סוגיית "מיהו יהודי" מלווה את ישראל מימי הקמתה. במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר הן הדרישה לאחדות והן הקרע בעם חדים במיוחד, הנושא עולה מטעמים כואבים ונוקבים מאי פעם. האם משפחה אשר שופכת דם למען מדינת ישראל היא ישראלית? האם אנו רוצים שהדרך העיקרית להפוך לישראלי ללא קשר ליהדות או נישואין לישראלי תהיה להילחם למען המדינה כחייל צה"ל? האם הגיוני שזכות זו מוענקת או לא מוענקת לפי שיקול דעת של אדם אחד, שר הפנים, ולא לפי נוהל מסודר?
במהלך החודשים האחרונים, שר הפנים משה ארבל העניק אזרחות למשפחתם של שני חללי צה"ל - ולנטין (אלי) גנסיה ז"ל, אשר נפל ב07.10 בקרב לשחרור קיבוץ בארי לפני שסיים את הליך העלייה, וסדריק גרין ז"ל, בן לשני עובדים זרים אשר התנדב להתגייס כלוחם ונפל עם 20 אנשי מילואים נוספים בקריסת בניין ממולכד בעזה.
בקרב הציבור הרחב מוסכם שמדובר ב"מחווה נאה" וההחלטה הנכונה מצד שר הפנים. עם כל הצער, לוחמים נוספים שמשפחתם אינם אזרחי ישראל עוד יפלו חלל במלחמה זו, או בעתיד, לכן יש טעם לבחון את הסמכות של משה ארבל, או כל שר פנים שיחליף אותו בממשלה הבאה, להעניק או לא להעניק אזרחות במקרים כאלו.
מה החוק אומר לגבי הענקת אזרחות לחיילים ובני משפחתם?
על אף שפרסומים בתקשורת מקשרים את הענקת האזרחות לחוק הענקת אזרחות כבוד לחללי מערכות ישראל, אשר נחקק זמן קצר לאחר תחילת המלחמה, לא כך הוא. חוק זה נוגע אך ורק להענקת אזרחות לחייל עצמו, לאחר מותו, ומזכיר את בני המשפחה אך ורק בהקשר של התנגדותם האפשרית להענקת האזרחות.
בדרך כלל, האפשרות לקבל אזרחות ישראלית למי שהוריו אינם אזרחי ישראל מוגבלת ל:
• עולים לפי חוק השבות
• תושבי קבע אשר מתאזרחים
• בני זוג של אזרחים או תושבי קבע ישראלים
עם זאת, חוק האזרחות מאפשר לשר הפנים לפטור מהדרישות להתאזרחות - בעצם להעניק אזרחות לפי שיקולו דעתו עבור מי ש"מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה ו...פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה".
זקוקים לעורך דין העוסק בהגירה? פנו כאן או בטלפון 053-9376328 למשרד עורכי הדין דקר, פקס ושות' להיוועצות ראשונית בנושא
לאתר המשרד
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
עד כמה משתמשים שרי הפנים בסמכות זו?
ישנו הבדל רציני בין מידת הקבלה של הציבור ושל שרי הפנים בנוגע להענקת אזרחות לחיילים ובני משפחתם לעומת כל אדם אחר אשר עוזר בפועלו למדינת ישראל. קבלת אזרחות לאחר שירות בצה"ל היא עניין כמעט אוטומטי, גם עבור מי שאין לו אפשרות אחרת לקבל אזרחות בישראל (אחרים המגיעים מאותו מקום כמו סדריק גרין - ילדי עובדים זרים, מבקשי מקלט ואחרים, אשר גדלו במדינת ישראל אך לא נחשבים לתושבים או אזרחים).
ישנו אף נוהל קבלת מעמד בישראל ואחריו אזרחות להורים ביולוגיים של חיילי צה"ל, אשר התקבל רק במאה ה-21 ולאחר התנגדות ארוכה של משרד הפנים. כל חייל בודד יכול להביא את הוריו לארץ לאחר השירות, ללא קשר להתנגדות אפשרית של שר פנים המודאג מהמאזן הדמוגרפי.
מנגד, הענקת אזרחות למשפחתם של חללים תלויה לחלוטין ברצונו הטוב של שר הפנים. במידה ומחר תתחלף הממשלה שר הפנים יוכל להתעלם ממשפחתו של חייל נופל ללא שהדבר ייחשב כ"לא סביר".
מי מקבל אזרחות פרט לחיילים ומתי?
ברקע ישנו גם שינוי הגישה בשנים האחרונות בקבלת אזרחות ישראלית לספורטאים, אזרחים זרים, ללא קשר ליהדות. לאחר שמספר אתלטים זרים בולטים קיבלו אזרחות, שר הפנים ביקש מוועדה להכין נוהל מסודר לקבלת אזרחות לספורטאים שרוצים לקשור את חייהם למדינת ישראל.
משרדנו תומך בהסדרת נוהל לקבלת אזרחות הן לספורטאים והן למשפחות חיילים - אבל גם למדענים, אומנים, עובדים מומחים, אקדמאים, ועוד. כל אלו דרושים למדינת ישראל אף יותר מבועטי כדורים, ולטווח הרחוק אולי אף יותר מחיילים.
למרבה הצער, בעת כתיבת שורות אלו, אדם יכול לחיות, לעבוד ולשלם מסים בישראל במשך עשורים, לגדל כאן ילדים, ולא להיות זכאי לאזרחות, בייחוד במידה וילדים אלו לא ישרתו בצבא.
מה יכול להשתנות בזמן הקרוב?
האם ההבדל בין מדענים ואומנים לבין כדורגלנים וכדורסלנים הוא בכך שספורטאים נלחמים גם הם לטובת המדינה? או שמדובר בשפיכת דם על שדה הקרב ועל המגרש? בראשית שנות האלפיים, נפגעי פעולות איבה שהפכו לנכים היו מקבלים מעמד קבע בישראל, מה שתומך בתאוריה מעלה. כיום, אדם אשר איבד את עיניו ואת גפיו בפיגוע יכול למצוא את עצמו מגורש מהארץ לאחר שנים רבות.
לסיכום, אין סיבה שלא לקחת את הצעדים הנדרשים על מנת לפתח נהלי אשרות שיכולים להביא למעמד בישראל ובהמשך התאזרחות עבור מגוון רחב של ידידי ישראל ופועלים זרים שרוצים לחיות וחלילה גם למות כאן. בהחלט חסרים במדינת ישראל אזרחים אשר יפעלו "לקידום הביטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה", אולם ראוי כי החלטות לגבי הענקת מעמד קבע בארץ, קל וחומר אזרחות ישראלית, ייעשו בצורה מסודרת על פי נהלים ולא החלטות של שר הפנים עצמו.
נכתב בסיוע של סשה קישקו