זו הפכה כבר מזמן למכת מדינה. יותר ויותר מעסיקים מדווחים על קושי משמעותי בגיוס עובדים. "מדובר במצוקה אמיתית שמורגשת בעיקר בענפי הבניין, החקלאות והמסעדנות, שבהם יש צורך בידיים עובדות", אומרת עו"ד אורנה שמריהו, המתמחה בדיני עבודה.
לדבריה, כדי לפתור את המצוקה הקיימת, פונים מעסיקים רבים לפתרון שנמצא מתחת לאף: העסקת פועלים פלשתינאים. "יש מחסור מיידי באלפי עובדים, והעסקת פועלים פלשתינאים מיהודה ושומרון מאפשרת לתת מענה מהיר ואפקטיבי למחסור הזה", היא אומרת.
עם זאת, העסקת עובדים פלשתינאים מחייבת היערכות מוקדמת מצד מעסיקים ישראלים. "קבלנים וחברות שרוצים להעסיק פועלים מיהודה ושומרון חייבים לקבל קודם לכן שורה של היתרים, מה שמחייב ביצוע של מספר פעולות מול משרדי הממשלה", היא מסבירה.
כדי להקל על מעסיקים שרוצים לבחון את האפשרות להעסיק פלשתינאים, עו"ד שמריהו מציגה את השלבים שיש לבצע. "קצת קשה להעריך כמה זמן לוקח לקבל את כל ההיתרים הדרושים", היא אומרת, "זה יכול לנוע מכמה שבועות ועד כמה חודשים".
שלב ראשון: פתיחת תיק מעסיק ברשות האוכלוסין וההגירה
לא כל אחד יכול להעסיק עובדים פלשתינאים. מי שמעוניין לעשות זאת, נדרש תחילה לפתוח תיק ברשות האוכלוסין המכונה "תיק מעסיק". לצורך כך, עליו להיות עוסק מורשה, חברה או שותפות, לעמוד במספר קריטריונים ולהגיש מסמכים המעידים על כך שהוא יציב ומהימן.
בין היתר נדרש המעסיק הפוטנציאלי להגיש אישור על ניהול פנקסי החשבונות שלו; למסור את פרטי חשבון הבנק שלו, כולל צירוף מסמך המעיד על ניהול חשבון או צילום של שיק וכן את תעודת הזהות שלו ומסמכים נוספים, למשל צילום תעודת עוסק מורשה - אם הוא עוסק מורשה; תעודת התאגדות ותשלומים לביטוח לאומי.
"בנוסף, כל מעסיק חייב להגיש מסמכים ספציפיים על פי הענף שבו הוא פועל", מסבירה עו"ד שמריהו. "כך למשל, מי שפועל בענף הבניין נדרש להגיש אישור שהוא קבלן רשום ברשם הקבלנים. מי שמסעדן נדרש להגיש צילום של רשיון העסק שלו ולצרף צילומים של טפסי 102".
לדברי עו"ד שמריהו, כל מעסיק נדרש להגיש מסמכים שונים כדי לפתוח תיק ברשות האוכלוסין, "ולכן בכל מקרה קונקרטי כדאי להתייעץ עם מישהו שהוא בעל ניסיון לצורך קבלת האישור".
שלב שני: הוצאת רשיון עבודה לפועלים פלשתינאים
אחרי שהמעסיק פותח תיק ברשות האוכלוסין ומקבל היתר העסקה, עליו לאתר את העובדים הרלוונטיים. חשוב להדגיש כי לא כל עובד פלשתינאי יכול לעבוד בישראל, ועליו לעמוד בקריטריונים ספציפיים שנקבעו לצורך כך על ידי המינהל האזרחי ומערכת הביטחון.
"אחרי שהמעסיק מקבל היתר העסקה, עליו להגיש בקשה למתן רישיון עבור כל אחד מהעובדים כדי שיוכל להיכנס לישראל ולעבוד בה", מסבירה עו"ד שמריהו. לעניין זה, קבע המינהל האזרחי קריטריונים של גיל ומצב משפחתי המהווים תנאי סף לכניסת הפועלים לעבודה בישראל - "לפי הקריטריונים, על כל עובד להיות נשוי, מעל גיל 30 וללא עבר בטחוני".
ההיתר ניתן לכל עובד אך ורק למטרות עבודה, ולא נועד לאפשר כניסה לישראל למטרות אחרות, למשל לתפילה, לביקורים משפחתיים, למטרות הומניטריות וכו'.
יצוין כי גם לאחר קבלת רשיון העבודה עבור הפועלים הפלשתינאים, עדיין נדרש המעסיק להתמודד מול ביורוקרטיה הנוגעת לתשלום שכר והפרשות המגיעות לעובדים. כך למשל, נדרש המעסיק בכל חודש להעביר לרשות האוכלוסין דו"ח חודשי המפרט את התשלומים לעובדים הפלשתינאים.
"אני יודעת לספק למעסיקים את כל השירותים הללו, מקצה לקצה", אומרת עו"ד שמריהו. אני פותחת עבור המעסיק תיק ברשות האוכלוסין, ומבקשת במקומו רשיון עבודה עבור הפועלים הפלשתינאים".
זקוקים לעובדים? שוקלים העסקה של פועלים פלשתינאים? פנו כאן או בטלפון - 077-9977542' target='_blank'} onclick="document.dispatchEvent(new CustomEvent('walla-tiny-tel-click', {detail: {tel: '077-9977542'}}))">077-9977542 להיוועצות ראשונית עם עו"ד אורנה שמריהו המסייעת למעסיקים רבים להוציא את כל ההיתרים הדרושים בנושא
לעמוד המשרד באתר משפטי
המידע המוצג בכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד