"המדינה חייבת לקחת אחריות ולשלם לניזוקים פיצויים על שריפות שניתן היה למנוע", כך טוענת עו"ד חיה מנע, על רקע תביעה גדולה שהגיש משרדה לאחרונה לפיצוי של יקב הפועל במושב גבעת יערים. ליקב נגרמו נזקים עצומים בעקבות שריפה שהשתוללה בהרי ירושלים באוגוסט 2021.
בתביעה נטען כי השריפה אירעה כתוצאה משרשרת מחדלים, שהובילה לכך שהיקב עלה באש. מחדלים אלה באו לידי ביטוי, בין היתר, בכך שכוחות הכיבוי לא הגיעו למקום במשך שעות ארוכות, וכאשר הגיעה לבסוף כבאית בודדת, היא היתה מרוקנת ממים ולמעשה חסרת תועלת.
"התביעה צריכה לעמוד לנגד עיניו של כל מי שניזוק משריפה גדולה ונגרם לו נזק", אומרת עו"ד מנע. "בכל מקרה שבו מתרחשת שריפה באזור מיוער, כדאי לבחון אפשרות של הגשת תביעת נזיקין נגד המדינה, שכן היא עשויה להיות אחת הדרכים לתמרץ אותה לפעול סוף סוף בנושא".
25 אלף דונם בהרי ירושלים עלו באש
השריפה שבה מתמקדת התביעה היתה אחת הקשות בתולדות המדינה. היא התרחשה בהרי ירושלים בקיץ 2021 ונמשכה ארבעה ימים רצופים. על פי התביעה, האש פרצה במספר מוקדים באזור המושב בית מאיר, ובהמשך התפשטה לצובה, לעין נקובה, לעין רפא ולגבעת יערים.
"במשך ארבעה ימים קשים מנשוא כילתה השריפה כ-25 אלף דונם", צוין בתביעה. במהלך השריפה פונו מבתיהם תושבי עשרה ישובים וגם יושבי בית החולים לבריאות הנפש איתנים.
"במוקד התביעה שהגשנו עומד יקב שהוקם ביישוב גבעת יערים", מספרת עו"ד חיה מנע. "השריפה גדעה לא רק את מטה לחמם של הבעלים, אלא גם של משפחות רבות אחרות".
על פי התביעה, לאחר שביום הראשון לשריפה בשעות הצהרים נודע על דליקה המשתוללת בהרי ירושלים, הורגש בסביבות השעה 15:00 ריח חריף של אש בסביבת היקב.
"ככל שהשריפה הלכה והתקרבה, ציפו העובדים לעזרה מלוחמי האש, אבל זו בוששה להגיע", צוין בתביעה. בסביבות השעה 16:30 החליטו מנהלי היקב לפנות אותו באופן עצמאי מיושביו, ולמנהל היקב לא נותרה כל ברירה אלא לברוח ממנו.
הוא ניסה לנסוע ללא הועיל לשער המושב כדי להזעיק עזרה, אבל כל נסיונותיו עלו בתוהו, משום שכל כוחות הכיבוי נותבו לבית החולים הסמוך.
אבל אף כבאית לא נכנסה לשערי המושב
"היתה תחושת כאוס וחוסר אונים מוחלט, אבל אף כבאית לא נכנסה לשערי המושב", צוין בתביעה. רק בשעה 21:00 בערב הגיעה כבאית ראשונה למתחם היקב, לאחר שבאופן ממושך המתינה מחוץ למתחם לאישור הממונים.
ואולם, על פי התביעה, עד מהרה התברר כי כלל לא היו מים בכבאית, והכבאים לא הצליחו להמשיך ולכבות את האש. בתביעה מתואר כיצד מנכ"ל היקב הביט חסר אונים באש המשתוללת, ובמשך שעות ארוכות עמד מרחוק וצפה באש המכלה את היקב.
"בסוף, כשהיקב כבר נשרף, הגיעה כבאית שהיתה מנוטרלת וחסרת תועלת משום שלא היו בה מים", מציינת עו"ד מנע. זאת ועוד צוין בתביעה, כי אף שבשעות הערב של היום הראשון הודיע נציב הכבאות כי הושגה שליטה על האש, ביום שלמחרת שוב התחזקו הרוחות והשריפה התחדשה.
כפועל יוצא מכך, לקח זמן רב עד שכוחות הכיבוי התארגנו על ציודם ויצאו לסיבוב נוסף של כיבוי. "בינתיים, האש המתפרצת המשיכה, כילתה ושרפה עוד ועוד", צוין בתביעה. "האש לא הותירה ביקב אבן על אבן וכילתה אותו לחלוטין.
נזקים מעל 21 מיליון שקל
היקב מונה בתביעה את הנזקים העצומים שנגרמו לו כתוצאה מהשריפה, שעומדים לטענתו על יותר מ-21 מיליון שקל. התביעה מצביעה על שורה של מחדלים שיכלו למנוע את השריפה, שצוינו בהרחבה בדו"חות מבקר המדינה שחוברו בנושא.
"למדינה יש חובת זהירות למנוע שריפות, במיוחד אם אלה מתרחשות באזורים שסמוכים ליער, אבל היא לא עומדת בה", אומרת עו"ד מנע. לדבריה, כבר בשנות ה-90 ועדה שהוקמה על ידי שר הפנים דאז ליבאי קבעה כי יש צורך דחוף בשיקום מערך הכבאות, אבל דבר לא נעשה.
"הוועדה הגישה בשנת 1995 את מסקנותיה, והמליצה בין היתר על הקמת עשר תחנות משנה ביער, שינוי מבנה ארגוני של מערך הכיבוי, יצירת ערוצי קשר מיוחדים עם ישובים הממוקמים בסמוך ליער ועוד", אומרת עו"ד מנע.
בהמשך למסקנות הוועדה, נוסחה טיוטת תקנות לשיפור מערך הכבאות, ואף הוצגה טיוטה שלהן. "בין היתר, ביקשו התקנות לקבוע ישובים וקטעי דרך מוגנים, לקבוע כללים לנטיעת יער בסמוך ליישובים שמועדים לפורענות ולקבוע איך לאחסן ציוד כיבוי אש ביישוב מוגן", אומרת עו"ד מנע.
ואולם, למרות שטיוטת התקנות הוגשה לשר לביטחון פנים דאז גלעד ארדן, עד אוגוסט 2021 הן לא אושרו על ידי הממשלה וגם לא לאחר מכן. "אילו טיוטת התקנות היו מיושמות, ניתן היה למנוע את השריפה הזאת ושריפות רבות אחרות", טוענת עו"ד מנע.
בנוסף, דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 הצביע על כשלים בהיערכות להתלקחות של שריפות, ובין היתר קבע כי קיים מחסור חמור בתחנות כיבוי, מחסור בכוח אדם ומחסור בציוד של מכבי האש.
"המדינה היא זו שצריכה להוכיח שלא התרשלה"
"המדינה כושלת פעם אחרי פעם בטיפול בשריפות באזורים מיוערים, למרות חובת הזהירות שלה בנושא", אומרת עו"ד מנע.
לדבריה, "אחת מעילות התביעה על שריפות כאלו היא רשלנות. המדינה צריכה לא רק לפקח ולעקוב אחרי ביצוע פעולות למניעת התפשטות האש, אלא גם להקצות מימון למניעת התפשטות של שריפות, במיוחד אם הן עלולות להתרחש בלב יער".
בין היתר, צריכות המדינה והרשות המקומית הרלוונטית לטפל בעצים המצויים בשטח וליצור אזורי חיץ שבהם תדולל הצמחיה בכל מקום שבו יש חשש לפריצת שריפה. "בפסיקה נקבע כי מי שמחזיק ביער צריך לצפות לכך שתחזוקה רשלנית שלו תוביל לשריפה". עוד מציינת עו"ד מנע כי בכל הנוגע לשריפות, על בעלי המקרקעין (ברוב המוחלט של המקרים - המדינה) מוטלת חובת הראיה להוכיח שהם לא התרשלו.
"הרשויות צריכות לעשות הכל כדי למנוע התלקחות של שריפות ענק, ותביעות יכולות להיות כלי מצוין ל'חינוך' ולהתוויית מדיניות של המדינה בנושא", מסכמת עו"ד מנע. "אסור לרשויות לעצום עיניים, להתעלם ולנהוג ברשלנות. אם הן רק יקשיבו להמלצות, הן יוכלו למנוע שריפות רבות בעתיד".
ניזוקתם כתוצאה משריפה גדולה באזור מועד לפורענות? פנו כאן או בטלפון - 072-2599377 למשרד עורכי הדין מנע ושות' להיוועצות ראשונית על הגשת תביעה בנושא
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד