לצערנו הרב, תאונות דרכים ואובדן חיים בכבישי ישראל הפכו לדבר שבשגרה. הבעיות הן רבות, החל ממצב הכבישים ועד תרבות הנהיגה. לאור המצב, ישנה מגמת החמרה עם עברייני התנועה ועם אלה הנוהגים בשיכרות. עורך דין ונוטריון הלאל קאסם התפנה לענות על שאלות בנושא ולעשות סדר בדברים.
מהי כמות האלכוהול המותרת?
משקאות אלכוהוליים משפיעים על אנשים שונים באופן שונה. לכן, הכלל הוא כי אסור לשתות ולנהוג. עם זאת, המחוקק קבע מדד מינימלי שאם עוברים אותו, הנהג ייחשב למי שנהג בשיכרות, כמפורט להלן:
לפי סעיף 64ב (3א) לפקודת התעבורה, אם עסקינן באוכלוסיה מיוחדת, דהיינו, נהג חדש; נהג שטרם מלאו לו 24 שנים; נהג ברכב מסחרי או ברכב עבודה, שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה על 3,500 קילוגרם או בנהג אשר נוהג ברכב ציבורי, הוא ייחשב לנהג שיכור, אם בדגימת נשיפה נמצא אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף או לפי דגימת דם, בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.
בנוסף, תקנה 169א לתקנות התעבורה קובעת שאם הנהג לא נמנה על האוכלוסיה המיוחדת לעיל, הוא ייחשב לנהג שיכור אם ריכוז האלכוהול בגוף עולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או אם ריכוז האלכוהול עולה על 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם.
נהיגה לאחר שתייה היא אסורה וכפי שצוין לעיל, הכלל הוא שאסור לשתות ולנהוג בכלל, אך למרות זאת, משטרת ישראל נמנעת מלאכוף עבירות של נהיגה בשיכרות למרות שנמצאו כמויות אלכוהול בגופם של נהגים, כדוגמת נהגים ותיקים שמתחילים לאכוף מכמות אלכוהול הנעה בין 280 ל-290 מיקרוגרם ועל כן, שוטרים נמנעים מלאכוף עבירות שהכמות בהן נמוכה מהכמות הנטענת.
מנגד, נהגים חדשים ונהגים צעירים שטרם מלאו להם 24 ו/או אוכלוסיה מיוחדת כהגדרתה, מתחילים לאכוף מכמות נמוכה מאוד - 50 מיקרוגרם בלבד. דהיינו, שתיית כמות קטנה ביותר עלולה לסכן אותם ואת רשיונם. השלכות העבירה על האוכלוסיה המיוחדת הנ"ל הן קשות ביותר ואף קריטיות עבורם.
מהו העונש של נהיגה בשיכרות או תחת השפעת סמים?
נהיגה בשיכרות היא אחת מן העבירות החמורות הקיימות בדיני תעבורה. לפי סעיף 39 א' לפקודת התעבורה, מי שנתפס נוהג תחת השפעת סמים או בשיכרות, דינו פסילת מינימום מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים. זאת, בנוסף לעונשים נלווים אחרים כדוגמת תשלום קנס, תנאי וכו'. ככל שאותו נהג הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה, הפסילה תהיה כפולה, דהיינו פסילה שלא תפחת מ-48 חודשים (תקנה 39א לפקודת התעבורה).
עם זאת, בית המשפט רשאי להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר בקיומן של נסיבות מיוחדות שיפורשו בפסק הדין. יש לציין כי הענישה אינדיבידואלית ונגזרת מהנסיבות ומהשיקולים הפרטניים בכל מקרה לגופו.
האם בדיקת הנשיפון היא חובה?
קיימות שתי בדיקות: הנשיפון משמש לקבלת הערכה ראשונית ובאמצעותה ניתן לקבל אינדיקציה לכמות האלכוהול בגוף והאם יש חשש לקיומו של אלכוהול מעל המותר בגופו של נהג. מכשיר הינשוף מודד את כמות האלכוהול. סירוב נהג לבדיקת נשיפון יכולה גם כן לשמש כנגדו במידה שבבדיקת ינשוף תימצא כמות אלכוהול גבוהה.
האם מותר לסרב לבדיקת השיכרות?
דין סירוב לבדיקת שיכרות כדין נהיגה בשיכרות. אדם המסרב לבדיקת שיכרות עלול להיות מואשם בנהיגה בשיכרות וזאת על פי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה.
בנוסף, סירוב לעבור בדיקת שיכרות בבדיקת נשיפה או במסירת דגימת דם או שתן לבדיקת מעבדה מהווה עבירה בפני עצמה, שדינה מאסר שנה או קנס כספי. בית המשפט רשאי לפסול אותו מלהחזיק ברישיון הנהיגה לתקופה של שנתיים. נוסף על כך, הסירוב משמש ראיה לחובת הנאשם וכבסיס להרשעתו בנהיגה בשיכרות, זאת בתנאי שהנהג הוזהר כדין על ידי השוטר והסביר לו מה הן ההשלכות והמשמעות המשפטיות של סירוב ביצוע הבדיקה.
נהג המסרב לבדיקת ינשוף דינו כדין נהג שנבדק ונמצאה אצלו כמות אלכוהול גבוהה מאוד. כלומר, נהג שמסרב להיבדק והוזהר כדין על ידי אותו שוטר שעצר אותו, ולמרות האזהרה לא ביצע את הבדיקה, יהיה דינו של אותו מסרב בדיקה כדין מי שנבדק ונמצא בדמו או בגופו כמות גבוהה של אלכוהול.
החוק מקנה לשוטר לדרוש מנהג כזה או אחר בדיקת שיכרות באמצעות המכשיר הנמצא בשימוש המשטרה ולאפשר לו לקחת דגימה (בדיקה) של אוויר נשוף מפיו של אותו נהג. מכשיר הנשיפון הינו מכשיר המאושר על ידי המשטרה. החוק מאפשר לנהג שמסרב לבצע בדיקת נשיפה בינשוף, לחזור בו ולבצע אותה תוך זמן סביר (מספר דקות) ולא מעבר לכך. הבדיקה הינה אך ורק על מנת לתת אינדיקציה האם בגופו של הנהג אלכוהול או לא. במידה שהוא ממשיך בסירובו, הוא ייחשב, כאמור, כמי שנמצא שיכור.
מהי פסילה מנהלית של 30 ימים והשבתת הרכב?
פסילה מנהלית היא פסילת רישיון הנהיגה על ידי קצין משטרה מוסמך עוד לפני ההליך המשפטי בפני בית המשפט. לפי פקודת התעבורה, קצין משטרה מוסמך רשאי לפסול רשיונו של נהג אם התקיימו העילות והתנאים הקבועים בחוק, ובתנאי שאותו נהג עבר שימוע טרם מתן החלטה בפסילה המנהלית.
חשוב להדגיש כי תיקים חמורים של נהיגה בשיכרות יביאו להארכת הפסילה על ידי בית המשפט.
כמו כן, קצין משטרה מוסמך להשבית רכב ל-30 ימים ובמקרים אחרים ל-60 ימים. סעיף 57א לפקודת התעבורה קובע כי קצין משטרה מוסמך להשבית רכב שבוצעה בו עבירה מהעבירות המנויות בתוספת השביעית לחוק לתקופה של 30 ימים ובמקרים אחרים הקבועים בחוק לתקופה של 60 ימים וליטול את רישיון הרכב, זאת, כאמור, בתנאי כי קצין המשטרה ערך שימוע לנהג טרם קבלת החלטה על השבתת הרכב.
תפיסת הרכב היא עונש נוסף לאותו מבצע העבירה ואחסונו במחסן או חניון משטרתי המיועד לכך. השבתת הרכב על ידי קצין משטרה והחזקתו בחניון משטרתי עלולה לגרום נזק לבעל הרכב, במיוחד אם הרכב הנ"ל משמש לצורכי עבודה. ניתן להגיש בקשה לביטול השבתת הרכב לבית המשפט ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני ההתייצבות לשימוע.
האם קיים הבדל בענישה בנהיגה בשיכרות תחת השפעת אלכוהול או תחת השפעת סמים?
נהיגה תחת השפעת סמים נכנסת תחת הגדרת נהיגה בשיכרות. עם זאת, בתי המשפט עושים הבחנה בין שתי העבירות ואף רואים את הנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים בחומרה רבה.
כיצד עורך דין מומחה יוכל לסייע לי בעת עבירה זו?
עת נעצר נהג בחשד לנהיגה בשיכרות, או תחת השפעת סמים על ידי המשטרה, הדבר הראשון שחובה על אותו נהג לעשות הוא שמירה על זכות "השתיקה". אסור לו לדבר או לציין כי הוא שתה ואף לא את הכמות הקטנה ביותר. מדוע? נהג ששתה לגימה, יש בה ראשית ראיה שהוא שתה או הכניס לגופו אלכוהול. על כן, הדבר הראשון שעל אותו נהג לעשות זה לא לדבר ולפנות מיד לעורך דין על מנת להסביר לו מה עליו לעשות (כל מקרה לגופו).
חשוב לציין כי לאחרונה השוטרים מציינים בפני נהגים כי באפשרותם להתייעץ עם עורך דין בטרם הם מוסרים את גרסתם או עונים לשאלות השוטרים. למרות זאת, הנהג חייב שלא לדבר בכלל עד שיתייעץ עם עורך הדין מאחר שייעוץ בזמן יכול להביא לסיום או לביטול ההליך כנגד אותו נהג. פגיעה בזכות זו יש בה פגיעה של ממש בזכויותיו של הנהג שבמקרה זה נחשב לחשוד לכל דבר.
הוגש נגדי כתב אישום. מה עושים?
לאחר הגשת כתב אישום, על הנהג לפנות לעורך דין המתמחה בתחום, שבאופן מיידי יצלם את כל החומר שנמצא ברשות המאשימה (משטרת ישראל/ לשכת תביעות התעבורה). כאן נכנסת לתמונה מומחיותו ונסיונו בתחום של עורך הדין, על מנת לעלות על כל הליקויים שבתיק, בין היתר לבדוק ולנסות לבטל את האישום כנגד הנהג.
עו"ד ונוטריון הלאל קאסם מנהל מאז 2003 משרד עורכי דין העוסק במשפט פלילי, דיני תעבורה, דיני נזיקין, תביעות אזרחיות, דיני צבא, בין היתר תביעות נגד משרד הביטחון וביטוח לאומי, דיני משפחה, הוצאה לפועל, דיני מקרקעין ונדל"ן. משנת 2006 משרדו ממוקם בעיר כרמיאל. מגוון התחומים הרחב מאפשר לו לתת מענה משפטי כמעט לכל לקוח שפונה למשרד. עד כה השיג צוות משרדו של עו"ד קאסם תקדימים והישגים מרשימים במאות תיקים.
בתחום התעבורה, נהגים שטפלו במשרדו של עו"ד ונוטריון הלאל קאסם ונתפסו עם כמויות גבוהות מאוד של אלכוהול בדם (בין 550 מיקרוגרם ועד 885 מיקרוגרם) ואף נהגים חדשים עם כמויות גבוהות יחסית להיותם נהגים חדשים (305-315 מיקרוגרם) יצאו עם עונש סמלי של שלושה עד חמישה חודשי פסילת רשיון הנהיגה ובמספר מקרים תקופה קצרה יותר. בתיקים חמורים יותר, כתבי האישום נגד הנהגים הנאשמים בוטלו בשל ליקויים וסתירות מהותיות שהובילו בסופו של יום לביטול כתבי האישום.
זקוקים לייעוץ אישי? צרו קשר עם עו"ד ונוטריון הלאל קאסם בטלפון - 053-6110843
לעמוד הפייסבוק של המשרד
לעמוד המשרד באתר משפטי
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד