצע איזון שווה בשווה - חובות וזכויות.
כיצד ניתן לדעת לאיזו ערכאה יש לפנות?
"בנושא חלוקת רכוש יש הבדלים בין בית דין רבני לבין בית משפט לענייני משפחה וזאת בלא מעט מישורים. קריטי לכן לדעת לאן לפנות כי הפערים בסופו של דבר יכולים להיות אדירים", אומר עו"ד זמיר.
לדבריו, "מה שמייחד את המשרד שלנו הוא שאנחנו גם עורכי דין וגם טוענים רבניים, כך שיש את הידע, הניסיון והזווית של שתי הערכאות. לא מעט עורכי דין חוששים מבתי דין רבניים, ולכן מובילים את הלקוחות שלהם לבית משפט, היישר לתוך 'המלכודת', או להפך. לעומת זאת, אנו מכירים היטב את שתי הערכאות, מודעים לשיקולים ולהסתברויות, ולכן אנו יכולים לבנות את האסטרטגיה המושלמת ולהשיג ללקוחותינו את התוצאה האידיאלית עבורם בצורה מתוחכמת, חדשנית ויצירתית.
"בלא מעט מקרים לא מדובר בפערים זניחים אלא בהבדלים של מיליוני שקלים בתיקים בעלי היקף רכוש", מסכם עו"ד זמיר.
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 03-7485074
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד