מטרת חוק האריזות שנכנס לתוקפו בשנת 2012 היא לצמצם את פסולת האריזות. על פי חוק האריזות, יש חובה ליצרנים וליבואנים לדווח בגין משקל וסוגי אריזה של מוצרים אשר יוצרו או יובאו על ידם. לצורך הדיווח, על החברה לנתח ולהפיק את משקלי האריזות (על פי סוגי האריזה: קרטון, פלסטיק, מתכת וכו') שעטפו את המוצרים ונמכרו בשוק המקומי (ישראל). כמו כן, בסוף התהליך, לאחר הדיווח נדרש תשלום דמי טיפול לתאגיד המיחזור.
"על אף שהחוק קיים כבר למעלה מעשור, להערכתי, רק כחצי מהחברות פועלות על פי החוק ומקיימות אותו, ובינתיים האכיפה הולכת ומתהדקת", אומר רו"ח רועי קרטה, מייסד שיטת 360 לטיפול בחוק האריזות. "למעשה, על פי החוק, רואים כל עסק שמוכר מוצר מייצור שהוא ביצע או מייבוא שלו כאילו הכניס פסולת לישראל ועליו מוטלת האחריות לטפל בה".
מהי המורכבות בחוק האריזות?
"על פי חוק האריזות, החובה חלה על כל חברה שמייצרת מוצרים שיש להם אריזה וכל חברה שמייבאת מוצרים שיש להם אריזה, וזה לא משנה אם המוצר הארוז עובר ישירות ללקוח. בדומה למס הכנסה, גם פה לפעמים ישנן פרשנויות, ולכן חשוב לקחת עזרה מקצועית. החוק הזה הוא במקור חוק אירופאי ובישראל תרגמו אותו, ולכן יש לא מעט היבטים שמקובלים בפרקטיקה והשוואות שיש לעשות לנהוג באירופה ועל ידי כך למצוא את הגישה שמיטיבה עם החברה".
כיצד ניתן לטפל באריזות?
"ראשית, על היבואן או היצרן להתקשר עם תאגיד תמיר ולדווח שלוש פעמים בשנה על כמות הפסולת שנכנסה לישראל כתוצאה מייבוא או ייצור, והתשלום יהיה נגזרת של כמות הפסולת שדווחה בהתאם לסוג הפסולת. כנגד דיווחי החברות, התאגיד נדרש לטפל במיחזור הפסולת ולדאוג שעסקים ואזרחים בישראל ימחזרו פסולת".
מה קורה לחברה שלא מדווחת או לא מטפלת בפסולת?
"בינואר 2022 ניתנו 500 עיצומים כספיים על כך שחברות לא חתמו על הסכם עם תאגיד המיחזור. יש לשים לב כי בעבר, כאשר היה ניתן לחברה עיצום כספי, ובתוך 30 ימים החברה היתה דואגת לחתום על הסכם, העיצום הכספי היה מבוטל, אך בפברואר 2022 יצאה הודעה שלא יהיו יותר ביטולים כאלה. לצערי, העיצומים הנ"ל עומדים על סך של כ-160,000 שקל וגם אינם נחשבים להוצאה מוכרת".
אילו עוד איומים קיימים בנושא?
"כיום יש שני איומים מרכזיים: העיצום הכספי ותביעה ייצוגית. חשוב לשים לב כי בחוק קיימות סנקציות שונות שטרם הופעלו, אך ייתכן שכבר בתקופה הקרובה נראה את חלקן מיושמות. לדוגמה, ישנם עיצומים כספיים אישיים לבעלי תפקידים כמו סמנכ"ל כספים. הערכתי היא שלאחרונה לא שמענו על אכיפה בגלל נושא הבחירות, אבל אנחנו לפני גל של סנקציות שילכו ויגברו. קיימת סכנה גדולה לחברות רבות וזה רק עניין של זמן עד שהדפיקה בדלת תגיע".
מה ניתן לעשות על מנת לא לקבל קנסות?
"ייסדתי שיטה מיוחדת ומדויקת הנקראת 360 שבה ניתן מענה מ-א' ועד ת': מבוצע ניתוח מקיף לחברה על ידי כלכלן בכיר על מנת לזהות פריטים שניתן לא לדווח עליהם וכן פריטים שיש לדווח במסלולים זולים יותר, ביצוע שקילה של האריזות בפועל, חוות דעת נדרשת של רו"ח, מתן מענה לשאלות התאגיד וכל עניין שקיים מול התאגיד. למעשה, מטרתנו היא לחסוך לחברה כסף והרבה זמן. לרוב החברות שפונות אלינו אין מספיק כוח אדם ובטח שלא את הניסיון הנדרש על מנת לתת מענה ראוי למשימה הזו".
כיום, בשיטת 360 אותה ייסד רו"ח קרטה, המשרד מלווה יותר מ-120 חברות בנושא, ביניהן "אלביט" ו"אורקל", חברות בינוניות וחברות קטנות.
"חשוב להבין שעבודה טובה לא רק חוסכת כסף בהווה אלא גם בגין השנים הקודמות. אם לדוגמה חברה צריכה לדווח רטרואקטיבית משנת 2012, אז כל חיסכון שאנו יוצרים לה הוא במכפלות של כל השנים הללו, ולכן חשוב מאוד לעשות את החישובים בזהירות, כי כל טעות תהיה בעלות גבוהה".
רו"ח קרטה מסביר כי יש חברות קטנות שכמות הפסולת שהן מייצרות בשנה היא פחות מטון אחד, ואותן ניתן לדווח תחת יבואן זעיר או יצרן זעיר. "אם החברה ממש קטנה, אנו יכולים לקבל עבורה את האישור מול משרד להגנת הסביבה ולפטור אותה מההתקשרות מול תאגיד תמיר", הוא אומר.
"לסיכום, אני ממליץ לחברות לא לשבת על הגדר כיוון שהאכיפה לדעתי רק תגבר וממש לא כדאי להצטרף לחוק בדרך הזו", מסכם רו"ח קרטה.
משרד רו"ח קרטה ושות' מעניק שירותי ראיית חשבון, חשבות וניהול כספים, ייעוץ וחיסכון וליווי עסקים להצלחה כלכלית. ליצירת קשר ולפרטים נוספים פנו כאן או בטל': 03-5488888
הכתבה באדיבות Zap משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד