נקודת המוצא היא כי פסק דין בעניין תובענה כספית הוא אבן הדרך האחרונה בהליך המשפטי. עם מתן פסק הדין, על הצד שהפסיד לעמוד בהוראות בית המשפט ככתבן וכלשונן. פעמים רבות, מסיבות כאלו ואחרות, חייבים אשר ניתנו נגדם פסקי דין אינם עומדים בהוראות בית המשפט ואינם דואגים לפרוע את החובות שצברו.
דרך המלך העומדת בפני הזוכה היא לפנות ללשכת הוצאה לפועל, בבקשה לביצוע פסק דין ולנקוט הליכי גביית חובות נגד החייב עד לפירעון החוב.
יחד עם זאת, פעמים רבות לחייב ישנם חובות כספיים רבים אחרים ובפועל הלכה למעשה לא ניתן לנקוט נגדו בהליכי גביית החוב שכן אין ידו משגת לפירעון כל החובות העומדים לרשותו. במקרים אחרים, חייבים מעלימים נכסים וכספים במטרה לא לשלם את החובות הכספיים שצברו כך שבידי הנושה אין ברירה אחרת.
במקרה זה וכפי שנראה במאמר שבנדון, בידי הנושה קיימת אפשרות לפנות לבית המשפט המוסמך לדון בבקשה להכריז על החייב כפושט רגל. באופן זה ובאמצעות הליכי חדלות פירעון, ניתן יהיה לשקף את מצבו הכלכלי האמיתי של החייב ולפעול למיקסום גביית החוב באמצעות הנכסים והכספיים השייכים לו.
מה הם התנאים להגשת בקשה לנקיטת הליכי חדלות פירעון כנגד סרבן חייב על ידי נושה?
נושה אשר סבור כי לא ניתן לגבות את החוב מהחייב בהתאם להוראות פסק הדין, רשאי בהתקיים התנאים אשר יפורטו להלן לפתוח בהליכי חדלות פירעון באמצעות עורך דין גבייה בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ז - 2018 (להלן: "החוק").
• גובה החוב עומד על לפחות 76,576 שקל. חוב כספי הנמוך מערך זה לא ניתן לפתוח בגינו בהליכי חדלות פירעון. במקרה זה מומלץ לנסות להביא לפירעון החוב באמצעות הליכים משפטיים אחרים דרך לשכת הוצאה לפועל.
• נשלח מכתב התראה לחייב ובו נמסר לו כי אם לא יפרע את חובו, בכוונת הנושה לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגדו. לחייב עומדים 45 ימים ממועד קבלת המכתב לפרוע את חובו.
• על הנושה להגיש את הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון בתוך שלושה חודשים ממועד מסירת מכתב ההתראה לחייב.
• ככל שמדובר בתיק גביית חובות אשר נפתח נגד החייב בהוצאה לפועל, הרי שהנושה רשאי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ככל שנמסרה לחייב אזהרה מטעם לשכת הוצאה לפועל וזה לא פרע את חובו במסגרת הזמן הנקוב בהודעת האזהרה.
• היה והחוב הכספי נובע מפסק דין לענייני עבודה, ניתן לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החייב ככל שגובה החוב הינו לפחות 10,210 שקל והחייב לא פרע את חובו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין לידיו.
מתי יש לנקוט בהליך חדלות פירעון ומתי בהליך של הוצאה לפועל כדי לבצע גביית חובות מכוח פסק דין שניתן לטובת נושה?
לאוזן בלתי מיומנת, ההבדל בין הליכי חדלות פירעון להליכי נקיטת חובות בהוצאה לפועל דק ואינו ברור. מבחינה משפטית, קיים הבדל עצום בין שני ההליכים כאשר בכל הליך ישנן מטרות, פעולות ותוצאות שונות. ככל שהנושה סבור כי די בנקיטת הליכים משפטיים נגד החייב במסגרת הליך גביית חובות בהוצאה לפועל, הרי שדרך המלך היא לפעול נגדו באמצעות הליכים אלה.
נקיטת הליך גביית חובות בהוצאה לפועל נגד חייב תהיה אפקטיבית כאשר יש ביכולתו של החייב לעמוד בפירעון החוב, או לחלופין כאשר ידוע לנושה כי במידה שהחייב לא ישתף פעולה עם מנהל הוצאה לפועל, ניתן יהיה לנקוט נגדו בהליכי גביית החוב ולעקל את כספו, רכושו, נכסיו והמטלטלין השייכים לו לצורך סילוקו.
כאשר קיים חשש כי חוסנו הכלכלי של החייב אינו מאפשר לפרוע את החוב או שהחייב מסתיר נכסים ולא ניתן לפעול נגדו במסגרת הליכי גביית חובות בהוצאה לפועל, ניתן בהתקיים התנאים הקבועים בחוק להגיש בקשה לפתוח נגדו בהליכי חדלות פירעון.
הליכי חדלות פירעון מאפשרים לנושה באמצעות הממונה על ההליכים לרכז ולכנס את כל נכסיו ורכושו של החייב ובאמצעותם לפרוע ולסלק את החובות שצבר.
כיצד מוגשת בקשת נושה לנקיטת הליך חדלות פירעון כנגד חייב ואיזה בית משפט מוסמך לדון בה?
נושה המעוניין לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד חייב יגיש לבית משפט השלום הנמצא במקום מושבו או עסקו של החייב טופס בקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון ויצרף לו את המסמכים הבאים:
• תצהיר חתום על ידי עורך דין גבייה המאמת את כל העובדות אשר העלה בבקשתו.
• כל מסמך רלוונטי המוכיח את גובה החוב ואת עצם קיומו. במקרה זה יש לצרף את פסק הדין המורה לחייב לשלם סכום כספי וכן את מכתב ההתראה אשר נשלח אליו טרם פתיחת ההליך המשפטי.
• ככל שטרם הגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, נקט הנושה נגד החייב בהליכי גביית חובות, יש לפרט ולהסביר מדוע לא ניתן היה להשלים את גביית החוב במסגרת הליכים משפטיים אלה.
ככל שהבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון מוגשת נגד חברה בע"מ אשר לה ישות משפטית בפני עצמה, יש להגיש את הבקשה לבית משפט המחוזי הנמצא באזור עיסוקה של החברה, ללא תלות בגובה החוב.
בקשה לפתיחת הליכי חדלות נגד יחיד אשר אינו חברה תוגש לבית משפט השלום. בעבר, טרם כניסת חוק חדלות פירעון החדש לתוקפו, כל הליכי חדלות פירעון היו נדונים בבית משפט המחוזי ללא קשר לזהות החייב או לגובה החוב.
כיום, בעקבות החוק החדש ומתוך רצון להקל על בתי המשפט הכורעים תחת נטל עומס הדיונים וכן להקל על החייבים אשר באופן טבעי התמשכות ההליכים הסבה להם נזק, קבע המחוקק כי בקשות להליכי חדלות פירעון ליחיד ידונו בבית משפט השלום.
עו"ד ניסים שופן מתמחה בהגשת תביעות כספיות וגביית חובות ושיקים חוזרים ושטרי חוב עבור לקוחותיו למעלה מ- 19 שנים עם מאות הצלחות מוכחות. ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות כאן או בטלפון - 072-3972351
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד